המומלצים: שיתוף וידאו ברשת

בשעה טובה ובאיחור הצטרפתם לאוכלוסיית בעלי המצלמות הדיגיטליות שיודעות לעשות קצת יותר מתמונות סטילס. אתם מסוגלים לייצר שעות על גבי שעות של קטעי וידאו בהם הילדים מושכים בזנב של החתול, ואולי אפילו לערוך אותן בעצמכם.

עכשיו נותרה השאלה - איפה שמים את כל הסרטונים האלו? בשנים האחרונות, עשרות אתרי שיתוף וידאו צצו כפטריות אחרי גשם המזומנים שהמטירה גוגל על YouTube, חלקם טובים יותר ופחות, בתקווה להרוויח מפרסומות המותאמות לתוכן הקליפים שהגולשים מעלים. לפני שעושים את הבחירה האוטומטית ב-YouTube - כדאי לשקול עוד אופציות, שמציעות איכות טובה יותר, נפח גדול יותר ועוד.

קחו בחשבון - לכל האתרים שברשימה הזו ולרוב האתרים בתחום יש כמה כללים משותפים, שלא כדאי לעבור עליהם אם לא רוצים לגלות שהסרטונים שלכם צונזרו: אין להעלות קטעים המוגנים בזכויות יוצרים ואין להעלות תכנים פוגעניים, פורנוגרפיים או אלימים.

Google Video

גוגל וידאו החל את דרכו כשירות האחסון של גוגל וכמתחרה ל-YouTube, שאף סיפק בעבר תכנים בתשלום – לפני שגוגל פערה את פיה ובלעה את המתחרה הגדולה ביותר שלה בתחום. כיום דף הכניסה שלו משמש בעיקר כמנוע חיפוש

לסרטונים, למרות שאפשר עדיין לאחסן בו סרטונים, ובאורך ובנפח בלתי מוגבל ב-Flash.

בכל אופן, אם תרצו להעלות לאתר קטעי וידאו גדולים מ-100 מ"ב, תצטרכו להוריד תוכנה ייעודית להעלאה. ניתן להוריד את הקטעים מהאתר ולשמור על המחשב, או להעלות ל-iPod. הממשק דובר אנגלית ועדיין לא עבר התאמה לעברית.

YouTube

YouTube הוא המלך הבלתי מעורער של שירותי אחסון הווידאו ואחד הגורמים המשפיעים ביותר על חדירת הווידאו הביתי המקוון למיינסטרים, כיום בבעלות גוגל. באתר היצע אינסופי של קטעי וידאו, שניתן לדרג ולהגיב עליהם.

קטעי הווידאו שניתן להעלות לאתר מעובדים ומוצגים באיכות ובגודל של 480 על 360 פיקסלים (מה שאומר שמעבר למסך מלא יניב לרוב תמונה דיי מטושטשת), אך ניתן להעלות לאתר כמה סרטונים שרק תרצו, וקיים גם כלי מקוון בסיסי לעריכת הסרטונים אחרי ההעלאה. האיכות של הסרטונים עשויה להוות נושא כאוב.

הפורמטים הנתמכים, WMV, AVI, MPEG ועוד הם הפורמטים הסטנדרטיים שבהם כולם ממילא משתמשים, ובעל ההעלאה לאתר הם יומרו ל-FLV, פלאש של אדובי.

Vimeo

בזמן ששאר האתרים מספקים מרחב אחסון סרטונים,  Vimeo נותן קצת יותר – מדובר במעין רשת חברתית שמאכלסת אמנים,

אנימטורים חובבים, יוצרים עצמאיים וכו' – סוג של Deviantart לסרטונים בלבד. ישנם ערוצים לסרטונים בעלי מכנה משותף, בדומה ל-YouTube, אלבומים, אפשרות לשלב את הווידאו באתר חיצוני (embed), מדריכים ליצירת סרטים ביתיים ב-iMovie של אפל (לבעלי מקינטוש) ועוד.

מותר להעלות רק קטעי וידאו שיצרתם בעצמכם, ולא קליפים של זמרים או קטעים של תוכניות טלוויזיה, כמעט בכל פורמט וידאו מקובל: AVI, DIVX, MPG, MOV, ASF ועוד. המגבלה היחידה היא 500 מגהבייט לשבוע, שהם כשני גיגהבייט בחודש, ללא הגבלת זמן לכל קטע וידאו. גם לצלמים הכבדים זה יספיק. אפשר להעלות קטעי וידאו מהסלולרי, אם שולחים אותם לכתובת מייל ייעודית.

Rewer

הפיתוי העיקרי לשימוש ב-Revver היא ההבטחה לחלוקת רווחים. האתר משבץ פרסומות בסמוך לקטעי הווידאו שהגולשים

מעלים, והיוצר מקבל 50% מההכנסות מהפרסום. בפועל, וידאו שיאוחסן ב-Revver ככל הנראה לא יזכה לנפח תעבורה היסטרי ולמיליוני צפיות, אז אפשר לנטוש את החלומות על פנסיה מוקדמת בזכות מצגת תמונות שעשיתם ב-Movie Maker.

