ניו זילנד: קצה העולם על קצה המזלג ב'

בשבוע שעבר  התחלנו את מסענו באי הצפוני של ניו זילנד, שבו זכינו לקבלת פנים ידידותית מהמאורים, ולביקור מעניין אך אפוף בסרחון גופרית ברוטרואה. השבוע נפנה להכיר מעט יותר את האי הדרומי. 

ראשית, כדי לעבור מהאי הצפוני של ניו זילנד אל זה הדרומי יש להפליג במעבורת היוצאת מוולינגטון אל העיר פיקטון. את הכרטיס להפלגה הנמשכת כמה שעות יש להזמין מראש, אם תרצו ליהנות מהוזלות (המחירים נעים סביב 60-70 דולר ניו זילנדי למבוגר).  יש גם ספינת הידרופיל מהירה החוצה את המפרץ בשעה וחצי בלבד, אך זו אינה מפליגה כאשר הים סוער ביותר. מכל מקום, ההפלגה במעבורת הרגילה מענגת למדי ביחוד בקטע שבו נכנסים למפרצים הרגועים של האי הדרומי.

פרסומה של העיר קאיקורה (Kaikoura), השוכנת כ-187 ק"מ צפונית לעיר כרייסטצ'רץ', בא לה תודות למושבת לווייתנים ענקיים מסוג "לוויתני הזרע". אלו לווייתנים טורפים שמגיעים לאורך של כ-18 מטרים ומשקלם כ-40 טונות, שמתפרנסים לא רע מאכילת תמנוני ענק השוכנים בעומקים של למעלה מק"מ, ושבעצם עין אדם לא שזפה אותם עד היום.

אך גם לווייתנים ודולפינים אחרים נוהגים לבקר באיזור שהפך את הצפייה בלווייתנים לעיקר פרנסתו. אלא שהיצורים הענקיים הללו אינם נוכחים במקום באופן קבוע, ולעיתים מפליגים שעות ארוכות ומיטלטלים לשווא בסירות על גבי הגלים או לחילופין טסים במטוסים קלים במשך שעה ארוכה עד שמצליחים לראות קצה זנבו של לווייתן.

מנופיו המרהיבים של האי הדרומי (צילום: יוסף ג'קסון)

רכבל, כדור פורח ומסוק

אם תראו את הכרוז בבגדים ויקטוריאנים עומד בכיכר הקתדרלה המרכזית של כרייסטצ'רץ' (Christchurch) ומכריז בקול רם את החדשות העירוניות, הרי שתחושו שדווקא במושבות הרחוקות של הדומיניון הבריטי פושט הרגל השתמרה האווירה של "אנגליה של פעם".

בוויקטוריה סקוור תוכלו לראות את פסלה של אותה מלכה, ירום הודה, שבזמנה לא שקעה השמש על האימפריה הבריטית. לידה שוכן מרכז התרבות של העיר ובסמוך נמצא פסלו של ג'יימס קוק, הקברניט הבריטי שתרם עט לגילוי לא מעט איים במרחבי האוקיינוס הפציפי.

עיר הגנים והפארקים כרייסטצ'רץ' היא העיר השנייה בגודלה בניו זילנד, המשתרעת על שטח מישורי ורק מרחוק נשקפים אליה פסגות הרי האלפים הדרומיים. הבולט מביניהם הוא ההר הגבוה בניו זילנד

המתנשא לגובה של כ-4 ק"מ, הר קוק. מומלץ גם לסייר בעיר בטרולי עתיק תמורת 25 דולרים מקומיים, שבמהלכו ניתן לשלבו בעליה בגונדולה לתצפית יפה בהר פורט הילס על המפרץ לייטלטון (Lyttelton) השוכן ליד העיר.

אטרקציה נוספת שכדאי לבקר בעיר היא "המרכז הבינלאומי לאנטארטיקה", שבה מעניקים לכם את הידע והחוויות הכרוכים במסעות לקוטב הדרומי, ואף ייקחו יקחו אתכם גם למסע ברכב הייחודי המשמש את החוקרים ביבשת הקרח הדרומית הזו. חוויה מעניינת של ממש.

בעיר גם השכמנו קום בארבע לפנות בוקר על מנת לראות את הזריחה מתוך סל הנצרים של בלון ענק שריחף בגובה של קילומטר מעל כרי הדשא שבסביבת העיר. בניפוח הבלון ובקיפולו לאחר החוויה המעופפת השתתפו נוסעי הבלון כולם בניצוחו של הטייס. למרות המחיר הגבוה, קרוב ל-300 דולר לאדם, אין זו חגיגה פיננאסית למארגנים,שכן, לפעמים עוברים שבועיים עד שנוצרים תנאים אטמוספריים המאפשרים את המראתו של הבלון.

אפשר לבלות באזור כמה ימים. קרחון פרנץ ג'וזף (צילום: אילנה פישר)

מכרייסטצ'רץ' ניתן גם להגיע לשמורת הר קוק ולקרחון פרנץ יוזף, שניהם אתרי טבע מרשימים שאפשר בקלות לבלות בהם כמה ימים בסיורים ובטיולים. מי שאינו מעז לטפס על קרחונים, יכול להגיע אל הפסגה בעזרת מסוק (180-360 דולר מקומי לאדם) שינחית אתכם על פסגתו המרהיבה של הר קוק או יביא אתכם לתצפית עוצרת נשימה על הקרחון.

