סימפוניה של שמועות

כל מקום שבו דרכה כף רגלו של היידן עובר בימים אלה שיפוצים ושדרוגים. כל מקום שהיידן הופיע בו הופך לאתר עלייה לרגל של מתכננים, מדריכי טיולים ויועצי אירועים. כל מקום שהיידן ישב ושתה בו קפה מעלה כמה סיפורים עסיסיים על חיי המשפחה של המלחין או על החיים שלו "מחוץ למשפחה‭."‬ אם היה חי היום, סביר שסיפורים אלה היו תופסים מקום נכבד בעיתוני אוסטריה ובעולם כולו.

"היידן ‭"2009‬ יהיה האירוע הגדול ביותר בתחום המוזיקה באוסטריה ויכלול מאות מופעים וקונצרטים ברחבי המדינה, כמו גם סיורים, טיולים ותערוכות במוזיאונים המובילים.

פרנץ יוזף היידן נולד ב-31 במרס 1732 בעיירה קטנה באוסטריה התחתונה, רוראו שמה. הוא נולד לאם טבחית ולאב בנאי כרכרות. רק שבעה מ-11 אחיו שרדו את החיים הקשים של אותה תקופה. כבר בהיותו בן ארבע או חמש התגלה כישרונו המוזיקלי והוא נהג לשיר לבני המשפחה ולשכנים, לנגן על חביות ופחים ולייצר מוזיקה משל עצמו.

הפסנתר בבית בו נולד היידן (צילומים: דני שדה)

בהיותו בן 6 עזב את בית הוריו ועבר להתגורר בעיירה היינבורג, כ-7 קילומטרים משם, אצל קרוב משפחה שהיה מנהל בית ספר ומקהלה. בהיינבורג החל ללמוד מוזיקה ועד מהרה התבלט. כשהיה בן 8 הגיע לעיירה הכומר של כנסיית סן סטפן מוינה, בחיפוש אחר כישרונות צעירים למקהלת הילדים של הכנסייה. לפי הסיפור, היידן נתקף תחילה באלם, אך בהמשך פצח בשירה והקסים את הכומר, שגייס אותו מיד למקהלה.

הסיור בעקבות היידן מתחיל בכפר הולדתו, בבית שבו גדל, בגינה שבה שיחק, במטבחון הקטן שבו נהגה אמו הטבחית לבשל. הבית נמכר אחרי מות הוריו לאנשים פרטיים ורק ב-‭,1959‬ במלאת 150 שנה למותו, הפך למוזיאון על שם הקומפוזיטור הגדול.

בעת שהיידן שר במקהלת הילדים בווינה, הוא נחשב לפרחח לא קטן, שהיה נוהג לבצע תעלולים לחבריו, למוריו ולאנשים אחרים. בגיל 17 קולו התחיל להתחלף והוא כבר לא התאים יותר למקהלת הילדים. מנהל המקהלה הציע לו פתרון יצירתי כדי לשמור על קולו הצעיר: סירוס! אביו של היידן סירב והנער מצא את עצמו ברחוב, עני וחסר כל.

במשך כמה שנים הוא עסק בעבודות שונות, כולל מורה למוזיקה, נגן ועוזר של מלחינים מפורסמים. באותה תקופה התאהב בתרזה קלר ורצה לשאת אותה לאשה, אבל היא טענה שבכוונתה להיות נזירה. היידן החליט לשאת את אחותה, מריה, וזאת התבררה כאחת הטעויות הגדולות של חייו.

מלחין חצר

ב-1761 קיבל היידן הצעה לשמש כסגן מנהל בית המוזיקה של הנסיך ניקולס לבית אסטרהאזי והוא עבר לאייזנשטט, בירת מדינת בורגנלנד. כשמנהל בית המוזיקה מת, הועלה היידן בדרגה וקיבל את תפקידו. הוא רכש בית ברחוב המנזרים בעזרת הלוואה שקיבל מהנסיך ומהוריה של אשתו. היום נקרא הרחוב על שמו.  

ארמון אסטרהאזי. 260 חדרים, נברשות בדולח מצופות זהב

ביתו של היידן באייזנשטט הוא עוד אחד מהמוזיאונים לזיכרו של המלחין הגדול, כמו גם ארמון אסטרהאזי הבנוי בסגנון הבארוק, הנכלל בסיור בעקבותיו. בארמון המפואר, בן 260 החדרים, שנמצא בלבה של העיר, נערכים מדי יום סיורים שפוקדים רק כ-20 חדרים מפוארים עם נברשות בדולח מצופות זהב, אולמות אירועים מפוארים לא פחות, פינות מוזיקה וציורים יקרי ערך על הקירות. היידן בילה במקום שלושה עשורים.

כאן גם החל הפרק הרכילותי בחייו. נישואיו היו לא מוצלחים, בלשון המעטה, ואומרים כי הוא ורעייתו כמעט שלא החליפו מילה. השמועות על כך שלהיידן יש מאהבת הלכו והתרבו. נולדו לו שני ילדים מחוץ לנישואים, ואף שמעולם לא הכיר רשמית באבהותו עליהם הוא דאג לכל מחסורם ולא שכח אותם בצוואתו. מריה לא אהבה את הדיבורים מאחורי גבה ולכן עזבה את בעלה, אבל הם לא התגרשו רשמית.

הסיור באייזנשטט בעקבות היידן כולל גם את הכנסייה שבה הוא קבור, אם כי גם כאן מסתתר סיפור לא פשוט. היידן מת בווינה ב-1809 וגם נקבר בה. ב-1920 ביקשו רשויות אייזנשטט להעביר את עצמותיו לקבורה בעיר, בכנסייה שבה ניגן ובה גם נבנה, על פי תוכניתו, העוגב שקיים בה עד היום (אם כי אינו בשימוש‭.(‬

כשהוציאו את עצמותיו מהקבר בווינה התברר כי ראשו חסר והמבוכה הייתה רבה מאוד. איש לא ידע מי גנב את ראשו של היידן ונפתחה חקירה משטרתית מקיפה. בסיומה נמצאה הגולגולת, כאשר פרופסור ידוע לאנטומיה תרם אותה למוזיאון למוזיקה של וינה. באייזנשטט ביקשו לקבל גם את הגולגולת, כדי להעניק מנוחה מלאה לנשמתו של המלחין, אך המוזיאון סירב. רק ב-1954 פגש שוב גופו של היידן בראשו, בכנסייה באייזנשטט.  

רגע של יהדות

באייזנשטט מומלץ לבקר ברובע היהודי, הגטו, שתושבי המקום מתעקשים לקרוא לו "הכפר היהודי" ואף מסבירים כי חלק זה של אייזנשטט היה למעשה כפר בפני עצמו שנקרא אונטנברג (העיר התחתונה‭.(‬ יהודים מתועדים באייזנשטט כבר מהמאה ה-‭.13‬ עד עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה חיו כאן יותר מ-500 יהודים, באוטונומיה כמעט מלאה, עם מועצת עיר, שני בתי כנסת ובית קהילה. ברחוב הראשי של העיירה היהודית הייתה שרשרת ברזל שבה היו נוהגים לפני כניסת השבת לסגור את הרחוב על מנת למנוע כניסתם של גויים או של כרכרות. שרשרת הברזל נמצאת במקום עד היום וניתן לראות אותה בג'רוסלם פלאץ (כיכר ירושלים - שם שניתן למקום לפני כמה שנים). ‬

ברובע ניצב כיום רק בית כנסת אחד, אבל גם הוא סגור רוב הזמן, משום שאין מניין לתפילה. במקום גם מוזיאון בו מתוארות מאות שנים של חיי קהילה יהודית באייזנשטט. עם עלייתו של היטלר לשלטון החלו היהודים לעזוב. 100 מהם שנותרו וקיוו לטוב נספו בשואה. כיום, ככל הידוע, מתגוררות במקום שתי משפחות יהודיות.

מוצרט והבחורות

שלושה עשורים בילה היידן בחצרו של הנסיך ניקולס לבית אסטרהאזי. כשהנסיך הלך לעולמו החליט מחליפו, שלא אהב מוזיקה, להוציא אותו לגמלאות והיידן שב לווינה ורכש בית בפרבר גומפנדורף (כיום הרובע השישי של העיר‭.(‬ עוד לפני שעבר להתגורר בבית הוא עזב ללונדון לחמש שנים, בהן זכה להצלחה אדירה ויצר כמה מהיצירות המפורסמות ביותר שלו. ב-1795 שב לביתו בווינה ובו התגורר עד יום מותו. את הריהוט החדש לבית קיבל מידידו המלחין פרנץ שוברט.

