למה ישראלים משלמים יותר על גאדג'טים?
לא מספיק שאנחנו מדינה קטנה ומוקפת אוייבים - אנחנו גם צריכים לשלם עשרות אחוזים יותר על מחשבים, גאדג'טים ומוצרי תקשורת. מי אשם בזה שאנחנו משלמים כל-כך הרבה? היבואנים, היצרנים, מדינת ישראל, וגם אנחנו. דעה
זה לא סוד שהצרכן הישראלי משלם הרבה יותר מדי כסף על מוצרי הטכנולוגיה שלו. הוא משלם יותר על חומרת מחשב, על ציוד היקפי, על מצלמות דיגיטליות, נגנים, קונסולות משחק וגאדג'טים. כשהוא רוצה לשלם פחות על כל אלה - הוא קונה אותם בחו"ל.
אמנם היום, עם השער הגבוה של מטבע האירו, גם אירופה יקרה. לשלוח חברים ובני משפחה לחו"ל עם רשימת קניות, ישתלם בעיקר אם הם נוסעים לארה"ב, מזרח-אירופה או מדינות מסויימות במזרח-הרחוק.
מצד שני, איך בדיוק קורה מלכתחילה שהכל עולה כאן הרבה כל-כך? הרי אנחנו לא חיים כמו באירופה ולא מרוויחים כמו באירופה, אז למה אנחנו צריכים לשלם כמו באירופה?
החשוד המיידי: היבואן
כולם יודעים שיש פה בעיה, ואתם - קוראי הערוץ - גם מרבים למחות על כך בתגובות. כשאנחנו מדווחים על מוצר חדש בתמחור אטרקטיבי, אתם מתלוננים - ובמידה רבה של צדק - שבדרך מחו"ל לארץ רוב הסיכויים שהמחיר שלו יתנפח והוא יהפוך בלתי משתלם בעליל.
אז מי אשם בזה? הכי קל להיטפל ליבואנים ולמשווקים. לא תמיד זו אשמתם, אבל בחלק מהמקרים ההיטפלות מוצדקת. במשך השנים ראינו בישראל לא מעט מקרים של מותגים ששווקו אצלנו במחירים מופקעים, לא בגלל אילוצים אובייקטיביים אלא פשוט בגלל שהיבואנים שלהם הבינו שיש אצלנו מספיק פראיירים שישלמו פי שניים.
לצערם, מסתבר שפחות ישראלים מוכנים היום להיות פראיירים, ובמקביל לייבוא הרשמי התפתח אצלנו יבוא אפור בהיקף גדול. בחלק מהמקרים לא רק שאפשר לקנות את המוצרים במחיר נמוך בעשרות אחוזים, אלא שהם מגיעים עם אחריות בינלאומית שהיבואן מחוייב לכבד.
בכל אופן, זה לא תמיד קורה ובכלל - בהרבה מקרים היבואן לא אשם.
נאשם מספר 2: היצרנים
הרבה שנים שאנחנו, הישראלים, מנסים להדחיק את היותנו חלק מהלוונט ולדבוק באירופה. פעם הישגינו הסתכמו בהשתתפות באירוויזיון ובגביע אירופה לאלופות. בשנים האחרונות זכינו לכבוד המפוקפק להיחשב כשלוחה של אירופה גם לעניין תמחור מוצרים.
הרבה נציגויות מקומיות של חברות בינלאומיות כפופות לסניפים האירופים שלהן, והמחירים המקומיים מחושבים לפי אירו. האמריקנים משלמים לפי שער הדולר, ולכן הם משלמים פחות. אנחנו נדפקים פעמיים - מרוויחים בשקלים ומשלמים באירו.
אגב, לחלק מהיצרנים ישנם מוצרים זולים שהיו עשויים להתאים יותר לשוק הישראלי. הם לא מגיעים לארץ, כי בשנים האחרונות ישראל מסווגת כמדינה מפותחת (Devleoped) ולא מתפתחת (Developing).
מנקודת מבטם של המנהלים האירופים, ישראל היא מדינה עשירה יחסית, עם כלכלה צומחת והכנסה ממוצעת גבוהה. אולי הם לא יודעים ששכר המינימום אצלנו הוא חצי מאשר אצלם ושממילא אף אחד לא אוכף אותו.
נאשם מספר 3: מדינת ישראל
"יוקר", כמו "עוני", הוא מושג יחסי, ואנחנו בישראל מתלוננים שיקר לנו לא רק בגלל שאנחנו נדרשים לשלם יותר, אלא גם בגלל שאנחנו משתכרים פחות. נתוני השכר הממוצע במשק, נטל המס או שיעור התעסוקה - נתונים שחביבים מאד על משרד האוצר - לא מציירים תמונה שלמה של מציאות החיים בישראל. חשובים לא פחות הנתונים שמשרד האוצר לא אוהב לדבר עליהם: איך מתפזרת ההכנסה, איך מתחלקים המיסים, ובאילו תנאים אנשים מועסקים.
כן, כל זה נראה בלתי קשור להחלפת המחשב שלכם, או לקנייה של מצלמה דיגיטלית חדשה, אבל בכלכלה הכל קשור - זו המשמעות של "חלוקת משאבים בתנאי מחסור", שהיא המטרה שעומדת מאחורי מדע הכלכלה.
למדינת ישראל יש חוקי עבודה מצויינים וחוקי צרכנות ומסחר ראויים, אבל היא ממעטת לאכוף אותם. לכן, גם כאשר היא מבצעת הפחתת מע"מ שאמורה להיטיב איתנו ולהוזיל את המחירים שאנחנו משלמים (כפי שעשתה אשתקד), מי שמרוויח הם בעיקר הסוחרים ולא אנחנו. ולכן, בשווקים שהם לכאורה תחרותיים, מתקיימים קרטלים שמתאמים מחירים בניגוד לחוק, ואיש לא נותן על כך את הדין.
ומי אשם בזה? האנשים שבחרנו לכנסת הזו ולקודמותיה. וגם אנחנו, שמוכנים לסבול את זה.