הרפתקאות לכל דורש - רק תשלמו

אחד המקומות המרהיבים ביותר בניו זילנד ואולי בעולם כולו הוא העיירה קווינסטאון שהפכה ל"מכה" תיירותית לצעירים שוחרי הרפתקאות ונוף. בשבוע שקדם לבואנו למקום ירדו גשמים כבדים, יש לזכור שאיזור זה של האי הדרומי נהנה בכלל מכמות משקעים שנתית של כ-7800 מ"מ, כמעט פי עשרים ממה שאנו זוכים לו באזורים מסויימים של ארץ הקודש.

העיר מוקפת ההרים שוכנת לגדתו של אגם וואקיטיפו (Wakatipu) שאורכו כ-77 ק"מ. מי הגשם שהעלו את מפלס מי האגם מציפים לעיתים את ה"דאון-טאון" של העיירה וזו הופכת למעין ונציה במהדורה של הים הדרומי. אלא שהאווירה של עזרה הדדית והרוח הניו זילנדית גרמו לכך שגם המסכנים שמצאו לפתע את עסקיהם מוצפים במים לא איבדו את חוש ההומור ואת העליזות.

העיירה משמשת גם נקודת מוצא למסעות סירות סילון מהירות הנעות במהירות מפחידה לאורך הקניון שחותר הנהר שוטאובר (Shotover) בעומק מצחיק של עשרות ס"מ בלבד. בכלל, בקווינסטאון אינסוף חברות המציעות הרפתקאות ומסעות קשוחים לכל דורש. כולל חברות מסוקים שיקפיצו אתכם אל פסגות ההרים שבסביבה, רק תשלמו!

כמה מהדרכים המהממות ביותר במרחבי ניו זילנד ממתינות לכם באיזור קווינסטאון. ביניהן, למשל, קטע מכביש 8 הנקרא נקרא בשם Tarras עד לקניון של נהר שוטאובר המוביל אתכם בכביש מפותל לעיר קווינסטאון עצמה מרשים למדי. כך גם הנהיגה בתוככי יערות גשם עבותים לאנאו (Anau), שממנה מפליגים על ספינה לעבר מילפורד סאונד. כביש יפהפה נוסף הוא כביש 6 הנע לאורך חופו המערבי של האי הדרומי. כביש מפותל זה נע בתוך צמחיה עבותה ליד הרי האלפים הדרומיים המתנשאים בגאווה לגבהים של מעל לשלושה ק"מ.

מראות מרהיבים בחוף המערבי (צילום: יוסף ג'קסון)

בכלל, כביש החוף המערבי המתחיל ליד העיירה ווסטפורט (Westport) ויורד עד האאסט (Haast) מרשים ביותר, הכביש מתפתל בחלקו בהרים עם צמחייה טרופית סבוכה מצד אחד וים סוער המתנפץ על גושי סלע ענקיים הפזורים לאורך החוף. בדרך עוברים בכמה אטרקציות שאסור להחמיץ.

בקארטר ביץ' שליד ווסטפורט ניתן לצפות במושבה של אריות ים. דרומה יותר מגיעים לאחד ממראות הנוף המלהיבים ליד פונקאייקי (Punakaiki) שם תחזו בעת הגאות בזרמי מים המתפרצים אל על מתוך צוקי הסלעים שהארוזיה עיצבה אותם כמו עוגת "פנקייק" אדירות מימדים. תופעת טבע מרשימה שקשה להתנתק ממנה.

דרומה יותר נמצאת העיירה התיירותית הוקיטיקה (Hokitika) המתגאה בעברה מתקופת גילוי הזהב בשלהי ה-19. בעיר שהפכה מרכז לייצור ולעיבוד אבני ג'אד יקרות, נמצא אגם יפהפה שהרים מושלגים נשקפים ממימיו. אגם מאהינאפואה (Mahinapua) שימש לבילויים משפחתיים בסופי שבוע, כבר לפני כמאה שנים. כדאי גם כיום לא להחמיץ ביקור בו.

העיירה ההיסטורית רוס, בהמשך הדרך, מנציחה את תקופת גילוי הזהב באזור שבגללו נהרו אלפי מחפשי זהב למקום. גוש הזהב הגדול ביותר שהתגלה במקום שוקל יותר מ-3 ק"ג הוענק כמתנה למלך הבריטי, ג'ורג' החמישי, עם הכתרתו.

גם הקטע החוצה את שרשרת ההרים האלפים הדרומיים הוא יפה להפליא. המשך הדרך מהכביש המערבי לעבר קווינסטאון, הוא בפניה לדרום מזרח מהאאסט. אל תשכחו לעצור בתצפית המשקיפה עך החוף הדרמתי של המקום.

המשך הנסיעה על כביש 6 לעבר וואנקה (Wanaka) לכיוון קווינסטאון היא דרך מופלאה שרובה דורשת נהיגה מיומנת בדרך פתלתלה  במיוחד. שימו לב, אל תשכחו לעצור בנקודות התצפית המסומנות. באופן כללי הכבישים בניו זילנד מעולים, צרים אך סלולים כיאות. גם עבור נהגים שכמונו הרגילים לאיכות הכבישים המקומית שלנו.  

כדאי לעצור בנקודות התצפית באזור וואנקה (צילום: אילנה פישר)

את הביקור בניו זילנד צריך לחתום בהפלגה בתווך הפיורד מילפורד, שמתחרה בנקל בכל פיורד נורבגי מקביל. המסע ברכב אל "מילפורד סאונד" נע בדרך המתפתלת בין ההרים והצמחיה הסבוכה גם היא מרשימה למדי, אך ההפלגה עצמה בספינה גדולה יחסית אל תוככי הפיורד תוך כניסה אל מתחת למימי מפל ענק היא בלתי נשכחת.