מעבר לזה, Revver מציג סירטונים בפלאש או ב-Quick Time (מקרומדיה פלאש, אגב, מותקן ממילא על למעלה מ-90% מהמחשבים המחוברים לרשת בעולם, כך שהגיוון אינו בהכרח יתרון של ממש). נפח הסרטון המקסימלי הוא 100 מגהבייט, והאתר דורש סרטים באורך של 4 שניות לפחות.

אין הגבלה על מספר הסרטונים שמעלים, ויש תמיכה ב-MOV, MPEG, MPG, MP4, WMV, ASF, AVI, כולל DIVX. אין בעיה לשלב את הקטע באתר חיצוני (embed).

החיסרון הכי גדול הוא שהסרטונים צריכים לעבור אישור של עורך בשר ודם לפני שיופיעו באתר, עניין שתלוי בעומס הגולשים, וצריך הרבה סבלנות כדי להשתמש בו.

Metacafe

Metacafe הוא פורטל וידאו ותיק בבעלות ישראלית, שמכוון לקהל הבינלאומי ותומך במגוון שפות, כולל עברית. בניגוד

לאתרים אחרים, שאוסרים במפורש סרטונים הכוללים אלימות או רמיזות מיניות, Metacafe מתירני קצת יותר ומאפשר סימון של קטעי וידאו לגילאי 18.

הניג'וס הגדול הוא הטופס שצריך למלא על כל סרטון שמעלים אליו, המתאר את הנושא, השפה בו צולם, תגיות מתאימות ועוד.

גם כאן קיימת אפשרות של חלוקת הרווחים מהפרסומות שהוצמדו לסרטון שלכם, אם הוא זכה לרייטינג גבוה במיוחד. ניתן להעלות אליו קטעים בגודל של עד 100 מגהבייט, ללא הגבלות על זמן או מספר הקטעים.

בסך הכל, מדובר באתר שמתאים יותר לאיחסון להיטים הומוריסטיים או ויראלים בפוטנציה, ולא לסתם סרטון ביתי או שיעורי בית מהחוג לקולנוע.

היפ

היפ הוא אמנם אתר הווידאו של סלקום, אך הוא פתוח למנויים של כלל חברות הסלולר. הייעוד העיקרי שלו האי העלאת קטעי וידאו (וגם תמונות סטילס, אם תרצו) שצולמו במכשירים סלולריים, אבל אפשר להעלות גם קטעי וידאו מהמחשב.

השליחה מהטלפון הסלולרי כרוכה בתשלום אמנם, של הודעת MMS רגילה.

הממשק של היפ שופר ושופץ בעבר, במטרה ליישר קו עם שאר אתרי שיתוף הווידאו בעולם, וכעת הוא תומך בפלאש. נפח האיחסון זעיר למדי - 40 מגהבייט בלבד לכל וידאו. זה מספיק אולי לסרטון סלולרי קצרצר, אבל לא לווידאו ערוך ומושקע באיכות טובה.

אפשר להעלות קבצי asf, wmv, dv, mpeg-1, mpeg-2, mpeg-4, avi, mov וקבצי תמונה מסוג JPG, GIF, BMP (אבל לא PNG).

פליקס

Flix (משחק מילים - flick הוא סרט בסלנג) הוא אתר הווידאו של תפוז, שטוען לתואר "הגירסה הישראלית של YouTube". מצד אחד, הוא מתקדם כמו רוב המתחרים מחו"ל לפחות -

הממשק החדש והמשופר שלו כולל תמיכה בפלאש, שיבוץ הקטעים באתרים חיצוניים, סימון בתגיות, שיתוף קטע עם חברים או שמירה כפרטי ועוד.

הגולשים רשאים לדרג את הסרטונים ולכתוב תגובות בכינוי שלהם מהפורומים או מהבלוגים של תפוז. חלק גדול מהסרטונים שאתם רואים שם, אגב, הם לא תוכן של גולשים מהעם, אלא סרטונים של יוצרים מקצועיים שתפוז מסייעת בהפקתם.

מצד שני, נפחו של כל סרטון מוגבל ל-50 מגהבייט בלבד, לא הרבה במונחי וידאו - מה שאומר שאולי תיאלצו לפצל את הסרטונים הארוכים שלכם לחלקים כדי להכניסם. כמו כן, ההעלאה לאתר אינה מיידית ולוקח זמן מרגע שהיא מסתיימת ועד שהווידאו מתפרסם. מתאים למי שלא דובר אנגלית ולא מסתדר עם הממשקים של אתרי איחסון בינלאומיים.