שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הדפס ושמור: מדריך לשבוע בטורקיה הקלאסית
    אין כמו טורקיה כדי להמחיש את הקלישאה "ארץ של ניגודים" - מפגש של שלוש יבשות, מזרח ומערב, ישן וחדש. גילי חסקין מציע מסלול לטיול בן שבוע ימים במערב טורקיה, שבו נופים מגוונים, חופים יפהפיים ועושר של אתרים ארכיאולוגיים

    טורקיה, אחת המדינות הקרובות לישראל מבחינה גיאוגרפית, היתה עד לפני שלושה עשורים, רחוקה מאד מתודעת הישראלים. שמה עורר בארץ אסוציאציה של מדינה פרימיטיבית ומושחתת, שמוטב להתרחק ממנה.

     

    כיום, השתנתה התמונה באופן קוטבי. קוטבי מדי. טורקיה נתפשת כיעד של נופש זול, עם חופי רחצה, מזללות ואטרקציות לתיירים, אך למרבה התימהון, לא כיעד לטיול מעמיק. מבט, ולו חטוף, מגלה בה נופים עוצרי נשימה, עמקים מוריקים, יערות, מדבריות, חופים מפורצים, תופעות טבע מיוחדות במינן ומגוון תרבויות.

     

    אין כמו טורקיה כדי להמחיש את הקלישאה: "ארץ של ניגודים": מזרח ומערב, ישן וחדש, סמטאות צרות המפרידות בין בקתות עלובות מל ארמונות ומסגדים מפוארים. בהיותה גשר בין שלוש יבשות, מהווה המדינה מפגש בין תרבויות אסיה, אירופה ואפריקה. במשך אלפי שנה הטביעו עמים רבים את חותמם ברחבי הארץ: החָ'תים והחיתים, הפרסים והיוונים, הרומאים והביזנטיים, הסלג'וקים והעות'מנים. ברחבי המדינה פזורות עדוית מרשימות רבות לתולדותיה. רבות התהפוכות של ארץ זו. 


    ארץ של ניגודים (צילום: נורית נחום)

     

    התנאים הגיאוגרפיים של הארץ הגדולה הזו יצרו פסיפס מרתק של קבוצות אתניות: לאזים, ארמנים, כורדים, ערבים יוונים ועוד. הקרבה לאירופה, הנופים מגוונים, המשקע ההיסטורי, המטבח הטורקי המהולל, עבודות הנחושת והאריגה והמחירים הזולים מושכים תיירים רבים וטורקיה מתקשה לעיתים לספק את כל דרישותיהם. אך למרות זאת, כדאי הגיע לכאן. זוהי ארץ מכניסת אורחים ומסבירת פנים. ההיצע התיירותי רב, והתחבורה תדירה.

     

    מידע חשוב למטיילים

    עונות: מומלץ לטייל באפריל-מאי ובספטמבר-אוקטובר. בחודשי הקיץ חם מאוד והמדינה הומה תיירים. מרץ וראשית אפריל עדיין קרים, אך אפשר לטייל לאורך החופים. בחורף קר וגשום, ניתן לשהות באזור איסטנבול או באתרי הסקי.

     

    ספרות הדרכה: כדאי להצטייד במדריך כבר בארץ; להלן כמה הצעות: הטוב ביותר, לטעמי, הוא המדריך מסדרת Eye Witness. ספר יסודי להפליא ובו הסברים מצויינים, תמונות

    ואמצעי המחשה. ספר טוב אחר הינו המדריך מסדרת Baedeker. ה-Lonely Planet, פחות מתאים לטורקיה, אך מטיילים רבים נהנים ממנו. כמו כן, ברצוני להמליץ, באופן סובייקטיבי לגמרי, על "טורקיה הקלאסית - מדריך "קל" למטייל, שכתבו גילי חסקין ושרון טלמור.

     

    בתי מלון: היצע גדול מאוד, החל מבתי מלון מפוארים ועד לזולים מאוד. כמעט בכל עיר בטורקיה ניתן למצוא חדר נקי עם מקלחת ושירותים נפרדים במחיר של 20-30$ לזוג. ישנם גם פנסיונים זולים בהרבה אך אלו עלולים להיות מלוכלכים למדי.

    אתרי קמפינג: מצויים, מחירם כמחירי הפנסיונים הזולים.

     

    מזון: נאמר כבר שקשה למצוא מסעדה טורקית גרועה, לבד ממקומות התיירותיים ביותר. מסעדה נקראת - Restoran או Lokanta. סעודה טורקית תתחיל בדרך כלל עם סוֹהוּק מֶזֶה – מגש ובו מבחר גדול של סלטים, גבינת ונקניקים. לאורך החופים ישנן מסעדות דגים מצוינות.

