שתף קטע נבחר

צילום: אבי הירשפלד

מסע אל ים החולות

פעם כל מישור החוף היה מלא בדיונות חול, אבל מאז התכסו החולות בבטון, ואחד השרידים האחרונים שלהם הוא פארק החולות בין אשדוד ואשקלון. אל תאמרו "כשהייתי צעיר התגלגלתי" - התגלגלו בחולות והיו צעירים."פסח משפחתי" מזמין אתכם לשלב גם טיול בלשי עם הילדים. נסו ותהנו!

הטיול שלפנינו יוקדש לחול. כן, חול. אמיתי, זהוב, כזה שכל אחד, מקטן ועד גדול, אוהב להשתולל בו, לבנות ארמונות ולגלות את העולם המופלא המסתתר בו.

 

פעם, לפני הרבה שנים, היה כל מישור החוף של ישראל מלא בדיונות חול מרהיבות שכאלו, אולם מאז זרמו הרבה נחלים אל הים התיכון, וחולות מישור החוף הלכו והתכסו בבטון ובאספלט, שהביאה עימה המדינה ההולכת ומתפתחת. למעט דיונה פה ודיונה שם, נותר כיום מים החולות רחב הידיים שריד משמעותי אחרון - פארק החולות, המשתרע בין אשדוד לאשקלון, ולשם מועדות פנינו הפעם.

 

נקודת המוצא של הטיול היא ניצנים הישנה, אחד מאתרי ראשית ההתיישבות של המועצה לשימור אתרים. נוסעים בכביש אשדוד-אשקלון ובצומת ניצנים, כ-13 ק"מ דרומית לצומת אשדוד, פונים מערבה וממשיכים ועל פי השילוט לכיוון בית ספר שדה "שקמים" של החברה להגנת הטבע.

 

הכביש מוביל לגבעת כורכר, שבשיפוליה הדרומיים ניצבים מספר עצי אקליפטוס ועמדות מימי קרבות מלחמת השחרור. בית ספר שדה שקמים שוכן על ראש גבעה זו, בבניין גדול המכונה "הארמון". את המכוניות משאירים במגרש החניה של בית הספר וממשיכים ברגל. המעוניינים במסלול הארוך יותר ידאגו "להקפיץ" מכונית אחת לפחות אל הכניסה לחוף ניצנים הסמוך (הפרטים המלאים בהמשך). 


ימיןן ושמאל - רק חול וחול (צילום: עמיר בלבן)

 

קצת היסטוריה

שלטים הפזורים באתר מביאים את סיפורו של "הארמון", בו שזור סיפור הקמתה ונפילתה של ניצנים הישנה: הבניין, שהוקם בסוף שנות ה-20 של המאה שעברה על ידי אפנדי תושב זרנוגה, נקנה בשנת 1943 על ידי הקק"ל, יחד עם הבאר והאדמה שסביבו. בסוף אותה שנה עלה למקום גרעין של תנועת ה"עובד הציוני", שהקים את קיבוץ ניצנים.

 

אם יש ביניכם ילדים החולקים את החדר בבית עם אח או אחות נוספים, ומתלוננים על הצפיפות, נספר כי בשנותיו הראשונות של היישוב שימש "הארמון" כבית לכל תושבי ניצנים - בקומה העליונה התגוררו חברי הקיבוץ, ובקומה התחתונה שכנו הפרות והפרדות...

 

כמו כל היישוב העברי באותה תקופה, היתה גם ניצנים שותפה למאבק על המדינה שבדרך. במרץ 1947 עגנה בחוף ניצנים אניית המעפילים "שושנה" (שעליה כתב חיים חפר את שירו

הידוע "שושנה, שושנה, שושנה / ירח נישא אל ענן.."). כמחצית מהמעפילים הצליחו לחצות את דיונות החול ולהגיע לאחד היישובים באזור, אולם רבים אחרים, ועימם חלק מאנשי היישוב העברי שחיכו להם על החוף, נתפסו בידי הבריטים והוגלו למחנות המעצר בקפריסין.

 

ניצנים נכבשה במלחמת השחרור, והוקמה מחדש לא הרחק מכאן, אבל "הארמון" לא נותר שומם לאורך זמן. סביבו נבנה כפר הנוער "ניצנים", שפעל עד ראשית שנות ה-90, ובשנת 1983 הקים ב"ארמון" איש החברה להגנת הטבע, יאיר פרג'ון, את בית ספר שדה שקמים. היום מנהל פרג'ון את המועצה האזורית חוף אשקלון. 


הבית של כל תושבי ניצנים. "הארמון" (צילום: החברה להגנת הטבע)

 

יוצאים לדרך

מ"הארמון" יוצאים צפונה בשביל מסומן, הנקרא "בעקבות לוחמים". השביל מטפס אל גבעת מיכלי המים – אחת הנקודות האסטרטגיות באזור ניצנים הישנה, שעליה שכן אחד המשלטים שהגנו על היישוב. לאחר תצפית מהגבעה ממשיכים על פי השילוט אל שדרת השקמים המפורסמת של ניצנים.

 

בהליכה לאורך השדרה מגיעים אל המקום בו נפגשים החולות עם האדמה הכבדה שעל גבול הפרדסים. כאן נמצאים שרידי בוסתנים עתיקים, ששגשגו בשנים קדומות וסיפקו חלק מצרכיהם של תושבי האזור. על אחזקת הבוסתנים ממונים מנהלת פארק החולות, החברה להגנת הטבע וקרן קיימת לישראל.

 

בנקודה זו מומלץ לעזוב את השביל, ולנוע מערבה - אל לב ים החולות. שימו לב: מאוד לא מומלץ לטייל בשטח זה בשעות החמות של היום, אלא בבוקר או בשעות אחר הצהריים המאוחרות. במהלך הטיול בדיונות ישמחו הילדים לחפש את עקבותיהם של רבים מדייריו הקבועים של האזור: עופות, יונקים, זוחלים ואחרים.

 

הנפוצים שבין בעלי חיים אלה הם צבי ארצישראלי (שכ-30 פרטים ממנו חיים כיום בשטח הפארק), ארנבת, כרוון, חגלה, גרביל, ירבוע, נחשי חולות (לא ארסיים), שנונית חולות, כוח, ואינספור עכבישים וחיפושיות. המועד הטוב ביותר למעקב כזה הוא בשעות המוקדמות של הבוקר, עת החול עדיין לח יחסית ושומר על טריותן של העקבות.


צבי או אולי ארנבת? (צילום: שי רוזנצוויג)

 

טיפוס קצר אל ראש הדיונה הקרובה ביותר יחשוף לעיניכם את פארק החולות במלוא הדרו: בחלקו הצפוני של הפארק מתנשאת הדיונה הגדולה, שהפכה זה מכבר לסמלו של פארק החולות. כ-250 מטרים אורכה וגובה המדרון התלול ביותר שלה - כ-35 מטרים.

 

את הדיונה, כמו גם שטחים נרחבים אחרים בשטח הפארק, פוקדים מדי יום רבים מתושבי הארץ, הנהנים לטייל, ובעיקר לרוץ ולהתגלגל מראש הגבעות הזהובות. "אל תאמר – 'כשהייתי צעיר התגלגלתי' – התגלגל והיה צעיר!" היא המנטרה הקבועה של אנשי האזור. נסו בעצמכם. הנאה מובטחת!

 

לאחר הליכה של כ-300 מטרים אל לב החולות ניתן לבחור בין שתי אפשרויות: המעוניינים לחזור לכיוון כלי הרכב יפנו דרומה, וישובו בקשת רחבה לכיוון שדרת השקמים, ודרכה חזרה אל ה"ארמון". מי שדרכם אינה אצה להם ימשיכו לכיוון הים, ובמהרה יעלו על הדרך המסומנת בעמודים שהציבה קק"ל, והמובולה מערבה.

 

ההליכה בנתיב זה מובילה את המטיילים לנקודות תצפית על הים ועל בריכות מי התהום היפות של ניצנים. עם דרך זו, המתפתלת בינות לבריכות, לגבעות החול ולכתמי הירוק שיוצרת ביניהן הצמחייה האופיינית לאזור - מגיעים עד סמוך לים, ולכניסה לחוף ניצנים (לשם דאגתם מראש להקפיץ רכב), שם מסתיים המסלול.

 

  • בית ספר שדה שקמים בניצנים מציע סיורים מודרכים בנושא פארק החולות וניצנים הישנה, כולל מעקב אחר עקבות בעלי חיים ומגוון פעילויות המתאימות לכל גיל (08-6727895).

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מי לא אוהב לשחק בחול?
צילום: החברה להגנת הטבע
מחפשים עקבות בחול
צילום: שי רוזנצוויג
מומלצים