שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    טוב למות בעד ארצנו

    יהי רצון שכת שונאי הימין הלאומי תמשיך לעטוף אותנו בהילה משיחית-תימהונית ותשקע בתרדמת. כשתתעורר 'הכת האיטרת' היא תיווכח כי מלאה הארץ כיפות על ראשיהם של צעירים וצעירות - דור צעיר ונורמלי שהשתלב בכל פינות החיים. לא להט משיחי זורם בעורקיהם אלא דלק קונבנציונאלי ציוני. הרב ישראל רוזן כותב על נרצחי הטיול בוואדי תלם

    לפני כשבועיים, ערב שבת פרשת "שמות", נפלו בחרב שני בחורי חמד - אחיקם עמיחי ודוד רובין הי"ד, תושבי קריית ארבע. הנאהבים והנעימים נפלו מכדורי מרצחים בטיילם בוואדי תלם בדרום יהודה והר חברון. שני הרֵעים, משרתי סיירות צבאיות לעילא, נפלו מות גיבורים בהשיבם קרב פנים אל פנים, ובגְבותם חיי מחבל אחד ופציעת שני. עזוּת נפשם ותגובתם המיידית כגורי אריות הצילו את הנערה נעמה אוחיון, שותפתם לטיול המולדת ולדבקותם הרומנטית במדרך כף רגל. אין ספק שאירוע טראגי זה יהפוך למורשת קרב בקרב חיילי יחידות מובחרות.  

     

    הורים מודאגים רבים, גם בקהל עדת ה'מתנחלים', לא יראו במעשה זה סיפור מופת - טיול בצוות קטן, למקום מסוכן יחסית וללא תיאום מראש עם הגורם הביטחוני הרלוונטי. מאידך, בדיעבד, ארץ ישראל, כמו כל הקניינים הלאומיים וערכי האומה, נקנית באומץ לב, בעזות פנים ומצח, ולעתים רק כך. מי יודע אם על שפתותי הנרצחים לא עמדו המילים האגדיות "טוב למות בעד ארצנו" אשר דורות התחנכו לאורן.  

     

    והנה, במחוזות "השמאל הישראלי השפוי" בחרו להדביק למסע נעורים רומנטי זה, עם משעולי ארץ ישראל ומעיינותיה, תָווית משיחית הזויה, ולראות בה "נפנוף חרבות פולחני ומיתוס אפוקליפטי". שבט שונאי המתנחלים אינם מסוגלים לראות בציבור הימני, בזקניו ובנעריו, אנשים שפויים המאמינים במימוש עצמי של זכויות העם היהודי במולדתו תוך כדי מסירות והקרבה למען ערכי עם ומולדת.

      

    מי כאן ההזוי? 

    במאמר מלומד מאיש מרכז-שמאל, שהתפרסם בעקבות האסון ב'עיתון חושב', מתרעם הכותב על ניכוס אתוס הפלמ"ח וערכי ידיעת הארץ ואהבת המולדת ע"י פונדמנטליסטים קנאים מפלצתיים". לא נתקררה דעתו עד שהלם בשר הביטחון אשר בהספדו את הנערים-החיילים הסכים ש"הדחף להכיר כל פינה בארץ דרך כפות הרגלים והזיעה היא ממקורות כוחנו לכל אורך דרך תקומת ישראל". לדברי הנאור, פג תוקפו של "האתוס הישן, החילוני-חלוצי", ועתה רק משיחיסטים-סהרורים מניפים דגלים אלו, ומסווים בהם את מפלצתיותם חדורת המיתוס של דם ואדמה. לא הייתי מתייחס למאמר שעוטפים בו מחר דגים אלמלא יש בו עדות מייצגת למה שחושבים רבים בתל-אביב על קריית-ארבע וברמת-השרון על גוש-עציון. 

     

    וכאן אומר את עיקר דבריי, ובהפוך-על-הפוך: אולי טוב שכך! שימשיכו לעטוף אותנו בהילה משיחית-תימהונית וישקעו בתרדמה. יהי רצון שכת שונאי הימין הלאומי ימשיכו לאטום עיניהם מן המציאות המתרחשת והרוחשת מתחת לאפם. יהי רצון שיירדמו בביצתם ולא יחושו כי קם דור צעיר בעל השקפת עולם לאומית, רובו חובש כיפה סרוגה, והוא נורמלי לכל דבר ומעורה בכל פינות החיים: השתלבות במרקם החיים הממלכתיים והציבוריים, החברתיים והכלכליים, כיבוש הציונות וערכיה הנושנים, ובנין העם, החברה והמדינה תחת כנפי הכיפה. לא להט משיחי זורם בעורקיהם אלא דלק קונבנציונאלי ציוני 95%. 

     

    יום יבוא, והוא קרוב, ולפתע יווכחו כל אנשי "הכת האיטרת" כי מלאה הארץ כיפות על ראשיהם של צעירים וצעירות המאמינים בעם היהודי ובמולדתו, ומוכנים גם לתרום - והרבה - למען ערכים אלו. כך כבר מתרחש בשדרות הפיקוד הבינוני בצה"ל, עם שלוחות לגבוה יותר; כך נובט בהיכלי המדע, הרפואה, המשפט והכלכלה; כך קורה בכל המסגרות החברתיות. בעזרת ה' כך יעלה ויבוא, במהרה בימינו, גם בתקשורת ובמה שמכונה מפעלי "תרבות". או-אז יתברר מי כאן ההזוי. 

     

    המאמר המלא יפורסם בעלון "שבת בשבתו"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים