שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    למה הוסר בלוג הספורט "עומדים בשער" מ"תפוז"?

    הבלוג הפופולרי "עומדים בשער" התפרסם באתר "תפוז" וביקר את עיתונות הספורט הישראלית לעומק ולרוחב. השבוע הודיע הבלוגר האנונימי כי הוא עוזב את "תפוז", לאחר שאלה לא גיבו אותו מול איומי תביעה של אתר הספורט one. גירסה מקוצרת של כתבה מאתר "העין השביעית"

    ב-1 בחודש מרץ פורסם בבלוג ביקורת עיתונות הספורט "עומדים בשער" קטע שנשא את הכותרת "תחנת רכבת one”, והוקדש רובו ככולו לדיווחים, לא נעימים במיוחד, מהנעשה באתר חדשות הספורט one.

     

    לא הייתה זו הפעם הראשונה ש"ייגר מאיסטר", מחבר הפוסט ומי שכותב תחת מעטה אלמוניות כבד את הבלוג "עומדים בשער" כבר למעלה מחצי שנה, תקף בחריפות את האתר. מקריאת הקטעים שכתב מייסטר בחודשים האחרונים ניתן להבחין בקלות כי מבחינתו, אתר one מייצג את כל הרע בעיתונות הספורט הישראלית. גם כשביקר בחריפות את ערוץ הספורט, את עיתוני הדפוס ואת מדורי הספורט באתרים אחרים, והוא עשה זאת באופן קבוע, הוא ייחס לאתר one את הדרדור שהוא מאבחן ברמת הסיקור של יתר כלי התקשורת העוסקים בתחום.

     


    אלא שבקטע "תחנת רכבת one", לדעת מנהלי אתר one, מאיסטר עבר את הגבול. מכתב שנשלח מטעמם לכותב הבלוג בהווה, לצמד העיתונאים שהקימו את הבלוג וכתבו בו בחמשת חודשיו הראשונים, עודד קרמר ורביב שכטר, ולמנכ"ל חברת "תפוז אנשים בע"מ" המארחת את הבלוג, גיא אליאב - הוביל בתוך ימים מספר לסגירת "עומדים בשער" ולהודעה מטעם ייגר מאיסטר על פרישה.

     

    עת כתיבת הקטע שעורר את הסערה ידע מאיסטר שהוא נמצא על הכוונת של אתר one. בתחילת הפוסט, לפני שניגש לחשוף ברבים את הכביסה המלוכלכת של האתר, כתב: "חלק מהנעשה (באתר one) התפרסם בימים האחרונים כאן בבלוג, דבר המטריד כנראה מאוד את מנוחת הבוסים של האתר.

     

    בשבוע האחרון קיבלתי מסרים עקיפים שאפסיק להתעסק איתם, שהם מחפשים אותי. כלומר, ממתינים למעידה שלי כדי לתבוע אותי על לשון הרע, דיבה, שקרים, כל מיני דברים שבאתר שלהם אפשר למצוא מדי יום בכמויות יפות”. בכך התייחס במרומז לפנייה ראשונה מטעם אתר one אל מנכ"ל "תפוז" בדרישה להסיר את הביטויים שלא מצאו חן בעיני מנהליו.

     

    "הגדשתם את הסאה"

    כעבור חמישה ימים מפרסום הפוסט נשלחה פנייה תקיפה יותר מטעם עורך הדין שי אליאס, המייצג את חברת "סיטינט”, המפעילה והבעלים של אתר one (בסוף השנה שעברה התמזגה "סיטינט" עם "ידיעות תקשורת”). במכתב, טוען עו"ד אליאס כי בפוסט שכתב מאיסטר (אליאס משתמש לאורך כל מכתבו במילה "כתבה") עבר המחבר כל גבול. "הגדשתם את הסאה, כאשר השמצתם, השפלתם ופגעתם במרשתי והמנהלים העומדים בראשה", הוא קובע.

     

    אליאס מספק מספר דוגמאות לכינויים מבזים ולהשמצות שהוטחו באתר, מתלונן על התקפה אישית קשה נגד אסייג, ומוחה במיוחד על התגית שניתנה בבלוג ולאתר ולמנהלתו.

     

    הוא גורס כי כותב הבלוג והאתר המארח עברו על חוק עוולות מסחריות, על חוק איסור לשון הרע, על הוראות פקודת הנזיקין ועל חוק עשיית עושר ולא במשפט (שלגביו הוא כותב: “כתוצאה מהפרסום הגדלתם את כמות הכניסות של ציבור הגולשים באינטרנט לאתר, ובכך התעשרתם על חשבונה של מרשתי שלא כדין ולא במשפט").

     

    לבסוף, דורש אליאס את מחיקת כל ביטוי פוגעני שהזכיר במכתב, התנצלות מטעם האתר בתוך 24 שעות, ומסיים בדרישה “להעביר למרשתי, באמצעותי, פיצוי בסך של 2,000,000 ש"ח וזאת, אך לצרכי הפשרה בלבד".

     

    בתכתובת מיילים עם "העין השביעית" (הוא מסרב להתראיין בקולו מחשש לגילוי זהותו), אומר מאיסטר כי מרגע קבלת המכתב מאתר one נכנס למשא ומתן מול חברת "תפוז" ועורכת האתר, דבורית שרגל, כדי להגיע לפשרה שתאפשר את המשך אירוח הבלוג ב"תפוז".

     

    “ההתחלה במשא ומתן עם 'תפוז' היתה מינורית”, הוא כותב. "מחקתי דברים שלא הייתי שלם איתם במאה אחוז אבל אמרתי שלמען הבלוג והמשכו אני מוכן להתפשר קצת”. לדבריו, הסכים למחוק “בלב כבד", את כל הביטויים הקשים, אבל התעקש להותיר על כנו את הביטוי הקבוע לאתר, "אתר הריכולים והמסיבות", כיוון שראה בכך "הבעת דעה לגיטימית". “מדובר באתר שחרט על דגלו רכילויות (מדור גליצ'ים) ומסיבות שהוא מסקר או מארגן ביוזמתו עבור אנשיו ועבור מושאי הסיקור שלו, שזה דבר שאין לו אח ורע בשום כלי תקשורת אחר", הוא מסביר.

     

    בשבת האחרונה בוצעו המחיקות ולדבריו הגיע תחילה להסכמה עם שרגל כי הביטוי "אתר הריכולים והמסיבות" לא יימחק, “אלא שאחרי יומיים”, הוא כותב, “כנראה בהוראת היועצת המשפטית שלהם, היא היתה נחרצת ואמרה למחוק גם את 'אתר הריכולים והמסיבות'” (ראו תגובת שרגל ו”תפוז” בהמשך).

     

    זאת ועוד, "במקום להתמודד עם המכתב”, טוען מאיסטר, "'תפוז' בחרו לבטל פרסום של 13 פוסטים שהוזכרו בו”. למאיסטר נאמר כי "הפוסטים מושעים עד לבירור העניין”, ושזה “עניין של כמה שעות”, אבל כשראה שעברו יומיים והפוסטים לא פורסמו הבין ש"אין להם עניין להתמודד עם המכתב" ושהם "בוחרים בדרך הקלה”.

     

    בשלב זה, טוען מאיסטר, לא נותרה לו ברירה, ולמרות ששרגל עודדה אותו להישאר, ואף ביקשה ממנו לשוחח עם סמנכ"ל "תפוז", הוא אמר שהוא מסרב עקרונית לשיחות טלפוניות כדי לא להיחשף ובזה בא המשא ומתן לסיומו. למחרת, הודיע על סגירת הבלוג והעלים למעלה מ-300 פוסטים שפורסמו מיום היווסדו.

     

    מדוע הועלמו פוסטים?

    אתר "תפוז", ומנכ"לו גיא אליאב, התהדר בעבר בפלטפורמה שהוא מעניק לתוכן הגולשים. חברת "תפוז" התייחסה לעצמה כ"מובילת מהפיכת ה-2.0 Web בישראל", ובמאמר שכתב אליאב לפני כשנה וחצי לעיתון “גלובס” כינה את הבלוגספירה כולה בתואר "העיתונות החדשה", וקבע כי: “אנו עדים כאן לאחד התהליכים המשמעותיים ביותר שעוברת החברה הדמוקרטית: היא מבצעת אט אט פניית פרסה וחוזרת אל הדגם הפונדמנטליסטי של הדמוקרטיה הישירה” .

     

    מובן שגם בדמוקרטיה, פונדמנטליסטית וישירה ככל שתהא, יש מקום להטלת הגבלות מסוימות על חופש הביטוי. השאלה היא האם במקרה שלפנינו היה ראוי לעשות זאת, ומדוע ב"תפוז" העלימו פוסטים שנויים במחלוקת עוד לפני שהסוגייה הועמדה לבחינת בית המשפט.