      

    המשקה הלאומי: המשקה הלאומי הטורקי איננו, למרבה הפלא, קפה, אלא תה (צ'אי ÇAY), המוגש פעמים אין ספור במשך היום. הטורקים שתו הרבה קפה כאשר שלטו בחצי האי ערב ובמוצא הקפה – נמל מוֹחָה שבתימן. כיום, הקפה יקר, ולעומתו גדל התה בטורקיה, והוא זול מאד ובדרך כלל חריף למדי לחיך הישראלי.

     

    היכן לטייל?

    מרבית המטיילים נוסעים למערב טורקיה, המכונה גם "טורקיה הקלאסית". במסלול זה מגיעים עד קוניה (Konya), קפדוקיה וחתושה (Hatushas) שבמרכז אנטוליה. בטורקיה הקלאסית יש נופים מגוונים, חופים יפהפיים ועושר בלתי רגיל של אתרים ארכיאולוגיים מתקופות שונות.

     

    מסלול הטיול יקבע לפי משך הזמן העומד לרשותך: נמליץ כאן על טיול בן שבוע ימים, מחוץ לאיסטנבול, לה נקדיש כתבה נפרדת.  


    מתחילים מאיסטנבול ויוצאים לדרך (צילום: גלית קוסובסקי)

     

    נצא מאיסטנבול מערבה, לחצי האי גליפולי (Galibolu) - נסיעה לאורך מיצרי הדרדנלים וביקור באתרי הקרבות של מלחמת העולם הראשונה. הנוף איננו מרשים כלל, אך הסיפור ההיסטורי מרגש. לחשוב שכאן מצאו את מותם כחצי מיליון חיילים. לאורך המצרים פזורות אנדרטות לחללים הטורקיים, ולחללי אנז"ק. נאמר באירוניה כי הבריטים נלחמו עד טיפת דמם האחרונה, של האוסטרלים והניו זילנדים. הלינה בצ'אנקאלה (Çanakale) - עיר נמל ציורית לחוף המייצרים.

     

    למחרת בבוקר נמשיך אל טרויה (Truva) – האתר, אף הוא איננו מרשים מאוד, אך מסעיר לחשוב שכאן בעצם התחילה המיתולוגיה היוונית, ראשיתה של הספרות המערבית. ניתן לשבת על מגדל, המכונה בגישה מעט רומנטית "מגדל פריאמוס", של שמו של מלך טרויה ולדמיין את שדה הקטל למרגלותיו.

     

    אייבליק (Ayvalic) הוא כפר דייגים יווני באופיו, ציורי להפליא. בסמוך לו נמצא "כסא השטן" (Şeytansofrasi) – מכאן נשקפת תצפית מרשימה על מפרצי ואיוני ים האגאי ועל האי היווני לסבוס, שם חיה במאה השביעית לספירה המשוררת סאפּו, שאהבה מאוד (תרתי משמע) את תלמידותיה ומכאן המונח לסביות, שיוחד לאהבת נשים. לסבוס היתה בירתה של אאוליה בעת העתיקה, המחוז הצפוני-מערבי של טורקיה של ימינו, שם ייצרו יין משובח, שרו וניגנו, אך לא התקרבו אפילו להישגים התרבותיים של יוֹניה שמדרום.

     

    פרגמון (Bergama)– בירתה של ממלכה בתקופה ההלניסטית. העיר עתיקה הבנויה על גבי אקרופוליס נישא ונודעה במקדש מרהיב שבנה הקיסר הרומי טריינוס לכבוד עצמו ובתיאטרון המרהיב הבנוי על מצוק תלול. בעיר התחתית ניתן וכדאי לבקר באסקלפיון – מקדש ובית חולים לכבוד אסקלפיוס – אל הרפואה. כמה אורני סלע מסגירים את מיקומו של מזבח פרגמון המפורסם, שנלקח מכאן למוזיאון בברלין. במקום תוארה מלחמת האלים בענקים, בגודל על אנושי.

     

    הבאה במסלול היא איזמיר – עיר נמל גדולה. איננה מרשימה במיוחד. מומלץ לבקר בקדיפיקאלה (Kadifikale)– המבצר שמעל העיר, במוזיאון הארכיאולוגי ובשוק הדייגים.

     

    מערבה משם, סרדיס (Sart) בעמקו הפורה של נחל גדיז (Gediz) בנויה עיר לוּדית, ששכנה בקצה הדרך המסחרית שהגיעה משושה (שושן) שבפרס. במקום שרידים מרשימים של בית כנסת מהמאה ה-6, מהשמורים והיפים בעולם, גימנסיון רומי משוחזר ומקדש ענק לאלה ארטמיס.

     

    מסרדיס נמשיך דרומה מזרחה אל פמוקלה (Pamukale) – מילולית: "מבצר הכותנה". זוהי רמה מצופה בנטף נחלים בוהק בלובנו. המים חמים והגיר שהומס בהם, יצרו בריכות בסלע. לצד פלא טבע זה נבנתה היראפוליס (Heiapolis) - עיר נופש מהתקופה הרומאית.


    בריכות טבעיות בסלע. פמוקלה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    לא הרחק משם נמצאת אפרודיסיאס (Aphrodisias) – עיר הלניסטית-רומית, ששרידיה טובלים בשפע של ירק. במקום מוזיאון פסלים, תיאטרון שהבמה שלו נשמרה בשלמותה, אודיאון (תיאטרון קטן לשמיעת מוסיקה) שמור להפליא והאצטדיון השמור ביותר בעולם.

     

    קושאדסֵה (׀Kuşadas) - עיירת נמל ציורית ובה אין ספור של חנויות ססגוניות, מועדוני לילה ואפשרויות בילוי. העיר משמשת כבסיס יציאה לאתרים שבסביבה. כדאי לשהות במקום מספר ימים, כולל הפלגה לאי היווני סמוס (Samos). הסיור מתחיל במוזיאון הארכיאולוגי המשובח אשר בעיר סלג'וק (Selcuk) מבין הפסלים במוצגים בו, נודעו במיוחד פסלה של ארטמיס המופיעה כאן כאלת פוריות עתירת שדיים ופסלו של פריאפוס, בנה של אפרודיטי, שאבר מינו כגודל גופו. זוהי יוניה, שבמאה השישית לפני הספירה, היוותה את מעיין היצירה היווני. כאן צמחו רק חורבנה בידי הפרסים בשנת 499 לפני הספירה, ובריחת המוחות לאתונה, הביא לגדולתה של האחרונה.

     

    אפסוס, המוכרת גם בשמה התורכי אפס (Efes) – העיר הרומית השמורה ביותר בעולם ובה שירותים ציבוריים, בולטריון (המקום בו התכנסה מועצת העיר), מקדש לכבודו של הקיסר הדריינוס, ספריה בת שלש קומות, בית מגורים ובו תמשיחי קיר מרהיבים, שירותים ציבוריים ששמשו כמקום בילו וכמובן, התיאטרון הגדול בעולם.


    העיר הרומית השמורה בעולם. אפסוס (צילום: אמנון כפיר)

     

    פריאנה (Priene) – עיר הלניסטית מתוכננת להפליא - צלע ההר רושתה ברחובות המצטלבים זה בזה בזווית של 90 מעלות מבלי להתחשב בטופוגרפיה כלל. בעיר השתמרו בולטריון מקדש לאלה אתנה, שווקים ומבני ציבור. דידימה (Didim) - מקדש עצום לאל אפולו, שימש כאורקאל (מגיד עתידות). בנייתו ארכה 500 שנה ולא הושלמה.

     

    מילטוס (Milet) – בעיר מפוארת זו, שהיתה בירתה של יוניה, לא נשתמרו שירידם ארכיטקטוניים מרשימים, אבל זהו ביקור חובה לכל חובב של התרבות הקלאסית. כאן צמחה הפילוסופיה (תלס, הרקלאיטוס, פרמנידס), המתמטיקה (פיתגורס), ההיסטוריוגרפיה (הרודוטוס) המיתולוגיה (הומרוס) וספרות המשלים (אזופוס).

     

    אגם באפה (Bafa Gőle) – שייט באגם היפה, הכלוא בין הרים, מוביל להרקלאה (Heraclea) – עיר עתיקה ששרידיה נושקים לשפת האגם. 


    אפשר לקנח בבודרום (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    מכאן ניתן לשוב לאפזוס וממנה לאיסטנבול, או להמשיך אל כפר הנופש בודרום (Bodrum) – כפר ציורי, יווני באופיו, שבתיו "תלויים" על מדרון ההר, ועליו חולש מבצר צלבני מרשים. כאן שכנה העיר הקארית האליקרנסוס (Halikarnasos), וכאן נבנה המוזוליאום, מבנה הקבר המונומנטאלי שנועד להנציח את זכרו של המלך מזולומוס ונחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. המבצר נבנה מאבניו. מבודרום, רק השמים הם הגבול. זוהי הדרך אל מרמריס ואתרי הנופש של ליקיה העתיקה או אל האי קוֹס שביוון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עושר ארכיאולוגי. אפסוס
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מתפנקים בפמוקלה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    צילום: אורנה בן חיים
    קשה למצוא מסעדה לא טובה
    צילום: אורנה בן חיים
    מומלצים