הפסיקו להיות מנומסים; זה עולה לכם בבריאות
זיהום האוויר בחיפה הפך כבר מזמן לאות קין על מצחה של העיר, אך פרנסיה לא עשו דבר, ואפילו העניקו למפעלים הקלות. אם זה לא היה עולה לנו בבריאותו היינו צוחקים. הלקח הוא שאסור לסמוך על פקידי הממשלה והעירייה. עיר שרוצה לפתור בעיות צריכה לשכוח מהבטחות של פוליטיקאים, להפסיק להיות מנומסת וללחוץ מלמטה וחזק; רק ככה הם מבינים
חיפה כן שונה בדבר אחר. חיפה נבדלת מרוב הערים בעולם המערבי ובישראל ברמת זיהום האוויר שבה, ובהשלכות הרות האסון של הזיהום על תושביה. עננת הרעלים המרחפת מעל ראשם של תושב חיפה נמצאת שם כבר שנים ארוכות, והיא הופכת לסמיכה ומזיקה יותר מיום ליום.
עובדה זו, אשר הפכה לאות קין על מצחה של העיר, ידועה לגורמים המקצועיים אשר במחדלם מביאים למותם ולפגיעה בבריאותם של אזרחים רבים. עובדה זו ידועה גם לפרנסי העיר; חלקם אפילו קיבל את אמון התושבים בדיוק בשם התקווה והצורך להציל את חיפה מהזיהום שאופף אותה. ראש רשימת "הירוקים" אף מונה לסגן ראש העיר. אבל את זיהום האוויר ואת האחראים לו זה לא הרשים במיוחד; הם כנראה ידעו למה.
זיהום האוויר בחיפה (צילום ארכיון: ערן ובר)
במשך חמש שנים ארוכות, יקרות, ובעיקר מזוהמות, לא פעלה עיריית חיפה מול ממשלת ישראל, המפעלים ואיגוד הערים כפי שמחובתה לפעול כאשר תושביה ניצבים בפני סכנת מוות. בשדרות, או בכל מקום אחר בארץ, כאשר ניצבת העיר בפני איום ממשי על חיי תושביה, נוקטת המדינה בצעדי מיגון ומגבשת תוכניות להסרת האיומים ומניעתם. אבל בחיפה מעדיפה העירייה שלא להפריע למנוחת הפקידים בירושלים - מנוחה שנמשכת כבר חמש שנים תמימות. אבל זה עוד לא הכל: עיריית חיפה המשיכה לחלק, בנדיבותה כי רבה, רישיונות להרוג.
מינהל ההנדסה בעירייה (בראשו עומד נציג "הירוקים") המשיך לחלק רישיונות עסק למפעלים מזהמים שפולטים חומרים מסרטנים לאוויר, ומביאים את חיפה לשיאי עולם בתחלואות ריאה ולב. העירייה הסכימה, בכתב, לוותר למפעלים המזהמים על דרישות לשמירה על איכות הסביבה תמורת כמה מיליוני שקלים בתשלומי הארנונה. העירייה אף הגדילה לעשות וחתמה, בדיו בריאותם של תושביה, על הסכם עם המפעלים הפטרוכימיים, ועוד כהנה וכהנה ויתורים והקלות.
עכשיו, אחרי חמש שנים, כינסו בוועדת איכות הסביבה של העירייה כינוס חירום. בכינוס גילו המשתתפים לתדהמתם ממצאים חמורים ביותר. גילו שם שפליטת החומרים המזהמים והמסרטנים מהמפעלים במפרץ חיפה, "מעמידים את כל תושבי מרחב חיפה בסכנה קיומית.... (וש)אין ספק לגבי הקשר בין הזיהום לבין אחוזי התחלואה החריגים". בהודעת הסיכום של הוועדה היא כמובן לא שכחה להציב דרישות ולהציע הצעות. אם זה לא היה עולה לנו בבריאותו היינו צוחקים; הפוסלים, במקרה המסוכן והעצוב הזה, במומם ובמחדלם פוסלים.
לא פחות מחמש שנים - וכינוס חירום אחד - היו צריכים בעירייה כדי להבין את מה שהתושבים מרגישים ויודעים. המסקנה העצובה שכמו תמיד אסור לסמוך על משרדי הממשלה ועל פקידי העירייה. עיר שרוצה באמת לפתור בעיות צריכה לשכוח מהבטחות של פוליטיקאים ולעשות מעשים. חיפה למשל, יכולה בקלות לבצע בדיקות פתע, להטיל קנסות גבוהים, להטיל אחריות פלילית על מפעלים וגם על מנהליהם, ובודאי שלא להעניק שום רישיון. בקיצור, להקשות עליהם את החיים כל כך כדי שהם עצמם יחפשו פתרון להסתלק לנו מקנה הנשימה…
מה שבאמת כואב הוא שבחיפה קיימים גופים התנדבותיים רבים, שמנסים בכל כוחם להשפיע על העירייה - החברה להגנת הטבע, הקואליציה לבריאות הציבור, מגמה ירוקה ואחרים. הם חוזרים ומוחים ומוציאים את הנשמה כדי להתריע, אבל כלום לא קורה, כי בחירות יש רק פעם בחמש שנים. ריחות רעים אופפים את חיפה, ונציגי הציבור מגלגלים עיניים ולא עושים דבר. לכן כולנו צריכים ללמוד את הלקח, להפסיק להיות מנומסים לפקידות וללחוץ מלמטה וחזק; כי רק את זה הם מבינים.
תגובת עיריית חיפה: ראוי כי כל אדם שמוצא לנכון להביא את דברו, יעשה ראשית שיעורי בית. מתחם בז"ן הועבר לתחום שיפוט העירייה רק בשנת 2006. עד אותה עת היה מתחם אקס-טריטוריאלי, שפעל באישור משרד הפנים וגורמי הרישוי במשרד להגנת הסביבה. נכון להיום העירייה הוציאה רשיון עסק זמני לשנה לחברת החשמל, ו"כרמל אולפנים", לאחר שנתקבלו כל האישורים הדרושים. מפעל "חיפה כימקלים" יובא לדיון ועדת רישוי עסקים הקרובה. את דרישות הרישוי קובע המשרד להגנת הסביבה, כיבוי האש, ומשטרת ישראל.
הדוגמא הטובה ביותר היא מיכל האמוניה: עיריית חיפה סרבה להעניק רישיון, למרות אישורי כל הגורמים כולל פיקוד העורף, ובשל כך מתקיים כעת הליך משפטי. ראש העיר חיפה הודיע כי בכוונתו לדרוש את יישום התקן המחמיר (BAT) ברישיון העסק והמשרד להגנת הסביבה הודיע כי גם הוא יאמץ את התקן.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: אחיה ראב\"ד")