הסיור בביתו של היידן בווינה, כמו גם במוזיאון על שם מוצרט, מעלה שורה ארוכה של סיפורים על חברות יוצאת דופן בין שני המלחינים המפורסמים של אוסטריה. השניים נהגו להיפגש לעתים קרובות, לשוחח על יצירות מוזיקליות ולבלות ביחד במסיבות אל תוך הלילה. בווינה מספרים כי סביבת הקתדרלה על שם סן סטפן הייתה מוכרת באותה תקופה כאזור שבו ישבו מוצרט והיידן בשעות אחר הצהריים והביטו ביפהפיות שטיילו הלוך ושוב.

סיום הביקור בעקבות היידן הוא בבית שבו חי את שנותיו האחרונות. למרות היחסים הבעייתיים עם אשתו, מריה השאירה לו בצוואתה את כל רכושה. הוא דאג לתת חלק מרכושו לפילגשו ולשני ילדיו שנולדו מיחסים אסורים אלה.

מארגני האירועים לציון 200 למותו של היידן אומרים שאף על פי שמורשתו היא קודם כל המוזיקה שהותיר אחריו, אותה אפשר לשמוע באולמי קונצרטים ברחבי העולם, יש הבדל גדול בין קונצרט של היידן באולם כלשהו בעיר כלשהי, לבין קונצרט באייזנשטט. כאן, הם משוכנעים, שומעים את הדבר האמיתי, קולטים את אווירת הבית של המלחין, בדיוק כמו שלשמוע קונצרט של מוצרט בזלצבורג זה הדבר האמיתי. היידן, הם מסבירים, היה מהמלחינים הגדולים של כל הזמנים, מהמחדשים והמשפיעים ביותר על עולם המוזיקה. היצירות שכתב מכסות את כל תחומי המוזיקה של זמנו: סימפוניות, אופרה, אורטוריות, מיסות ועוד. "את השפה שלי מבינים בכל העולם‭,"‬ נהג לומר לחבריו, "כי מוזיקה לא צריך להבין, צריך לחוש‭."‬ ובארץ הולדתו, כך מתברר, קל יותר לחוש אותה.

השורה התחתונה

אייזנשטט, בירת חבל בורגנלנד, תארח בשנה הבאה יותר מ-150 קונצרטים על בסיס יצירות של היידן, בביצוע תזמורות והרכבים מהעולם. זאת, לצד מאות קונצרטים נוספים בכל מקום שבו דרכה רגלו. אבל האם זה מספיק כדי למלא טיול באוסטריה?

שלישיית היידן בארמון אסטרהאזי 

בורגנלנד ואוסטריה התחתונה מוגדרות כ"ארץ היין‭."‬ מסורת ייצור היין החלה במקום לפני אלפי שנים והיום פועלים כאן יותר מ-18 אלף יצרני יין, כשכרמי הענבים משתרעים על פני שטח של יותר מ-300 אלף דונם. לאוהבי היין מומלץ לצאת לסיורים באזור, בעיקר בתקופת הבציר (סוף הקיץ‭,(‬ שבה מתקיימים פסטיבלי יין רבים משולבים בסדנאות וטעימות.

"דרך היין" באוסטריה התחתונה כוללת 830 קילומטרים של מסלולים בין יקבים וכרמים. זהו מסלול מרהיב ביופיו לטיולים והיינות עצמם נחשבים מאוד.

אפשרות אחרת לטיולים באזור הולמת את מיטיבי הלכת ואת טיילי האופניים. אוסטריה התחתונה מתגאה ב-‭13,500‬ קילומטרים של מסלולים למיטיבי לכת ועוד ‭9,500‬ קילומטרים של מסלולי אופניים. לפחות 50 בתי מלון באזור מוגדרים כמלונות המיועדים לרוכבי אופניים, בהם ניתן לקבל שירותים מיוחדים למדוושים.

בנוסף, זהו חבל ארץ המזוהה עם תיירות מרפא כבר מימי הרומאים, ששלטו באזור והכירו את המעיינות החמים בבאדן ובקרנונטום. באתרי הספא באוסטריה התחתונה ניתן קבל מגוון טיפולים על בסיס יומי או במסגרת חבילות שבועיות.