שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עיר דוד: כשארכיאולוגיה ופוליטיקה מתערבבות
    הגן הלאומי "עיר דוד" אמנם מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים, אבל מופעל בשטח על ידי עמותה בעלת אג'נדה פוליטית שנויה במחלוקת. המתנגדים לה טוענים כי ההדרכה במקום מוטה באופן קיצוני ומציעים סיורים אלטרנטיביים. רוצים לבקר בעיר דוד? אולי תעדיפו להביא מדריך מהבית

    מעט דרומית להר הבית, חמש דקות מהכותל המערבי, נמצאת עיר דוד - הגרעין ממנו צמחה ירושלים והפכה עם השנים לבירתו של העם היהודי. ביקור בגן הלאומי "עיר דוד" מחזיר אותנו 3,000 שנה אחורה, לימיו של דוד המלך, והופך את הביקור לחוויה המשלבת היסטוריה וארכיאולוגיה מול מציאות בצורה הכי מוחשית שאפשר.

     

    נשאלת השאלה: מדוע מבקר המגיע לאתר המוכרז כגן הלאומי פוגש במקום רק את נציגי העמותה הימנית עמותת אלע"ד (אל עיר דוד) - המפעילה את הסרטון התלת מימדי, הסיורים ועוד - זאת על אף טענת רשות הטבע והגנים שגם הם אחראים לניהול השוטף במקום; ובכך נקלע המבקר לסיור שהוא אידיאולוגי במהותו.

     

    "ארכיאולוגיה יכולה להיות כלי נפלא כדי להבין איך חיו כאן אנשים לפני אלפי שנים, אבל לחפש בה רק את הצד היהודי ולהתעלם מכל השאר זה עוול למחקר" אומר הארכיאולוג יונתן מזרחי, שביקר בעיר דוד והופתע נוכח האופן החד מימדי בו מוצגת העיר. מזרחי מוסיף כי "באלע"ד משתמשים בארכיאולוגיה לצרכים אידיאולוגיים ואונסים את הממצאים לטובת אג'נדה פוליטית".

     

    לדבריו, העושר ההיסטורי והתרבותי המגוון של ירושלים כלל לא בא לידי ביטוי בסיור. אין, למשל, אזכור לממצאים מן התקופה הכנענית או הביזנטית שהשפיעו אף הן על התפתחותה של העיר. רוב הסיור מתמקד בתקופת בית ראשון שנמשכה כארבע מאות שנה, מפאר את שלטונם של המלכים דוד ושאול ובעיקר מנסה לקשור אותם קשר הדוק לירושלים של ימינו.  


    הארכיאולוגיה בשירות ההיסטוריה או האידאולוגיה? (צילום: רון פלד)

     

    בעת ביקורי בעיר דוד, לא התקשיתי להבחין בדברים עליהם הצביע מזרחי. סרטון תלת המימד אשר מוצג בפני המבקרים בפתיחת הביקור הוא ללא ספק מושקע מבחינה ויזואלית, אך ציר הזמן המלווה אותו תמוה באופן מחשיד: מיד אחרי חורבן בית שני מדלגת ההיסטוריה המעובדת של הנהלת הגן הלאומי היישר אל סוף המאה ה-19 - אל ימי העלייה הראשונה - ומשם להקמת המדינה ולמלחמת ששת הימים.

     

    ההיסטוריה הערוכה של יוצרי הסרט לא מזכירה אפילו את התקופה הצלבנית, הרומית או המוסלמית. גם הממלוכים והעות'מאנים נמחקו כלא היו. ההשתוקקות להכתיב את הנראטיב האחד והיחיד מתעלמת מזכותם של תיירים ישראלים וזרים, יהודים ולא יהודים, לקבל את המידע האובייקטיבי (ציר הזמן מופיע גם באתר האינטרנט של עיר דוד).

     

    מי הפקיד גן לאומי בידי גוף פרטי?

    מי שעומד מאחורי המגמתיות בסיור היא עמותת אלע"ד אשר מתקיימת מתרומות בעיקר, ופועלת לייהד את הכפר הערבי סילוואן שבשטחו נמצא הגן הלאומי. במהלך שני העשורים האחרונים הצליחה העמותה להשתלט על מספר בתים בכפר וליישב בהם משפחות יהודיות. על אף שנציגי העמותה מדגישים שהבתים נקנו בכסף מלא ובאופן חוקי, לבית המשפט ולוועדת קלוגמן (ועדה ממלכתית שבדקה בשנות התשעים את רכישת הקרקעות בשכונות ערביות במזרח ירושלים) היתה דעה אחרת, לפיה היה ניצול לרעה של חוק נכסי נפקדים, שימוש שיטתי בתצהירים כוזבים ועוד.

     

    משיחות שערכתי עם מבקרים נוספים עלתה תמונה דומה, המראה כיצד מטרות העמותה באות לידי ביטוי בהדרכות עצמן: "הגענו לעיר דוד במסגרת טיול מטעם העבודה", משחזרת מיכל, בת 29, מכפר סבא. "את ההדרכה העבירו שתי צעירות דתיות. במהלך הסיור הן הטיפו עד כמה חשוב שיהודים יקנו אדמות בכפר סילוואן כדי לחזק את האחיזה של עם ישראל בשטח, לגאול את האדמות וכדומה. לכל מי שיש כסף ואפשרות כדאי מאוד לתרום לעניין... הסתכלנו אחד על השני ולא האמנו שזה באמת חלק מן ההדרכה".

     

    הבעייתיות היא, כמובן, לא בדעותיו האישיות של מדריך כזה או אחר, אלא האופן בו הן משתרבבות אל התכנים המועברים למבקרים. העובדה שנערכים במקום טיולים מאורגנים ליחידות צה"ל השונות ולבתי ספר תיכוניים מחייבת פיקוח מצד רשות הטבע והגנים.  


    יורדים לעומק העניין (צילום: טל שגיא)

     

    למעשה, מלכתחילה לא ברור מדוע הופקד ניהולו השוטף של הגן הלאומי בידיו של גוף פרטי, במיוחד כאשר יש לו זיקה פוליטית מובהקת. תארו לעצמכם שבעת ביקור באחד מן הגנים הלאומיים ברמת הגולן הייתם מגלים שהגוף המנהל אותו והאחראי על ההדרכות הוא לא אחר מאשר תנועת "שלום עכשיו". האם הייתם יכולים לדעת בבטחה שהתכנים המועברים במקום חפים מכל הטייה פוליטית?

     

    עובדות מוצקות או השערות ודעות

    בעת הסיור, כאשר אנו פוסעים בין אתרי החפירות, אני שם לב שאין כמעט שלטים עם הסברים המלווים אותנו לאורך הדרך כפי שנהוג באתרים מן הסוג הזה. המידע כולו נמצא אצל המדריך הבוחר ללוות כל הסבר בציטוט מן התנ"ך. ההקשר התנ"כי הוא בהחלט מעניין וראוי, אך יחד עם זאת רצוי היה לצרף מידע גם ממקורות נוספים, מדעיים ואחרים.

     

    חשוב לדעת שבעיר דוד ככלל, בגלל המהפכים השלטוניים התכופים בה, ובגלל ריבוי השכבות שנתגלו זו על גבי זו במהלך החפירות הרבות במקום, קשה להצביע על היקף רחב של ממצאים המאמתים או קושרים את המקום ואנשיו באופן מוחלט לסיפור התנ"כי כפי שאנו מכירים אותו. אולי יהיה נכון יותר לדבר במושגים של השערות, גישות ודעות שונות הניצבות זו מול זו כמו בתחומי מחקר אחרים.

     

    דווקא באחד מרגעי השיא, זונח המדריך את ספר הספרים ומכריז בגאווה מעל לשרידי קיר אבנים עבה במיוחד: "כאן היה ניצב ארמון המלך דוד". הוא מפרט כיצד אמרה הארכיאולוגית אילת מזר כי לפי החפירות שנערכו במקום, ניתן לתארך את המבנה שמתחתינו למאה השמינית לפנה"ס. העובדה שחוקרים רבים בארץ ומחוצה לה חולקים על קביעה זו נשמטת כמובן מהסבריו. ובכלל, למה לקלקל עם כל מיני שאלות ותיאוריות נגדיות? זה רק מפריע.  


    חופרים בעיר דוד (צילום: מורן ראדה)

     

    "יש סברות שונות לגבי המציאות שהיתה כאן"

    בראיון שקיימתי עם יונתן מזרחי הוא הציע לי להצטרף אל סיור אלטרנטיבי שהוא עורך באותו איזור ממש. הסיור נקרא "משילוח לסילוואן". מדובר בקבוצה המורכבת מארכיאולוגים ישראלים ותושבי סילוואן אשר יוצאים יחד לסיורים באזור שמטרתם להציג את הארכיאולוגיה כענף תרבותי ולא ככלי פוליטי.

     

    "אין לנו כוונה לנסות להפריך או להוכיח את קיומם של דמויות ואירועים שונים בתנ"ך. אנחנו מתעניינים בשכבות השונות ובחברות שחיו כאן לאורך הזמן. מי היו האנשים, במה הם האמינו, כיצד התנהגו, מה היו יחסי הכוחות החברתיים? כמובן שלא על הכל ניתן לענות. מותר ורצוי להטיל ספק, יש סברות שונות לגבי המציאות שהיתה כאן", מספר מזרחי.

     

    הוא אינו מתאמץ להסתיר את דעותיו הפוליטיות "בלתי אפשרי להתעלם מן הסכסוך הישראלי-פלשתיני", הוא טוען. "כשעושים חפירה בשטח כבוש, בשכונת עוני, יש לקחת בחשבון את האוכלוסייה ולהתחשב

    בה. לא במקרה התושבים כאן רואים בארכיאולוגיה משהו מסוכן".

     

    אנחנו נפגשים עם דאוד, תושב סילוואן, שמספר לנו על המאבקים המשפטיים מול בג"ץ ועל המאבקים היומיומיים בשטחי החפירות אשר בלב שכונת עין חילווה (חלק מסילוואן): "החפירות מתבצעות מתחת לבתים, באדמות פרטיות של אנשים פרטיים. התושבים פה לא מוכנים שיחפרו להם מתחת לבית. גם ככה יש פה מצוקת דיור וצפיפות בגלל שלא נותנים אישורי בנייה".

     

    כפי שבוודאי הבנתם, גם הסיור הזה אינו חף מפוליטיקה, אלא שכאן במקום לשמוע על גאולת אדמות, השיח הוא סביב עוולות המתנחלים והתעלמות המדינה מבעיות החינוך, התעסוקה והעוני בשכונה. הסיור "משילוח לסילוואן" מתקיים בתיאום מראש, ללא תשלום. 


    הכפר סילוואן שמנגד (צילום: טל שגיא)

     

    כנראה שאין תשובה לשאלה האם ניתן לבקר במקומות כמו עיר דוד ולנתק את עצמנו מרגשות או דעות המתעוררים בנו כתגובה למראות ולהסברים שנשמע שם. הטיול במקום, על אף הבעייתיות שהוצגה לעיל הוא עדיין מומלץ ביותר. הוויכוח הפוליטי יוכל לחכות גם להזדמנות אחרת.

     

    תגובות

    אודי רגונס, מנהל ההסברה של עמותת אלע"ד: "האתר הלאומי 'עיר דוד' הינו אחד האתרים החשובים ביותר הקיימים במדינת ישראל. החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו ומבוצעים באתר נעשים על ידי רשות העתיקות ועל ידי חוקרים עצמאיים ממוסדות אקדמאיים שונים. האתר שייך לרשות הטבע והגנים ומופעל בסיוע העמותה מתוקף הבעלות במקום.

     

    "רוב רובם של המבקרים מגיעים מלווים במדריכים מוסמכים שאינם קשורים לאתר כלל ועיקר. אלע"ד מפעילה גם מערך הדרכות עצמאי, מדריכינו זוכים להכשרה מקצועית ברמה גבוהה ביותר המוערכת ומאושרת ע"י משרד החינוך, איגוד המדרשות, וזוכה להערכה ממוסדות מקבילים. 

     

    תוכנית ההדרכה מדגישה את התקופות העיקריות הבאות לידי ביטוי בחפירות הארכיאולוגיות העשירות שנערכו במקום. הממצאים העיקרים שנחשפו בעיר דוד רלוונטים לתקופות הבאות: תקופת הברונזה התיכונה (תקופת האבות) תקופת הברזל ב' (תקופת בית ראשון) ותקופת הבית השני, לצד אלה ניתנת סקירה היסטורית כללית של תולדות ירושלים תוך התייחסות לסיפור היציאה מהחומות.

     

    מדריכינו הם מגוונים ובעלי דעות אישיות שונות ומגוונות. קורס ההדרכה מדגיש את המקצועיות ואת ההיצמדות לעובדות ההיסטוריות. היה והושמעו במהלך ההדרכה דעות אישיות או אמירות פוליטיות, הרי שהדבר נעשה בניגוד גמור להנחיותינו ואנו מצרים על כך ונדאג לחידוד המסר מול כלל מדריכינו. במידה ובמהלך ההדרכה ישנן שאלות בנושאי ההתיישבות אנחנו מביאים עובדה זו לידיעת ציבור המבקרים ללא כל אמירה שיפוטית - אלא עובדתית בלבד. אנו נמשיך לשרת ולהדריך בגאווה את מאות אלפי המבקרים הפוקדים את עיר דוד מדי שנה".

     

    מרשות הטבע והגנים נמסר: "גן לאומי סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המשתרע מפסגת הר הצופים בואכה עיר דוד וגיא בן הינום ועד ימין משה.זהו גן לאומי מוכרז הנצא בניהולה הבלעדי של רשות הטבע והגנים. בשטחי גנים לאומיים ושמורות טבע, המתפרשים על פני כשליש משטחה של מדינת ישראל, מתקיימים הסדרים עם ארגונים, גופים ומוסדות ללא קשר לדתם או אמונתם. מרחב ההסדרים הוא גדול וכל מקרה נבחן לגופו על פי שיקולים ענייניים בלבד לתחומי שמירת הטבע, הנוף והמורשת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האם אפשר להתעלם מכל מה שהוא לא יהודי?
    צילום: רון פלד
    צילום: טל שגיא
    הגרעין שממנו צמחה ירושלים. ברוכים הבאים לעיר דוד
    צילום: טל שגיא
    מומלצים