שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אל תנסו לשנות את פלורנטין
    מה שהתחיל לפני 80 שנה כשכונה של אנשי עמל סלוניקאים בדרום תל אביב, ובהמשך מקום מסתור למפקדה של מחתרת לח"י, הפך בינתיים למעוז לאמנים ובליינים. ועדיין תגלו כאן, לצד הגלריות והברים, גם סנדלרים ורפדים
    סיור קצר בין רחובותיה הקטנים מסביר מה יש בה, בשכונת פלורנטין התל אביבית, שכה מושך צעירים יותר וצעירים פחות לגור בה (אם מצליחים להשיג דירה‭,(‬ או לפחות לטייל בה: בתי מלאכה לצד חנויות עם אופי, גלריות יוקרתיות לצד בתי קפה ופאבים.

     

    חזונם של דוד אברבנאל וחברו הקבלן סלומון פלורנטין מסלוניקי להנציח את זכר אביו של סלומון, דוד פלורנטין, ממנהיגי התנועה הציונית ביוון, עמד מאחורי הקמת השכונה ב-‭.1927‬ למקום זרמו פועלי נמל מסלוניקי ועולים חדשים מטורקיה, מארצות הבלקן ומבוכרה, שהחיבורים ביניהם הוסיפו נופך אקזוטי לשכונה.

     

    במקור דובר על שכונת פועלים לא יומרנית, ותעיד על כך האדריכלות המקומית, ששרידיה ניכרים עדיין ברחובות: שתי הקומות העליונות למגורים והתחתונה לבתי מלאכה. יש גם כמה בנייני באוהאוס שנבנו בשנות ה-‭.30‬ זכר לייחודה של השכונה בימיה היפים ניכר ברשמיו של נתן אלתרמן בספר השירים שלו - "חגיגת קיץ‭,"‬ שבו זכתה פלורנטין לכינוי "סטמבול‭."‬

     

    מבני התעשייה והבתים שנבנו בשיטת הטלאים שנים מאוחר יותר יצרו שעטנז ארכיטקטוני והזמינו עזובה והזנחה בשנות ה-‭.60‬ הכל השתנה עם נהירת הדור הצעיר של האייטיז, ששב מהטרקים בנפאל, גילה את פינות החמד בשכונה ומילא אותה בשרוואלים, בריח קטורת ובתרגילי יוגה.  


    קפה ברחוב פלורנטין (צילומים: יפה רזיאל)

     

    סוף שנות ה-90 התאפיינו בימים פחות זוהרים, כשעסקים נסגרו ועובדים זרים נדחסו בתנאים מחפירים בדירות צפופות וקטנות. בשנים האחרונות שבה השכונה לגדולתה, בין היתר בזכות תוכנית שיפוצים מקיפה שיזמה עיריית תל אביב. בשנות ה-90 העליזות הצטרף אהוד בנאי לגל ההתרפקות על השכונה והזכיר אותה בשירו "פלורנטין‭:"‬ "בחצר האחורית בלי שיכון ובלי פיתוח‭...‬ כן, יש לה פה גדול והלב הרבה יותר‭...‬ הטיח מתקלף ואיתו המצב רוח‭...‬ איך שהיא רוקדת וחולמת על היום שבו יזרח בוקר טוב על פלורנטין‭."‬

     

    מוזיאון לח"י: רצח "יאיר"

    אפשר לטייל בשכונת פלורנטין מבלי להתעכב על הפעילות הביטחונית-מחתרתית שרחשה ברחובותיה לפני קום המדינה, ואפשר גם ללמוד עליה - במוזיאון לח"י ע"ש אברהם ‭")‬יאיר‭,"‬ בשמו המחתרתי) שטרן. המוזיאון שוכן בדירת המסתור שבה שהה יאיר, מפקדה הנערץ של לח"י, ואשר בה נרצח בפברואר 1942 על ידי השוטרים הבריטים שעלו על עקבותיו.

     

    במוזיאון מוצגים מסמכים, תצלומים, כלי נשק, מפות וספרים. הקומה העליונה מוקדשת ליאיר שטרן ומתארת את מסלול חייו ודמותו כלוחם וכמנהיג, ולא

    פחות כאיש ספר ומשורר. בין היתר, מוצגות כאן מחברותיו ובהן השיר "הרי את מקודשת לי מולדתי‭."‬ 

     

    פרק מיוחד עוסק בימי הפילוג מהארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל‭.(‬ באולמות אחרים מוצגים המשפטים שניהלו השלטונות הבריטיים נגד לוחמי לח"י. האגף המרגש ביותר במוזיאון הוא החדר שבו נרצח יאיר, שבמרכזו מוצב ארון הבגדים שבו הסתתר ונתפס על ידי הבריטים. על קיר זכוכית בחדר מוקרן סרטון קצר על ימיו האחרונים ועל נסיבות הירצחו.

