תווית שנייה ו"קרו בורז'ואה" - טעימת יינות בורדו

יינות תווית שנייה - הסבר קצר

בתחילת שנות השמונים החלה התחרות הקשה של הבורדולזים מול יינות מהעולם החדש, מול יצרני יין טובים באיטליה – ומאוחר יותר ספרד - ומול יצרני יין איכותי בצרפת עצמה. תחרות שהחלה אז להראות את אותותיה בעקומות המכירה של היקבים הגדולים בבורדו.

נכון, היקבים הגדולים – אלה המדורגים גבוה ברשימת הקרו קלאסה - היו עדיין "היקבים הגדולים", ומכרו את היינות שלהם ללא קושי, אבל פה ושם כבר החלו להישמע רינונים ש"בשביל אותו כסף אפשר לקבל X או Y, והיין יהיה טוב הרבה יותר." כניסתם לשוק של צרכני יין חדשים – אמריקאים ואוסטרלים, בעיקר – שלא הכירו את השמות הגדולים של בורדו ולא השתחוו אוטומטית מול תווית זו או אחרת, הביאה לידי כך שהיקבים בראש רשימת הסיווגים היו צריכים לעשות חושבים; אי אפשר היה יותר למכור "רק תווית" או "רק שם", אלא חייבים היו לעשות מקצה שיפורים גם ביין.

כך נולד השיפור הגדול בבחירת הענבים והתחזק מושג ה- Second Label או Second Wines. מושג שהיה קיים, אבל לא היה מפותח מאוד מבחינה מסחרית. כיום, בעידן שבו הסינים ועשירי רוסיה קונים יינות בורדו במחירים שרק הם יכולים לשלם, יינות התווית השנייה הם אופציה לא רעה.

התוויות השניות של היקבים הגדולים משמשות מעין buffer לשנים ולענבים הפחות איכותיים. בשנים פחות איכותיות, שבהן היקב אינו מעוניין להוציא יין שייקשר ישירות עם שמו, הוא עושה זאת דרך התווית השנייה שלו. באופן כזה אפשר לפעמים למצוא מציאות לא רעות בכלל, במחירים סבירים למדי. כמובן שיש מקרים אחרים, בהם השנים כל כך גרועות, ששום דבר לא יועיל ליין.

התווית השנייה משמשת גם למכירת היין הפחות טוב, פשוטו כמשמעו, זה שלא שיכנס לבלנד האיכותי של היקב. פה יכולים להיות יינות שיהיו עדיין טובים מאוד – היקבים בכל זאת לא רוצים לסכן את שמם – במחירים שהם, שוב, סבירים. לעיתים רחוקות משלמים פה על מותג, ולרוב משלמים על היין נטו.

אופציה אחרת הם יינות של יקבים אחרים, שלא נמצאים על הכוונת של מוסקבה, הונג קונג ובייג'ין: הרבה יקבים טובים, שלא קל להם למכור את היין שלהם, והמחירים – גם בשנים גדולות – בהחלט סבירים. חלק מהיקבים האלה נמצאים בתחתית רשימת הקרו קלאסה (וגם באמצעיתה, לפעמים...), וחלק שייכים לאזורים אחרים של בורדו ולרשימות אחרות, למשל הקרו בורז'ואה.

מהו "קרו בורז'ואה"

המושג – קרו בורז'ואה – הוא מעין ממזר. הוא בא לתאר יינות מיקבים שלא נכנסו לרשימת ה- קרו קלאסה היוקרתית וה"אצילה" של בורדו, אבל הוא נקבע על ידי ועדה שהרכבה לא לגמרי אובייקטיבי; המגדלים עצמם, והסוחרים, מגדירים כמה וכמה יקבים בדרגות שונות של קרו בורז'ואה – קרו בורז'ואה, קרו בורז'ואה סופרייר וקרו בורז'ואה אקספשונל – שאמורים לתת גם תווית איכות. אבל השורה התחתונה, שוב, היא שעד היום היו לא מעט אינטריגות בין מי שקובעים ומסדרים את הרשימה והכל התנהל באופן צרפתי מאוד, נאמר כך.

הדרוג אינו דבר מוחלט וסטטי, כמו הרשימה של 1855, אלא משתנה לעיתים קרובות. בשנת 2007 התקיים הדרוג האחרון בינתיים, ובתוכו גם מהלך שנועד להפסיק את כל הבלגן, ולצקת משמעות במונח ובסיווג. אחרי שהוועדה ישבה, הסתבר ששוב, היושבים בראשה לא היו חפים מכל אינטרס, והרשימה הגיעה לבית משפט. היא בוטלה, הוחזרה ובסופו של דבר המצב הוא שהחל מיינות בציר 2007 יהיה סדר בדברים וכולם מקווים שלמונחים הקשורים בקרו בורז'ואה תהיה משמעות.

כדי למתן את כל מה שאמרתי, צריך לזכור שלא הכל פוליטיקה ולא הכל מבולגן ומבורדק או חסר משמעות. יש ברשימה הזאת יינות מצוינים שעושים לה כבוד רב, חלקם הרבה יותר טובים מהיינות של יקבים שונים מהקרו קלאסה. באזורי Moulis ו- Listrac תמצאו הרבה יותר יינות מסיווג זה – 80% הם קרו בורז'ואה - ואילו בסט. ג'וליאן או בפויאק תמצאו שהרשימה היא ממש לא משמעותית (קרו קלאסה היא הרשימה המשמעותית שם).

Château haut-bailly

שתי טעימות

רציתי לנצל את ההזדמנות ולסכם שתי טעימות – אחת של "בסט ויינס" (מינקול), ושנייה של "האחים שקד", שהציגו לאחרונה כמה יינות תווית שנייה ו-Cru Bourgeois מ- 2004 ו- 2005.

שני היבואנים מייבאים יינות מצויינים. ציונים של 15.5 ומעלה, במחירים של פחות מ- 200 שקלים – הם קניה טובה מאוד ואפילו מצויינת.

Chat. Poujeaux 2004 - אף עמוס עץ, לצד הרבה מאוד פרי מתוק, מחניף, כמעט אפילו ריבתי. מתחת לכל אלה יצא משהו ירקרק שלא ממש אהבתי, אם לומר את האמת, אפילו מבושל. (14/20). יבוא: שקד. 199 שקלים

Chat. Labegorce-Zede 2005 - היין השני של היקב (Zede). שוקולד, הרבה חבית – העץ מאוד מורגש כאן. חסר קצת באמצע הפה, ובעל טאנינים קצת "עצבניים". טוב, אבל לא ברמת יינות 2005 אחרים ברשימה הזאת. (14.5/20). יבוא: שקד. 249 שקלים.

2003 L'Heritage de Chasse Spleen - דובדבנים ולקריץ, פה מעט חיוור, אבל עגול ויפה ולא כבד. סיומת טובה, טאנינים רכים. לשתייה עכשיו – עוד שנתיים לערך. (14.5/20). יבוא: מינקול. 149 שקלים.

2001 Connétable Talbot - היין השני של שאטו טלבו נוצר אי שם בשנות השבעים. זמן ההתיישנות של היין קצר יותר מזה של אחיו הגדול, והיין עצמו בא לרוב מהגפנים הצעירות של היקב. אף טוב, פה עם מעט אנימליות. מרירות קלה ותיבול טוב בסיומת, שאינה ארוכה. לא מעט עץ, ותחתיו פה אדום. לשתיה עכשיו – 2010. (14.5/20). יבוא: מינקול. 249 שקלים

Larose de Gruaud 2001 - אף מורכב, טוב, בוגר: מרגישים ארומות אנימליות – barnyard – אדמתיות, לצד לקריץ. חומציות טובה. טאנינים טובים. יין מעט מחניף, אבל מהנה מאוד ואלגנטי, בסופו של דבר. (15/20). יבוא: מינקול. 220 שקלים.

Chat. Potensac 2005 - אף מצויין. מעט עץ (דגים מלוחים) שמשתלב כהלכה בפרי: התחושה הכללית היא של יין "קר", אנימלי. פה עגול, טאנינים טובים, גוף בינוני ואלגנטי, סיומת מתובלת עם מעט מרירות. יין מצוין לאוכל – פיצה משובחת, מהסוג שעושה ארוחה, תתאים כאן מאוד. (15.5/20) יבוא: שקד 229 שקלים.

Chat. Cissac 2005 - מאוד אהבתי את היין הזה. פרחים – סיגליות – מגוון של פירות אדומים. פה עגול וקטיפתי ועם זאת עוצמתי ומשכנע מאוד. בסיומת – קליפות הדרים, תיבול. יין מאוד יפה. (15.5/20). יבוא: שקד. 149 שקלים. קניה מצוינת.

Le Sillage de Malartic 2004 - צבע אדום עמוק צלול, מבריק, אלגנטי, מילה שמלווה את היין לכל אורך הטעימה: מרגישים את העץ באף, אבל הוא לא מעיק מדי, ומשתלב יפה. זהו יין נעים, מתאים לשתיה עכשיו. ילווה היטב ארוחת ערב טובה, עם בשר אדום עשוי עדין או גבינות טובות, לא שמנות מדי. (15.5/20) יבוא: מינקול. 149 שקלים. תמורה מצוינת.

2004 Chateau Durfort-Vivens - יין מאוד יפה במראה. אף פרחוני ועתיר פרי אדום, נעים ועסיסי, עדיין סגור, שמגלה רמזים למינרליות. גוף בינוני ואלגנטי עם טאנינים מורגשים ומודגשים שישמרו היטב על היין לפחות עשור, ואולי יותר. יופי של יין לבציר הזה. לא לשתיה עכשיו. (15.5/20). יבוא: מינקול. 179 שקלים.

Alter Ego 2003 - צבע דובדבן עמוק, צעיר. אף: יוצאים פרחים, שוקולד ואז גוונים של יין בוגר: גומי, אספלט. זהו יין רך, מבציר מאוד בעייתי וחם בבורדו. בעל טאנינים עדינים ועגולים בסיומת היבשה. מאוד עולם חדש יחסית, מאוזן וטוב שיחזיק עוד כמה שנים, לבטח. (15.5/20). יבוא: מינקול (בסט ויינס). 399 שקלים.

Chat. Siran 2003 - אף מצוין, מאוד מורכב: פרחים, פירות צעירים טובים ודובדבנים. פה עגול, טאני – אך לא אגרסיבי. שמץ טבק. מרירות קלה וטובה, סיומת מעט מתובלת. יין בהחלט מצויין. ממליץ לשמור לפחות עוד שנתיים עד שיתאים לשתיה. (15.5/20). יבוא: מינקול. 299 שקלים.

2001 Les Fiefs de Lagrange - מאוד אהבתי את היין: מאוד "חי", פרי אדום ופרי כהה, שזיפים. עץ. בפה הוא טאני למדי, מה שהופך אותו לקשה מעט לשתיה עכשיו, בודאי אם ללא אוכל. סיומת לא ארוכה. זה יין בהחלט טוב, לשמירה. (15.5/20). יבוא: מינקול. 179 שקלים.

Chat. Cantemerle 2001 - צבע יפהפה. באף: שוקולד, שזיפים, לקריץ, אדמה ואולי מעט מינרליות. בפה היין מאוד עגול ויפהפה, ומעניק תחושה טובה ומהנה. סיומת ארוכה וטובה. יתאים לארוחה טובה של בשר אדום, טלה – לא שמן מדי או בשר ציד. (15.5/20). יבוא: מינקול. 499 שקלים.

Chat. Charmail 2005 - אוכמניות, פירות יער... כל אלה מבצבצים מבעד לאף הסגור עדיין. הרבה מרלו בבלנד, והדבר מורגש. טאנינים חזקים, גוף בינוני. לא יין כבד מאד, ועדיין, פוטנציאל התיישנות מצויין, של כמה שנים. (16/20). יבוא: שקד. 179 שקלים.

Chat. Senejac 2005 - מזכיר מאוד עולם חדש, ולא בכדי: 30% מהחביות (14 חודש) ליין זה הן חדשות. במתקפה היין ממש מתוק, כהה, משרה לא מעט טעמי חבית. טאנינים צעירים ואפילו די אגרסיביים, ובאף מרגישים גם שמץ אנימליות. היין עדיין בבתוליו ולא הייתי פותח אותו עד 2011... (16/20). יבוא: שקד. 199 שקלים. קנייה טובה מאוד.

Chat. Phelan Segur 2004 - למרות השנה הלכאורה פחות מוצלחת, לפנינו יין בהחלט מוצלח. די הרבה עץ – שנה וחצי בעץ צרפתי שרובו חדש – אבל לא מעט פרי אדום ושזיפים. היין בנוי היטב ויחזיק מעמד עוד כמה וכמה שנים. אם אתם קונים ומתכוונים לפתוח עכשיו, תנו לו זמן להתאוורר ולוו אותו בארוחה טובה, עם בשר מעט שמן (אוכף טלה בתנור...). (16/20). יבוא: שקד. 299 שקלים.

2004 La Parde de Haut Bailly - יופי של יין, ותמורה מצוינת לכסף. צבע דובדבן אטום. אף: דובדבנים שמלווים את גווני העץ. פרי כהה, פה בינוני, מאוד עגול ונעים. קצת מרירות עדינה בסיומת וטאנינים טובים. (16/20). יבוא: מינקול. 179 שקלים.

Chat Siran 2005 - יופי של יין, בעל אף מאוד קלאסי. פה טוב מאוד, מלא פרי כהה, ושלד עוצמתי. סיומת טובה, נעימה. יין מלא בשר, שיתאים למאכלים בהתאם – בעוד חמש שנים לפחות... (16/20 – 16.5) יבוא: שקד. 399 שקלים.

Chasse Spleen 2005 - אף מקסים, מאוד פרחוני ויפה. קצת מינרליות ופירות יער. פה עגול, מצוין וגוף יוצא מהכלל טוב. הטאניניות מורגשת – ועוד איך – אבל היא לא קשה, אלא עגולה וטובה. זה יין שאפשר ליהנות ממנו עכשיו, חדררו אותו טוב, אבל אפשר בקלות לשמור עוד תקופה ארוכה מאוד. (16.5/20). יבוא: שקד. 295 שקלים.

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "