המחבל לשעבר מקדם את ההסברה הישראלית

"כילד הייתי קורבן לשטיפת מוח. לימדו אותי שירים על הריגת יהודים. עכשיו אני רואה מיליוני ילדים אחרים שגם הם קורבנות של אידיאולוגיה פשיסטית" - כך אומר ל-ynet ווליד שועיבת, פלסטיני לשעבר מבית סחור שהפך ממחבל שכמעט ביצע לינץ' בחייל והניח מטענים - לנכס הסברתי ויעיל של ישראל בארצות הברית.

שועיבת הוא מכונת הסברה משומנת של איש אחד. הוא מתראיין לערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו, מקיים הרצאות בכל רחבי ארה"ב, ואף חיבר ארבעה ספרים שבהם תיאר את עברו כמחבל באמצע שנות השבעים, ואת המהפך האישי שעשה כשהתנצר והפך לאחד המטיפים הנלהבים ביותר נגד האיסלאם הקיצוני ובעד מדינת ישראל.

פגישת שועיבת ובני אלון בצפון קרולינה 2004 (צילום:שחר עזרן) 

טענתו שאין הבדל בין ארגון חמאס לארגון אל-קאעידה מרתיחה גורמים מוסלמים וערבים, גם בארה"ב אך בעיקר בגדה המערבית. כאשר מראיין מרשת ה-BBC ניסה לערוך אבחנה בין החמאס ש"נלחם למען זכויות לגיטימיות", לבין אל-קאעידה ש"סתם אוהב להרוג אנשים", מעניק לו שועיבת שיעור היסטוריה בשידור חי, תוך שהוא נוקב בשמו של עבדאללה עזם, פלסטיני מג'נין, שהיה אביו הרוחני של אוסאמה בן לאדן, ושימש כמקור השראה לקיצונים איסאלמים בגדה. בעיניו, חמאס ואל-קאעידה הם ביטויים שונים לאיסלאם הקיצוני שרוצח כופרים נוצרים ויהודים.

חמושי חמאס בעזה. לא שונים מפעילי אל-קאעידה (צילום ארכיון: רויטרס) 

נצר למובילי המאבק הפלסטיני

שועיבת מדבר מתוך ידע אישי. כנער בשנות השבעים בבית לחם, היה ווליד הצעיר פעיל בזרוע הצבאית של אש"ף. לאחר שיצא ללמוד בארה"ב, שימש בשנות השמונים כיו"ר ארגון הסטודנטים הפלסטינים בקולג' בשיקגו, גייס כספים למימון הטרור הפלסטיני בישראל ובלבנון, ואפילו גויס לתא של ה"האחים המוסלמים" בארה"ב. "המגייס שלי בשיקגו היה המטיף ג'מל סעיד, שמסתובב עדין חופשי באילינוי. זה מה שקורה במסגדים בכל רחבי אמריקה", הוא סיפר באחד הראיונות הטלוויזיוניים שהעניק.

סבו של ווליד, עבדאללה עלי עוואד - שהיה המוכתר של בית סחור ועמיתם של חאג' אמין אל-חוסייני ועבד אל-קאדר, ממובילי המאבק הפלסטיני לפני קום המדינה - היה ודאי מתהפך בקברו אילו היה שומע אותו. משפחה זו כבר העמידה כמה מחבלים, שחלקם היו מעורבים בפיגועים בישראל בשנים האחרונות, בין השאר במדרחוב בן-יהודה בירושלים ובראשון לציון. הם לא מבינים כיצד יצא מהם בוגד שכזה.

שועיבת נולד בבית לחם בספטמבר 1960 - אך למעשה יכול היה להיוולד גם בארה"ב. אמו מרלין היא נוצריה אמריקנית, שבאה לביקור בארץ הקודש עם בעלה המוסלמי ושני אחיה שהיו אז בני שנתיים וחמש. היא לא חשבה שבעלה ובני משפחתו לא ייאפשרו לילדים לחזור לארה"ב, ושהיא עומדת להיתקע במזרח התיכון ל-35 שנה. רק בשנת 1994, שבה בחזרה לארה"ב.

"רחל היתה זונה יהודייה"

הוא גדל בבית סחור, ושם חונך ש"ישו הוא מהפכן פלסטיני". "חומר הלימוד המוסלמי הגיע מירדן, והחינוך היה אנטישמי", סיפר בראיון ל-ynet. "המורים שלי היו 'אחים מוסלמים' בוגרי 'אל-אזהר'. בית הספר היה בקרבת קבר רחל, אך איש לא לימד אותי מי היתה רחל. כעבור שנים שאלתי את דודי, שכיהן כמפקח על החינוך בבית לחם, איך ייתכן שלא לימדו אותי אותי מי היתה רחל, והוא השיב: 'רחל היתה זונה יהודייה".

תמיכה בנסראללה בלבנון. מתנצל רק על פגיעה בילדים ערבים (צילום: רויטרס)

בראיון לרשת CNN סיפר שועיבת כי החינוך לשנאת היהודים מתחיל מינקות. "מגיל חמש אתה מגויס ולומר לשנוא את היהודים. עם השנים אתה לומד גם להכחיש את השואה ואידיאולוגיה גזענית. נסראללה מתנצל על ירי רקטות ופגיעה בערבים אבל לא מתנצל על פגיעה בילדים יהודים. זה כמו התמכרות לסם. לבצע לינץ' בשני חיילים ישראלים ברמאללה ולהציג בגאווה את הדם היהודי על הידיים".

באופן טבעי, גדל שועיבת באווירה של ההתנגדות לכיבוש. הוא השתתף בהפצת דגלי פלסטין, ריסס כתובת נאצה נגד ישראל, ויידה אבנים לעבר חיילי צה"ל. במאי 1977, שהה במעצר מנהלי במשך שלושה שבועות במגרש הרוסים, בחשד שהסית לאלימות.

ברגע האחרון השליך את המטען וברח

בראיון הוא מספר כי בניגוד לחבריו שהושארו במעצר ובילו תקופה ארוכה בכלא הישראלי, הוא שוחרר בהתערבות הקונסול האמריקני בירושלים, בזכות היותו בן לאם אמריקנית. הישיבה בכלא הישראלי היתה אירוע מכונן מבחינתו, שזימן לו מפגש עם פעילי טרור אחרים. לאחר ששוחרר ממעצר, גויס על ידי מחמוד אל-מוגרבי, מומחה לייצור מטענים, וכך נכנס לעסקי הטרור הפלסטיני.

"מחמוד מסר לי מטען מתוחכם שהוא הרכיב בתוך כיכר לחם, שנועד לפוצץ סניף של בנק לאומי בבית לחם", מספר שועיבת על המפגש השני עם המפעיל שלו, שהתרחש כשהיה רק בן 16. הוא נזכר כיצד עלה לאוטובוס קו 5 לבית לחם, מוכן ומזומן לבצע את הפיגוע. כשהגיע לחזית הבנק הבחין בכמה ילדים פלסטינים חולפים על פני הבנק, ובמקום להניח את המטען כמתוכנן - נבהל, השליך את המטען על גג הבנק, וברח. כשהגיע לכנסיית הבשורה הוא שמע את המטען מתפוצץ מבלי שגרם נזק ממשי.

בראיון מציין שועיבת כי היה מבוהל ומדוכא ממה שעשה, אך מסביר כי פעל כפי שאביו וסביבתו המוסלמית ציפתה ממנו: להרוג יהודים ולהפוך לשאהיד, כדי להגיע לגן עדן. הוא המשיך לצאת בלילות ולרסס כרזות בגנות הכיבוש ולעודד סטודנטים פלסטינים לידות אבנים לעבר צה"ל. היתה גם תקרית שבה הוא וחבריו היכו חייל ישראלי שנכנס עם כוח לבית סחור, ודקרו אותו. "החיילים האחרים לא שמו לב שחבטנו בו, הפלנו אותו לרצפה והתחלנו לדקור אותו. הוא שתת דם, אבל הצליח לקום ולקרוא לעזרה", הוא משחזר.

קריאת התנ"ך הביאה למהפך

הוא המשיך להיות מעורב בהפרות סדר באזור בית לחם ובימי שישי גם בהר הבית. אמו חששה שפעילותו תגרום למותו, והחליטה ב-1978 לשלוח את בנה ללמוד בארה"ב כדי להרחיקו מאווירת הטרור. ייתכן שזו היתה החלטה שהצילה את חייו. המעבר לארה"ב לא הביא לשינוי בין-לילה. משם, המשיך לפעול למען המאבק הפלסטיני, וגייס כספים למימון האינתיפאדה הראשונה.

המהפך החל ב-1993, כאשר החל לקרוא את התנ"ך, בניסיון לשכנע את אשתו הנוצרייה להתאסלם. אחרי קריאה אינטנסיבית שארכה חצי שנה, הגיע שועיבת למסקנה שכל מה שחונך על יהדות הוא שקר. הוא התנצר - והפך מאויב מר לחסידם של היהודים וישראל. הוא החל לנאום בבתי כנסת ובכנסיות בארה"ב ובעולם, ופיע ברשתות הטלוויזיה הגדולות בארה"ב, בריטניה, קנדה, מכסיקו, צ'ילה ודרום אפריקה - וקיים הרצאות באוניברסיטאות.

כשם שהד"ר וואפה סולטן הסורית-לשעבר משגעת את העולם המוסלמי בהופעותיה הטלוויזיוניות באל-ג'זירה, שועיבת - שאותו היא מכירה היטב - הוא הסיוט של הפלסטינים בארה"ב, המנסים לפגוע באמינותו.

עם זאת, ג'ון אל-יתים, נוצרי שגדל עם ווליד בבית סחור ומתגורר כיום בארה"ב, אישר ל-ynet את סיפורו של שועיבת. "גדלנו ולמדנו יחד, וב-1976-1977 השתתפנו יחד בהפגנות והפרות סדר והיינו מעורבים בהתנגדות לכיבוש. הוא לא סיפר לי אז על הניסיון לפוצץ את הבנק, אבל אני יודע שהסיפור על ניסיון הלינץ' בחייל הוא אמיתי. הייתי שם איתו ושנינו וחבטנו בחייל באלות. אני לא מתגאה בזה, אבל כמעט הרגנו אותו. רק כשהתקרב אליו חייל נוסף שירה באוויר, ברחנו מהמקום. אני יכול לומר לך בוודאות שווליד היה טרוריסט".

"מבחינתם אני מחבל"

בני משפחתו הפלסטינים של שועיבת מתכחשים לו, ובראיונות לתקשורת הם טוענים כי סיפוריו מצוצים מהאצבע, ומאשימים כי הוא סוכן ישראלי. עם זאת, איש מהם אינו יכול להסביר את העובדה ששועיבת בן ה-48 הוא אישיות בלתי רצויה בישראל. "לא נותנים לי להיכנס לישראל. מבחינתם אני מחבל", הוא אומר בראיון ל-ynet.

בארה"ב, מנגד, הוא אישיות רצויה מאוד - ומלבד הראיונות וההרצאות אף הוזמן להעיד בשימוע בקונגרס, ובפני ה-FBI והמשרד לביטחון הפנים הטרודים במלחמה בטרור.

הראיון עימו התקיים לאחר הרצאה שהעביר באזור וושינגטון בפני שוטרים מכל ארה"ב העוסקים בטרור, שבה שרטט פרופיל של מחבל.

בשנה האחרונה עשה ווליד שועיבת מאמצים לקבל אישור כניסה לישראל, כדי שיוכל לבקר בה עם בני משפחתו. את הפניות - לקונסוליות השונות - עשו בשמו גורמים יהודיים, אך התשובה שקיבלו היתה שלילית. בשל עברו כמחבל, יוכל ווליד שועיבת להסביר למען ישראל, אבל בישראל עצמה לא יוכל לבקר.