     

    • מוזיאון לח"י, רחוב שטרן ‭.8‬ פתוח ראשון-חמישי ‭09:00‬־16:00‬, בימי שישי רק לקבוצות בתיאום מראש, בשבת סגור. כניסה: 10 ש‭5 ,'‬ לילד. כניסה לארכיון ולספרייה בתיאום מראש. טל' 6820288־‭.03‬


    קיר זכרון במוזיאון הלח"י

     

    בית כנסת, חסדים וסושי

    טיול עצמאי בשכונה מחייב יותר מהצצה חטופה ברחובות פלורנטין, ויטל, ידידיה פרנקל, קורדוברו ואברבנאל, אבל הקטע המעניין ביותר שמור למתחם שבין אברבנאל להרצל. כאן כדאי להתעכב על שכיית חמדה ארכיטקטונית היסטורית: בית בורמן (שרה ויצחק‭,(‬ שנבנה ב-1942 בסגנון הבאוהאוס ושימש אכסניה לנזקקים ומרכז לחגיגות מסורתיות של חגי ישראל, לרבות הקפות שמחת תורה. בני הזוג בורמן היו בין מקימי מוסד גמילות חסדים בארץ ישראל, אך מלבד זאת שימש הבית כמקום מסתור ועמדת הגנה ללוחמי מלחמת השחרור.

     

    ממול, ברחוב דון יצחק אברבנאל ‭,54‬ נמצא בית הכנסת הוותיק "אהבת ישראל‭,"‬ שמבנהו החד קומתי מעיד על סגנון הבנייה המקורי של השכונה. בין המספרים 2 ו-8 ברחוב זרועות מסעדות קטנות וביתיות: פיצרייה, פלאפל, סושי-בר, כריכים מושקעים וגרגירים טחונים היטב בטעמים שונים ב"חומוס בית לחם" (מס' ‭(5‬ ועד הבר המשובח "פרלה" (מס' ‭.(8‬

     

    מוזיקה, גרפיטי ובורקס

    לתשומת לב מיוחדת ראוי המוסד "קסקו מעבדה עירונית - אמנות אוכל קפה לצאת‭."‬ מדובר בבית שבו מציגים אמנים מקומיים ומעצבים בעלי יוזמה אמנותית את הפרספקטיבה שלהם על העיר. המתחם כולל ציורי גרפיטי על הקירות וחצר נאה המעוצבת ומרוהטת בסגנון חדשני ויצירתי. מקור המילה קסקו ‭(Casco)‬ מהולנדית, ופירושה מרחב בלתי מוגדר. ואכן, מדי שבוע נערכים במקום מופעי מוזיקה חיה ותיאטרון, לצד המאכלים המוגשים כאן.

     

    התפריט מורכב בחלקו ממאכלים הולנדיים ומבטיח לרוב מרקים, פסטות ומנות מיוחדות כמו פנקייק זוקיני וחציל ממולא גבינת ברי, או חביתת סלמון. ארוחות הבוקר מוגשות במשך כל היום ודיל עסקי מוצע בין ‭12:00‬ ל-‭44) 17:00‬ ש' לצמחונית, 60 ש' לבשרית‭.(‬

     

    בימים אלה יוזמים בעלי המקום הקמת אתר אינטנרנט משותף לתושבי השכונה, תחת השם "המטרייה‭,"‬ בו ניתן יהיה לקבל מידע ומפה עם כל אתרי הבילוי והקניות במתחם פלורנטין. בינתיים ניתן המידע בעל פה, במקום.

     

    • קסקו, פלורנטין 3 א‭.'‬ פתוח כל יום מ-‭10:00‬ עד אחרון האורחים. בשישי בערב ובשבת סגור. טל' 03-5182144.‬ 


    גרפיטי ברחוב ויטל

     

    מוסדות נוספים שמומלץ לא לדלג עליהם בסיור: "באגסי" (פלורנטין ‭- (26‬ בבוקר בית קפה ובערב ביסטרו-בר, עם ספות וכיסאות וינטג‭,'‬ בהשראת פיליפ סטארק ובאווירה יאפית מסוגננת; "פלורנטין ‭- "10‬ בר קפה יפה בבניין חדש שמנסה לשמר את הסגנון הישן; מצדו השני של הבר, על קיר הבניין, נוסדה גלריית רחוב מעניינת, "חלון לאמנות‭,"‬ שבה מציגים אמנים את יצירותיהם מתחת לקיר זכוכית ענקי; ובבית מס' 25 ניצבת "קונדיטוריה סלוניקי‭,"‬ כעדות לעברה של השכונה, עם בורקסים ומאפים.

     

    בדרך אל החתולים

    לכבוד הדור הצעיר שנולד וגדל בשכונה הוקמה גינת שעשועים בשדרות וושינגטון, בואכה פלורנטין. נציגת הדור הוותיק בגינה היא יעל אברהם, תושבת פלורנטין, שמאכילה את עשרות חתולי השכונה מדי בוקר. יעל הגיעה לכאן לפני עשרים שנה, כעולה חדשה מצרפת. השילוב של ישן וחדש, ברים מעוצבים לצד סנדלרים ורפדים, הורים לפעוטות המתנדנדים על המתקנים הצבעוניים לקול פטישי השיפוצניקים - מזכירים לה שכונות דומות בפריז של שנות ה-70 במאה שעברה.

     

    מול הגינה, בבית מס' ‭,25‬ מציע "בר אנפילד" משקאות חריפים לחובבי הספורט המשועבדים למשחקי ליגת האלופות בימי שלישי ורביעי. בסמוך מתגודדות מלאכיות מצוירות על כריות מסוגננות בסטודיו לעיצוב הבית בשם הזר למקום ‭home fashion orange 2 pink‬.

     

    רחוב קורדוברו מפגיש את המטייל עם בתים יפים ומשופצים המתהדרים בחלונות עץ מקוריים צבועים בעליצות בירוק, צהוב וכתום. ברחוב נטועים עצים ותיקים, כולל עצי הדר. במקום מתנ"ס שכונתי שוקק פעילות.

     

    צמחונית, וויסקי ושטיחים

    רחוב ידידיה פרנקל, שנודע כביתם השני של הרפדים והנגרים יוצאי סלוניקי, הפך אף הוא למעוז של עיצובים חדישים. סיור בין החנויות המתחדשות מגלה חללים מעוצבים לריהוט עתיק, שטיחי קילים, אבזרי נוי לבית ואהילים במחירים לא עממיים-סלוניקאיים כלל וכלל.  


    ריהוט ברחוב ידידיה פרנקל

     

    מקום צנוע המשדר פשטות גם במחיריו השפויים הוא "שירל'ה" - קפה-גלריה ומסעדה צמחונית (מס' ‭(18‬ באווירה חביבה-חמימה. בחלל הפנימי מתקיימות תערוכות אמנים ובגינה אחורית קטנה וקסומה ניצבים שולחנות ספורים למתבודדים. התפריט עשיר ומגוון במאכלים צמחוניים.

     

    סיור בשכונת פלורנטין אינו שלם בלי ביקור ברחוב ויטל, שבו כמה אתרי אוכל, בילוי ותרבות שהפכו זה מכבר למיתולוגיות מקומיות. הבר בסגנון האנגלי "סצ'מו" (מס' ‭(6‬ מציע כבר שמונה שנים וויסקי לסוגיו השונים, לצלילי רוק. בין שולחנות העץ הכבדים אפשר להיתקל במפורסמים למיניהם.

     

    באותו בניין, על רקע ציורי שמן על הקירות הכתומים, מוגש חומוס טעים במסעדה של שמעיה כהן. חנות הדיסקים והחולצות המודפסות ‭"bside"‬ משמיעה מבין מדפיה העמוסים מוזיקה למביני עניין ולבעלי אוזן רגישה ליוצרים שאינם בקונצנזוס, ובדרך כלל לא מושמעים ברדיו. במרחק נגיעה, ב"מקום‭,"‬ מתקיימות הופעות מוזיקה שחורה, בלקנית וג'ז, לצד ערבי במה פתוחה ללהקות צעירות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הארון בו הסתתר ונלכד אברהם ("יאיר") שטרן
    צילום: יפה רזיאל
    יעל אברהם והחתולים שלה
    צילום: יפה רזיאל
    אפילו הרצל יושב ב"קסקו"
    צילום: יפה רזיאל
    מומלצים