שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הפרילנסרים באים
    מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע כי החילונים נטלו את ההובלה מידי המסורתיים והדתיים. אבל איך נגדיר משתתפות במניין נשים אורתודוכסי או חברים בישיבה החילונית? ד"ר אשר כהן סבור כי צריך לבחון מחדש את הקטגוריות הישנות. יחי הז'אנר החדש

    דתי פרילנסר, רב חילוני ואורתודוקסית שעולה לתורה נפגשו בישיבה חילונית. נשמע כמו בדיחה? מדובר בתופעה קיימת. היקף התופעות נמוך, אך יש בהן כדי לאתגר ואולי אף לערער את כל הקטגוריות הנפוצות בשיח האקדמי והתקשורתי על הגדרות "דתיים" ו"חילונים".

     

    בנובמבר האחרון חולל מרכז גוטמן סערה כשקבע ב-ynet כי היקף החילונים התכווץ באופן משמעותי (20%), לעומת גידול ניכר של החרדים והדתיים (33%) והמסורתיים (47%). כעת בא לציון גואל סטטיסטי והתיקון שפורסם קבע שהחילונים חזרו להוביל עם כ-50%, הדתיים והחרדים התכווצו לפחות מ-20% והמסורתיים התמקמו ביניהם עם כ-30%.

     

    מזה שנים רבות שולטת בשיח הציבורי והאקדמי חבילת הקטגוריות המוכרות חרדי-דתי-מסורתי-חילוני. אלא שהמציאות עקשנית וסרבנית במידה רבה. כבר במחקר המקיף של מרכז גוטמן משנת 1999 ניתן היה לראות שהקטגוריות הללו לא מספקות ומגלות רק מעט מהמציאות המורכבת.

     

    כשמוסיפים לישראלים קטגוריה חדשה הם קופצים עליה בשמחה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוסיפה לארבע הקטגוריות הבסיסיות אפשרות ביניים חמישית - 'מסורתי-דתי' - הממוקמת בין 'דתי' ל'מסורתי'. קטגוריה בעייתית, מעורפלת, אפילו מבלבלת, אז מה? כ-12% ויותר בוחרים בקביעות בקטגוריה זו שנה אחר שנה בסקר הלמ"ס. לכו תדעו מי הם בדיוק.

     

    בראיון שהתקיים לפני כחודש נשאל מאיר בנאי "מאיזה ז'אנר דתי אתה?". באחת ההברקות הגדולות שנשמעו בתחום ענה בנאי: "אני פרילנסר (לא שייך לאף זרם). כל החלוקות האלה זה נגמר כבר. פאסה" (ידיעות אחרונות, 7 לילות, 25.1.08). להברקה של בנאי, גם אם היא נחרצת מדי, יש על מה לסמוך. בישראל מתפתחות תופעות שיש בהן כדי לערער את תוקפן ומשמעותן של הקטגוריות הידועות.

     

    לפני פחות מעשור התארגן מניין "שירה חדשה" בירושלים המחויב להלכה ושבמסגרתו נשים עולות וקוראות בתורה. מאז צמחו כמה מניינים דומים דוגמת "דרכי נועם" במודיעין. בסקר של מאגר מוחות עבור תנועת 'אמונה' התברר שמבין הדתיים 6% תומכים בשוויון לנשים בפולחן הדתי בבית הכנסת ו-10% נוספים לא מביעים התנגדות לכך. מדובר במיעוט קטן, אך בעצם קיומו יש כדי לאתגר את כל מה שהיה מקובל לגבי גבולות ההשתייכות האורתודוקסית.

     

    ממש במקביל להקמת "שירה חדשה" התארגנה לה בנהלל קהילת "ניגון הלב" ומאז כבר נספרו כשלושים התארגנויות דומות דוגמת "בית תפילה ישראלי" בתל אביב. לא מדובר בהקמת קהילות רפורמיות נוספות אלא בהתארגנות אחרת, שונה, שתכליתה להתחבר ליהדות בדרכים חדשות.

     

    עוד בטרם הספקנו לעכל את המונח "בתי מדרש חילונים" שראשיתו בשנות ה-90', ובתל אביב נפתחה לפני כשנתיים לא פחות ולא יותר מאשר ישיבה חילונית. ראוי לציין שהכוונה המקורית הייתה לפתוח ישיבת הסדר חילונית, מושג שבילבל לחלוטין את אנשי משרד הביטחון שלא ידעו בדיוק איך לאכול את הבקשה המוזרה. אם התעוררה אצל חלק מהקוראים השאלה כיצד ייתכן שיקומו בתי מדרש חילונים, בתי תפילה ישראלים וישיבה חילונית ללא רבנים, תנוח דעתם. בערב חנוכה תשס"ז הוסמכו על ידי מכון "תמורה" חמישה גברים ושתי נשים כרבנים חילונים, כאלה שאינם משתייכים לאחד הזרמים המוכרים.

     

    בעוד שבקצה האורתודוקסיה הולכת ומתפתחת תופעה המאתגרת את כל המוכר והידוע על גבולות האורתודוקסיה, מן העבר השני של הספקטרום היהודי מתפתחת התופעה של התחדשות יהודית לכדי תנועה חברתית שפעילויותיה הולכות ומתגברות.

     

    מכלול התופעות מעורר את השאלה עד כמה מועילות הקטגוריות הישנות שאליהן אנו חוזרים שוב ושוב. מרחב הזהויות היהודיות בישראל נעשה מגוון יותר ויותר. וככל שמרחב הזהויות נעשה מורכב יותר, מתבקשת חשיבה מחודשת לגבי עולם המושגים שלנו. לא מן הנמנע שאחרי ההסכמה הגורפת שכולנו יהודים, נגיע להסכמה שרובנו ממשיכים להסתדר על רצף הקטגוריות הישנות בעוד שבפועל אנחנו פרילנסרים.

     

    ד"ר אשר כהן הוא מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיכאל קרמר
    תפילה. לדתיים בלבד?
    צילום: מיכאל קרמר
    אילוסטרציה
    צילום: גבי מנשה
    צילום: עילי קמחי
    הישיבה החילונית. חיבורים חדשים
    צילום: עילי קמחי
    מומלצים