והעיר צהלה ושמחה
בניגוד למשתה פורים ולמשלוח המנות, למנהג התהלוכה הפורימית אין שורש ברור, ואת השם "עדלאידע" בכלל המציא עגנון רק ב-1932. אבל זה לא מפריע לנו לצאת לרחובות בכל שנה, מחופשים ועליזים, ולצעוד בתהלוכה עם בובות ענק ובמות נוסעות. הנה רשימת תהלוכות העדלאידע המומלצות לשנת 2008
המצווה לשמוח ולחגוג את חג פורים נזכרת כבר במגילת אסתר - "ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" (מגילת אסתר ט' כ'-כב'). חז"ל קבעו כי בחג זה יש לקיים ארבע מצוות: קריאת המגילה, "משלוח מנות איש לרעהו", מתנות לאביונים וסעודה. בתלמוד אפילו הגדילו וחייבו את החוגגים להשתכר בחג. אולם מהיכן צצו להן התחפושות והתהלוכות החגיגיות שהן המאפיינים הכי בולטים של חג הפורים של ימינו? והרי המילה "עד דלא ידע" מקורה בכלל בתלמוד, בהקשר של רמת השכרות הרצויה מחוגג פורימי שמכבד את עצמו: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
למרות המסתורין האופף את התפתחות מנהגי התחפושת והתהלוכה, הרי שידוע כיום כי האווירה העליזה של פורים הולידה כבר בימי הביניים באירופה שפע של תהלוכות, נשפי מסכות, הצגות היתוליות, כנראה בהשפעת הקרנבלים המקומיים.
גם בארץ ישראל של לפני קום המדינה, נערכו ברחובות הערים תהלוכות פורים עליזות ובהן חוגגים עטויים במסכות החזיקו בובות ענק. ככל הידוע, העדלאידע הראשונה, שאז עדיין נקראה פשוט "תהלוכה", נערכה בתל אביב בפורים של שנת 1912. היוזם היה המורה המיתולוגי לציור, אברהם אלדמע, בשיתוף עם חברה טראסק. התהלוכה יצאה מהגימנסיה וצעדה עד מסילת הברזל ברחוב הרצל. לאור ההצלחה החליט ראש ועד השכונה, מאיר דיזנגוף, להפוך את התהלוכה למסורת קבועה מידי חג פורים.

עדלאידע בירושלים, 1959 (צילום: משה פרידן, לע"מ)
מלחמת העולם הראשונה דחתה בשמונה שנים את קיום העדלאידע בתל אביב, ואילו העדלאידע של שנת 1920 בוטלה בגלל אירועי י"א באדר בתל חי, אבל לאחר מכן הפכו התהלוכות לאירוע "החם" של פורים, ומאיר דיזנגוף הוביל אותן כשהוא רכוב על סוס. לצד הקרנבל התקיימו גם נשפים מפוארים שארגן במאי הקולנוע ברוך אגדתי.
בשנת 1932 הוענק לתהלוכת פורים שמה הרשמי - "עדלאידע", ע"פ הצעתו של ש"י עגנון בהשראת הפסוק "חייב אדם להתבשם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". באותן שנים הפכו תהלוכות העדלאידע שכללו תהלוכות רחוב, תחפושות מרהיבות, תחרויות ספורט ותחרויות יופי, לאטרקציה לתיירים מישראל והעולם, ממש כמו הקרנבל בריו. במקומות מרכזיים בעיר הוצבו שערים עליהם צוירו נושאים מהמגילה על ידי ציירים כמו נחום גוטמן וראובן רובין.
לחץ מחוגים דתיים שנחרדו מהלבוש הלא צנוע של הבחורות המחופשות ומתחרויות מלכת היופי, כמו גם מלחמת העולם השנייה, הביאו להקפאתה של העדלאידע. התהלוכה חודשה בתל אביב רק בשנת 1955, הונהגה גם בערים נוספות והחזיקה מעמד עד סוף שנות השישים. משנות השמונים ואילך החלו שוב במנהג פורימי זה ברחבי הארץ.
לכבוד פורים ליקטנו עבורכם שלל תהלוכות עדלאידע תוססות. מוכנים, למקומות, היכון, החל צעד!