     

    לדברי עו"ד איתן להמן, מומחה ללשון הרע, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי הביטויים המצוטטים במכתב מהווים דיבה ולשון הרע, בוודאי בכל הנוגע לביטוי “אתר הריכולים והמסיבות”.

     

    להמן: “אי אפשר להגיד על פניו שהדברים שנכתבים פה היו זוכים להגנת בית המשפט, אבל ודאי שיש מקום לדיון. יש כאן ביטויים קשים, אבל דווקא 'אתר הריכולים והמסיבות' - לא ברור שזה לשון הרע. וגם אם כן, זה משהו שייקל להגן עליו בבית המשפט בטענה של תום לב".

     

    לדברי עו"ד להמן, תמוהה במיוחד ההתנהלות של אתר "תפוז" מרגע קבלת המכתב. לדבריו, אין כל אפשרות לראות בהם אחראים למה שנכתב בבלוג, לפחות עד שהצעת החוק של ישראל חסון, הקובעת כי על אתרי האינטרנט הגדולים תחול אחריות לתוכן הגולשים, תעבור בקריאה שלישית.

     

    תגובת תפוז 

    בהודעה לעיתונות שהוציאה "תפוז" נאמר: “לאור פנייה שקיבלנו מגורמים אשר לשיטתם נפגעו מדבריו נאלצנו לבקש מייגר להסיר תכנים מהבלוג. זאת, בלית ברירה ולאור מצב משפטי אשר מטיל על 'תפוז' סיכון לאחריות משפטית מרגע הפני'ה אליה, כפי שנקבע בפסיקה, ככל שהיא לא מסירה את התכנים. הצעת חוק המסחר האלקטרוני (הנמצאת על שולחן הכנסת), מסדירה מצב כזה ואינה מחייבת מפעיל אתר להסיר תכנים ככל שכותב הפוסט מסרב לכך.

     

    אותה הצעת חוק טרם הבשילה לדבר חקיקה ובמצב הדברים נאלצת 'תפוז' להתערב בסכסוך שאינה צד לו ולשמש כצנזור של ממש, בניגוד לתפיסתה. אנו מצטערים מאוד על החלטתו של ייגר לסגור את הבלוג המצליח שלו ומקווים כי על אף המקרה המתואר יחזור בו מהחלטתו".

     

    בתשובה לשאלות "העין השביעית" מאשרת עורכת האתר, דבורית שרגל, כי מרגע קבלת המכתב מ-one, אכן נוצר שיג ושיח בין עורכי הדין של שני הצדדים, אך היא מסרבת להסביר מדוע התעקשו ב"תפוז" על הורדת הביטוי "אתר הריכולים והמסיבות", לאחר שתחילה הסכימו להשאירו. שרגל: "היו לנו התלבטויות לגבי הרבה מהביטויים בבלוג. לצערי אני לא יכולה לשתף אותך בהליך קבלת ההחלטות. הכל עניין של מידתיות”.

     

    בתשובה לשאלה מדוע הורדו פוסטים לפני החלטת בית המשפט, מסבירה שרגל כי "האחריות שלנו (אם בסופו של דבר נפסק שיש לשון הרע) מתחילה מרגע שפונים אלינו. הלכת ההודעה וההסרה שהתגבשה בפסיקה לא מאפשרת לנו להמתין להחלטה של בית המשפט עד שיוסרו הדברים, אלא להסיר אותם עם קבלת הפנייה”.

     

    האם אין כאן בכל מקרה פגיעה בשמה של "תפוז" כקהילת תוכן גולשים מובילה? האם לא יכולתם להרוויח יחסי ציבור חיוביים לו רק הייתם מתעקשים להגן על הבלוגר?

     

    "מי אמר לך ש'תפוז' לא תתמודד בבית המשפט בכל מקרה? ואיך נעמוד בבית משפט מאחורי דבריו של בלוגר שאפילו אנחנו לא יודעים את הזהות שלו? אין לנו מושג מי זה ואנחנו לא יודעים עד כמה מוצקות הראיות שלו לכל דבריו. אולי הוא אופירה אסייג בכבודה ובעצמה?”

     

    שרגל מוסרת כי בכל מקרה, חברת "תפוז" לא התנצלה, כפי שנדרשה במכתב מעורך הדין של one, וכי מאז שנסגר הבלוג לא קיבלה שום הודעה מהאתר באשר לתביעה שלהם.

     

    כתבה זו היא גירסה מקוצרת של הכתבה שפורסמה באתר העין השביעית. לכתבה המלאה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים