שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המסע לצ'רנוביל ובחזרה
    כבר כמה שנים שאזור צ'רנוביל פתוח לתיירים והטיול לשם הוא אטרקציה בלתי נשכחת. זאת בתנאי שמצליחים להיפטר קודם מהחשש שבדרך חזרה הביתה יצמחו לנו לפתע קרניים על הראש, או שהעיניים שלנו יזהרו בלילה באור ירקרק
    בסרטים שמתארים את העולם אחרי שואה גרעינית, תמיד ניצבים בניינים שוממים, חיות בר שמתרוצצות חופשיות בשטח, כבישים שננטשו ונחרבו ושרידים של המשטר שהביא על עצמו את האסון. כך, פחות או יותר, נראית היום צ'רנוביל, העיר האוקראינית שבה התרחש לפני 22 שנה פיצוץ בכור האטומי שגרר אסון סביבתי אדיר ממדים.

     

    טיול לצ'רנוביל הוא אטרקציה בלתי נשכחת, רק צריך להיפטר קודם מהחשש שבדרך חזרה הביתה יצמחו לנו לפתע קרניים על הראש, או שהעיניים שלנו יזהרו בלילה באור ירקרק. כבר כמה שנים שאזור צ'רנוביל פתוח לתיירים, אם כי ביקור במקום מחייב קבלת אישור כשבוע לפני הטיול ותשלום אגרה למשרד למצבי חירום. וזה לא זול, כל העניין: סיור שיוצא מקייב עולה לפחות 400 דולר לאדם, לא כולל תשלום למתורגמן והוצאות הכרחיות נוספות. שתי חברות תיירות שפועלות בקייב מנסות להפחית את העלויות על ידי הוצאת קבוצות גדולות לשטח, וכך צונח המחיר ל-100 דולר, ואפילו פחות.  


    כבר שנים שהאזור פתוח לתיירים (צילום: איי אף פי)

     

    לא לדרוך על הטחב

    "רמת הקרינה הרדיואקטיבית שאתם הולכים להיחשף לה היא כמו בעת צילום רנטגן או בעת טיסה של 10 שעות במטוס סילון‭,"‬ מנסה

    להרגיע המדריך בדרך מקייב לצ'רנוביל, נסיעה של 131 ק"מ. הכור בצ'רנוביל, שהוקם על ידי ממשלת ברית המועצות, תוכנן להיות הגדול ביותר בעולם. ב-26 באפריל ‭,1986‬ כתוצאה מתכנון לקוי וזלזול בכללי הבטיחות, אירע כאן פיצוץ שגרם לאסון הסביבתי הגדול בעולם אי פעם. על פי הערכה, רמת הקרינה הייתה גבוהה פי 300 מרמת הקרינה שיצרה פצצת האטום בהירושימה ב-‭.1945‬

     

    כיום, הוראות הבטיחות מפני קרינה אינן חמורות במיוחד. צריך להימנע מלדרוך על הטחב (טחב סופג קרינה) ועדיף בכלל לא לרדת מהכביש. ביציאה בודקים את רמות הקרינה בבגדי האורחים ואם מישהו "מצלצל" במכשיר, לוקחים את כולם לתחנת טיהור.

     

    מחסום "דיטאטקי" הוא שער הכניסה לאזור ה"סגור‭."‬ המדריך מזהיר שלא לצלם את השוטרים שבודקים את הדרכונים כדי לא להרגיז אותם. מדי הקרינה מציגים 50 מיקרורנטגן בשעה. נכנסים לאזור הסגור ונוסעים בכביש שלאורכו צומח יער עבות. שטחו של האזור הסגור הוא כ-‭2,500‬ קמ"ר, קרוב לשטחה של מדינת לוקסמבורג. בסך הכול פונו מכאן יותר מ-‭135,000‬ תושבים.

     

    מעל לשלט שבו כתוב באותיות ענק "צ'רנוביל‭,"‬ חגות ציפורים. מעודד. הרחובות נטושים אך לא מוזנחים. בקרוואן הדו קומתי של הסוכנות למצבי חירום "צ'רנובילאינטראינפורם" מקשיבים לתדרוך של נציג הסוכנות. הוא מסביר שהעיר מתפקדת כמעט כרגיל ומשרתת את הפועלים שעובדים במשמרות. מה זה מתפקדת כמעט כרגיל? "בהיכל התרבות המקומי יש הצגות בחגים, תגלו כאן ספריות, חדרי כושר, חנויות, מלון, תחנת משטרה ונציגות של שירות הביטחון. אפילו חוג ציירים יש כאן‭."‬ תמורת 10 דולר נמכר אלבום של תצלומי הכור לאחר הפיצוץ.  


    היה אמור להיות הכור הבטוח בעולם (צילום: איי אף פי)

     

    בעבר - עיירה יהודית

    בין הבניינים הנטושים הרבים בעיר נמצאים גם שרידי הקהילה היהודית. לפני 100 שנה ולפני הכור הגרעיני, צ'רנוביל הייתה עיירה יהודית שהתפרסמה במיוחד בשושלת הרבנים טברסקי. בספרי הקהילה מתועד כי בשנת 1884 חיו בצ'רנוביל ‭6,559‬ יהודים, יותר ממספר האוקראינים, הרוסים והפולנים גם יחד. בעיירה היו כ-20 בתי כנסת, אבל רק אחד שרד, אחרי ששימש בתקופה הסובייטית כלשכת גיוס.

     

    הדרך לתחנת הכוח הגרעינית עצמה רצופה בשרידי האסון: תערוכה של נגמ"שים וציוד צבאי נגוע. לא מומלץ להתקרב. המדריך מספר שבמקום הזה השמידו הנאצים את יהודי צ'רנוביל, אבל אין שום כתובת המצביעה על כך. בהמשך מגיעים אל 20 ספינות המשא הנטושות בנמל שעל נהר פריפיאט. אתר זיכרון מרשים נבנה לזכר הליקווידטורים, אלה שעסקו בכיבוי השריפות ובנטרול הקרינה.

     

    נקודה נוספת לפני התחנה היא הכפר קופצ'י. הבתים ספגו כל כך הרבה קרינה, שהוחלט לקבור אותם באדמה באמצעות בולדוזרים. נותרו רק תלים גבוהים שעליהם שלטים שמזהירים מפני קרינה מסוכנת.

     

    והנה לפנינו תחנת הכוח של צ'רנוביל. כולם מצטלמים על רקע ה"סרקופג" - מעטה הבטון שבתוכו נקבר הכור שהתפוצץ. רבים מאוד שילמו בחייהם על בנייתו. אחד המדריכים מספר שדגי השפמנון בבריכות של הכור מגיעים לגודל מפלצתי של 3 מטרים. בתחנה עובדים כיום כ-‭3,000‬ איש שגרים מחוץ לאזור הסגור ומגיעים ברכבת. עובדים שצריכים לבצע עבודות בסרקופג מגיעים עם חליפות מגן, וגם אז אסור להם לשהות שם יותר מרבע שעה.

     

    העצירה המתוכננת ב"היער הג'ינגי‭,"‬ יער אורנים ששינה את צבעו בעקבות כמות הקרינה שספג, מתבטלת כשהמדריך שולף את מד הקרינה באוטובוס ורואה שהמחוג מגיע ל-‭1,600‬ מילירנטגן בשעה.

     

    אחת העובדות המדהימות היא שכ-300 תושבים חזרו לגור בתוך האזור הסגור בניגוד להוראות, בשל רצונם לשוב לבתיהם. המדינה אינה מסייעת להם, אבל לכול אחד יש אדמה שעליה הוא מגדל פירות וירקות, תרנגולות, פרות וחזירים. רוב התושבים מבוגרים, אבל יש כאן גם ילדה שנולדה במקום לפני 10 שנים. "היא נראת בריאה ואופטימית ונוסעת כל יום לבית ספר בעיירה סמוכה‭,"‬ מספר המדריך המקומי. הוריה דורשים 100 דולר ממי שרוצה לצלם אותה.

     

    הזמן נעצר ב-1986

    העיר פריפיאט נבנתה עבור עובדי הכור והייתה אחת הערים הצעירות והעשירות בברית המועצות. רוב האוכלוסייה (כ־50 אלף איש) הועסקה בכור הגרעיני. למרות 22 שנים של ביזה, ביקור בפריפיאט הוא מסע בזמן אל ‭.1986‬ הרחובות הפכו לחורשות, העצים צומחים בתוך בניינים. בבית ספר מקומי מגלה התפריט של חדר האוכל מה אכלו הילדים ב־26 באפריל באותה שנה. זהו הרישום האחרון כמובן. יש שם גם ספרי לימוד ישנים ועיתוני "פרבדה" עם כותרות על גורבצ'וב. בחדר הזמרה שרד הפסנתר באופן חלקי ונשארו כמה תקליטי ילדים.


    הזמן עצר ב-26 באפריל 1986 (צילום: איי אף פי)

     

    בגן הילדים נשארו המון צעצועים שכאילו ממתינים לילדים שהתבגרו. בסטודיו של ציירים זרוקים פורטרטים ענקיים של מנהיגי השלטון הקומוניסטי - גרומיקו, אוסטינוב, אליאב. יש פה גם קלפי אדומה עם הסמל של אוקראינה הסובייטית.

     

    בפארק העירוני שרד הגלגל הענק לצד אטרקציות נוספות. סמוך למקום נחתו מסוקים שחגו מעל הכור וכיבו אותו, ולכן האתר נגוע. המדריך מניח את מד הקרינה על הטחב והוא מציין ‭1,600‬ מילירנטגן בשעה.

     

    בדרך מפריפיאט בחזרה לצ'רנוביל מספיקים לצלם עדר של חזירי בר שמתרוצץ לו ליד האוטובוס, ובמקום אחר בשדה פוגשים סוסי בר. "היום חיים באזור יותר מ־200 סוגים של בעלי חיים וציפורים‭,"‬ מספר המדריך. "הופיעו כאן גם חיות שלא היו לפני הפיצוץ‭."‬

     

    לפני שחוזרים לסוכנות לאכול ארוחת ערב, עוצרים ליד שתי חנויות בצ'רנוביל. ההמלצה של המדריך מוזרה, אבל אף אחד לא מתנגד: "תקנו וודקה או יין אדום, הם עוזרים לנטרל את הקרינה‭."‬ במהלך הארוחה והרמת הכוסית עם המדריכים שומעים מהם עוד סיפורים וצ'יזבטים. למשל, על צלם גרמני שנתקל בכיתה לביולוגיה בבית ספר בשלד ששימש את התלמידים טרם הפיצוץ בכור. "אמרנו לו שזה שלד של צלם שהתעקש ונשאר בפריפיאט, והוא האמין‭,"‬ צוחק אחד המדריכים.

     

    חוזרים לקייב. במחסום עוברים את בדיקת הקרינה. זה קצת מלחיץ, משום שלמרות האזהרות קשה שלא לדרוך על הטחב ועל הדשא. למרבה המזל הלוח הדיגיטלי מודיע שאני נקי. כך גם כל חברי הקבוצה. מה שכן, אחרי הביקור בצ'רנוביל, אפילו האוויר במרכז קייב המתועשת וההומה מרגיש פתאום צח במיוחד.

     

    • לתיאום סיורים ניתן לפנות באימייל לחברת הנסיעות ‭‬או בטלפון ‭380-681-214-458‬ (מדברים אנגלית‭.(‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכניסה לעיר, שנים אחרי
    צילום: נטשה מוזגוביה
    טקס זיכרון להרוגי האסון
    צילום: רויטרס
    מומלצים