שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בין עולמות

    תיאטרונטו 2008, פסטיבל המונדרמות שייערך השנה ביפו העתיקה, יארח לצד הצגות התחרות גם אורחים רבים מחו"ל. הצצה

     

    מפסטיבל קטן, חלום של איש אחד שצירף אליו מדי שנה חולמים שכמותו, הופך התיאטרונטו ה-18 לאירוע רחב היקף ומרשים במגוון תכניו. לצד שמונה הצגות התחרות הישראלית, יציע השנה הפסטיבל גם מגוון מרתק של מונודרמות מהעולם ובכלל זה אורחים מטורקמניסטאן, ליטא, נורבגיה, ספרד וארה"ב.

     

    אחרי ניסיון חד פעמי לקיים את התיאטרונטו בעכו, החליטה הנהלת הפסטיבל להעתיק את מקומו ליפו העתיקה. "אנחנו בהחלט מקווים שזה יהיה משכן הקבע של התיאטרונטו", אמר יענקלה אגמון, יוזם הפסטיבל ומנהלו. הצגות הפסטיבל יתארחו בין היתר בתיאטרון הערבי-עברי, בתיאטרון הסימטה, במוזיאון יפו ובבית כליף.


    אורית נחמיאס מתוך "למה דווקא אני" (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    אירוע הפתיחה, שייערך ב-22 באפריל, יוקדש ל-60 שנה של תיאטרון עברי עם דגש על אירועי מפתח, מחזאים מובילים והצגות בלתי נשכחות. באירוע, שייערך בגן הפסגה, ישתתפו נגני תזמורת סימפונט רעננה, להקת הגרובטרון ושחקנים.

     

    על פי מיטב המסורת של השנים האחרונות, את ההצגות שייערכו באולמות, ילוו גם אירועי חוצות שרקחו במיוחד לטובת האירוע תלמידי מגמות התיאטרון בסמינר הקיבוצים. גם השנה הנושא חברתי וטעון כשסביב התמה של חגיגות ה-60 למדינה החליטו בסמינר לקיים מסיבת יומולדת אלטרנטיבית למדינה אליה יוזמנו "השקופים", אנשי השוליים של ישראל שסביר להניח שלא יוזמנו למסיבה הרשמית. הקהל יוזמן לעבור בין עשרות המיצגים והמיצבים שיפוזרו ברחבת התיאטרון הערבי-עברי ובגן הצמוד ולהתרשם.


    הרב איתן הכהן ב"עושה הנפלאות" של בשביס זינגר (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    הצגות התחרות הישראלית שומרות השנה על קו אישי מאוד, מיקרו-קוסמוס שהוא ברובו דיאלוג פנימי של בני אדם במאבק עצמי. השחקן והבמאי יוני איתיאל, חבר ועדת הרפרטואר של הפסטיבל, אומר: "לא יצאנו מתוך ניסיון מודע לעצב מבחינת תוכן את הרפרטואר אבל כפי שקורה לרוב, גם השנה מתוך החומרים הרבים שהתקבלו אפשר להצביע על נושאים שחוזרים. אני חושב שזה לא כל כך קשור אלינו אלא יותר קשור למה שמעסיק את היוצרים.

     

    "יש השנה נוכחות נשית חזקה מאוד גם מבחינת שחקניות ודמויות וגם מבחינת יוצרות. יש גם משהו פוליטי מאוד, לא במובן האקטואלי של המילה אלא החברתי. קשה לדבר על קו כוללני אבל אם חייבים אני חושב שכל הדמויות מחפשות את המקום שלהן. במחזות שמשתתפים בתחרות השנה, היחיד נמצא במקום שהוא לא לגמרי שייך אליו, חצוי לגביו, בין עולמות".


    אלי גורנשטיין מתוך "איטרוף", עיבוד לסיפור מאת דוד גרוסמן  (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    אפשר לראות את זה בהצגה "בלון" שכתב וביים אלדד כהן ובה משחק גל פרידמן. סיפור העלילה מלווה מוכר בלונים בפתח עיריית תל אביב שפוגש בחורה שמבלבלת את דעתו. מה שמתחיל כפרשיית אהבה קלילה, הופך במהרה ועם הרבה הומור חמוץ-מתוק ואבסורדי לרצף של שקרים, מעגל טירוף, אשפוז פסיכיאטרי ובסופו גם מוות. "זה מחזה מצחיק אבל גם מטריד מאוד ואפילו מאיים, שהדמות המרכזית שלו נמצאת בין אי-שפיות למציאות", אומר איתיאל.

     

    במרכז המחזה "למה דווקא אני", שכתבו במשותף הבמאית קארין סיגל והשחקנית אורית נחמיאס, בחורה צעירה, חולת סרטן ולחוצת חתונה עם תחביב ביזארי של קריאה בפירות. גם היא מנסה למצוא את עצמה מחדש בתוך המחלה, מול החיים ותוך התמודדות עם אם דומיננטית שכמעט ולא משאירה לה מקום.


    אייל גפן חוזר לבמה עם המונודרמה "או לא להיות" (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    "או לא להיות", מחזה מאת רוני שניידר בבימויה של ליחי בקרמן, מחזיר לבמה אחרי 25 שנה את השחקן אייל גפן. המחזה הוא מעין שיחת סיכום רבת מרירות וחסרת תכלית, חשבון נפש פרטי וקולקטיבי שמשרטט את קלסתרון פני המקום. גפן, בתפקיד עצמו, חצוי בין שני עולמות – זה של אביו שמייצג את ארץ ישראל הטובה והישנה של הפלמ"ח וחולצות החאקי וזה שלו עצמו בגלגול הקפיטליסטי המצליחן מתל אביב.

     

    הבמאית הצעירה אלינור אגם חוזרת לפסטיבל עם "יהודי זקן בלונדינית", מחזה מאת הבמאית, הסופרת ומגישת תכניות הטלוויזיה הצרפתיה אמנדה סטר. במרכז המחזה בחורה צעירה כבת 20 שגדלה במשפחה קתולית, סובלת מפיצול אישיות ובטוחה שהיא יהודי זקן, ניצול שואה בשם יוסף רוזנבלט. אגם תרגמה את המחזה וביימה את ההצגה בה משתתפת השחקנית אפרת בוימולד.


    השחקנית מיה בכר מתוך ההצגה "אשרי" (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    עוד יוצר שחוזר השנה לפסטיבל הוא אודי בן סעדיה שכתב וביים את "אשרי" בכיכובה של מיה בכר. המחזה מרכיב פסיפס מזכרונות של ילדה מְחוּללת שפותחת פצע לזיכרון ישן שחושף שיניים צהובות ומחפש נקמה.

     

    "אל תעשה לי מסכן פה", הוא מחזה שכתב וביים עידן מאיר ובו משחק שלמה וישינסקי. המחזה מתבסס על מפגשים עם תנועת "לוחמים לשלום" שמורכבת מלוחמים ישראלים ופלסטינים. העלילה מתרכזת בסיפורו האישי של בסאם עראמין, ממייסדי התנועה. זו אולי הדרמה הפוליטית המפורשת היחידה בפסטיבל השנה שמעלה שאלות דרך הכאב הפרטי של אב ערבי שכול וקרוע על העתיד.


    גל פרידמן מתוך "בלון" מאת אלדד כהן (צילום: מרב יודילוביץ')

     

    בתוך מכלול המחזות שהוגשו לפסטיבל אפשר למצוא השנה שני עיבודים ליצירות ספרותיות. "איטרוף", סיפור מאת דוד גורסמן עובד למונודרמה על ידי דנה אידיסיס. את ההצגה, בכיכובו של אלי גורנשטיין, ביים בנצי אידיסיס. זהו מסע לילי של גבר בגיל העמידה בעקבות אשתו, בעקבות זכרונות אהבה ובחיפוש אחרי תובנות.

     

    בין עולמות מוצא את עצמו גם גיבור המחזה "עושה הנפלאות" המבוסס על סיפורו של יצחק בשביס זינגר. את הסיפור עיבד הרב איתן הכהן, שגם משחק בהצגה. המחזה מספר את השתלשלות חייו של יהודי שעוזב את ביתו, אשתו ועירו לובלין שבה נולדו אבות אבותיו ובה הרגיש כזר מוחלט. המחזה עוקב אחר יחסיו של הגיבור עם הנשים בחייו, על החבל הדק ביניהן ועל ניסיונו של האיש לפרוץ את גבולות החיים היהודיים.

     

    משחרור האישה ועד טורקמניסטאן

    רשימת ההצגות האורחות מחו"ל גדולה, עשירה, מרשימה ובעיקר מורכבת מבחירות לא קונבנציונליות עם דגש רב על נוכחות נשית. מנורבגיה תגיע השחקנית יוני דאהר עם המחזה "נשות איבסן", שמורכב מגלריית מונולוגים של נשים מפורסמות מכתביו של המחזאי הנודע בהן הדה גבלר, גברת אלווין מתוך המחזה "רוחות" ונורה מ"בית הבובות". כל הנשים במחזה, שמשליך על מצב הנשים בעולם המודרני שאחרי שחרור האשה וייסוד התנועה הפמינסטית, הן מורדות שיוצאות נגד מעמד הנשים בחברה הבורגנית.

     

     

    מספרד תגיע הצגה "ראש בעננים" של אמן החפצים המינאטוריים, חאבייר בובס. ההפקה שמתנהלת בזירה, בנויה סביב שחקן שמפעיל בובות וחפצים קטנים. בובס מספר סיפור למבוגרים דרך עיניים של ילד. זוהי למעשה אגדה קסומה על אשה שננטשה ומלווה את התהליכים הנפשיים שעוברים עליה עד למציאת אהבה חדשה.

     

    מארה"ב תגיע שרה ג'ונס, זוכת פרס הטוני ומאמניות הבמה העולות כיום באמריקה.

    ג'ונס תציג את "Bridge & Tunnel", הצגה בה היא מגלמת בוירטואוזיות עשרות דמויות מתוך הנוף הרב תרבותי של ארה"ב. ההצגה, שעלתה בבכורה באוף-ברודווי וזכתה להצלחה אדירה, אומצה על לידי השחקנית מריל סטריפ ועברה לאחרונה להציג על הבמה בברודווי.

     

    עוד מארה"ב תגיע השחקנית היהודייה איימי סאלווי עם ההצגה "נשק אותי כבר, הרשל גרץ", שמורכבת מטקסטים אוטוביוגרפיים משעשעים על עצמה ועל הקהילה היהודית שהיא משתייכת אליה.

     

    מליטא תגיע השחקנית והמשוררת בירוטה מר עם עיבוד להצגה "המאהב" שמשלבת בה אמצעי מולטימדיה. אורח מיוחד ומרתק בפסטיבל הוא אנה מלה, שחקן מטורקמניסטאן בעיבוד של "המלך ליר" לגרסה ייחודית של תיאטרון סיפור עממי. אנה מלה, משתייך בארצו לתיאטרון "Arawa" שמטרתו להחיות את מסורת התיאטרון הנומאדי המספר של טורקמניסטאן שרוב רובה מדבר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אגמון. אנחנו ביפו בשביל להשאר
    צילום: ז'ראר אלון
    לאתר ההטבות
    מומלצים