שתף קטע נבחר

אחד שיודע

הוא מודה שהתעייף בעונה השניה והשלישית של The O.C, את חוויית התיכון של עצמו הוא מכנה, בלשון המעטה, "מתונה", למרות שלדבריו זו התקופה המרגשת בחיים. ג'וש שוורץ, יוצר The O.C ועכשיו גם "אחת שיודעת", בראיון בלעדי

ב-2003 הסטודנט ג'וש שוורץ נכנס למשרדיה של מנהלת אחת ב"וורנר בראדרס TV", ויצא אדם מאושר. זה עתה התבשר שתסריט שכתב עבור חברת ההפקות הזאת, ועליו חתם ככותב וכמפיק בפועל, יופק עבור רשת "פוקס", והוא היה בן 26 בלבד. כלומר, היוצר הצעיר ביותר בתולדות הטלוויזיה האמריקנית שקיבל סדרה משלו. לסדרה הזאת קראו "האו.סי".

 

"כן, זה קרה מאוד מהר. ביקשו שנהיה באוויר כבר באוגוסט, שזה מוקדם מזמן העלייה לשידור של רוב הסדרות. אבל כשמשליכים אותך לקצה העמוק של הבריכה, אתה לומד לשחות מהר".

 

איך זה קרה בדיוק?

 

"כשפגשתי את סטפאני סבאג', מי שתכתוב איתי את 'האו.סי' ואת 'אחת שיודעת' (שמשודרת ב-Xtra Hot) מאוחר יותר, היא אמרה שהיא מאורנג' קאונטי אז אמרתי שאני מכיר הרבה ילדים מהאזור, וכך התגלגלנו עם הרעיון. בישלתי דמויות על פי אנשים שהכרתי משם. 'פוקס' חיפשו לחדש את ימי תהילת ה-90210 שלהם ומאותו רגע הכל התגלגל".

 

האו.סי היתה דרמת נעורים מז'אנר ה"בא לשכונה בחור חדש" בשם ראיין, רק שהשכונה היא מחוז עשיר מאוד בקליפורניה והבחור היה בוגר שכונת עוני, מוסרי מאוד ואלים מאוד, כשצריך, והיה צריך, כמעט כל פרק. זוגיות הוא מצא עם בת השכנים העשירה והמופרעת, אבל סיפור האהבה העיקרי שלו היה עם סת' כהן, בנם היחיד של בני הזוג כהן, שאימצו אותו. בעונה הראשונה סת' היה הדמות השנונה, חובבת הקומיקס והנוירוטית ביותר בטלוויזיה. ממש כמו שוורץ.

 

אבל בניגוד לסת', השמש הדרום קליפורנית לא צרבה על בשרו של שוורץ את חוויות האורנג' קאונטי אותן גולל בוירטואוזיות ב"או.סי" - הוא בכלל יליד החוף המזרחי. "הייתי ילד יהודי מרוד איילנד שהגיע לאוניברסיטת דרום קליפורניה", הוא מספר, "והייתי די אבוד ואאוט סיידר בעולם הזה של שחקני הפולו מים מאורנג' קאונטי".

 

אך החלה העונה הראשונה את דרכה על המסך, וכבר הפכה לסנסציית רייטינג, ולסדרה שמצוטטת בכל השלוחות שמציע בופה תרבות הפופ. היא התפוצצה על המסך בד בבד עם עלייתה לגדולה של פאריס הילטון, וז'אנר הנערים העשירים עשה קאמבק שלא נראה כמותו. השפעותיה ניכרות עד היום בריאליטי הלהיט "דה הילס", שהיא המשכון ל"לגונה ביץ' - האורנג' קאונטי האמיתי", ריאליטי שתיארה את קורותיהם של נערי מחוז אורנג' האורגינליים, שאף נהגו לצפות ב"או.סי" באדיקות.

 

כוורת הבאזז

"פוקס" תלתה תקוות רבות ביוצר בן ה-27, ועוד לפני שתמה העונה הראשונה הזמינה ממנו סדרה נוספת, "Athens" על קורותיו של פרופסור לאנגלית. הסדרה לא יצאה אל הפועל, כשמנגד בעונה השנייה של "האו.סי" סת' הפך לנודניק שחידודיו התעוותו למשהו ששוכן במרחב הלא אמין שבין דוסון קריק לבין וודי אלן, והסדרה עצמה הפכה לאופרת סבון תלושה, והתרסקה אל עבר שקיעה קליפורנית לא מרהיבה.


האו.סי. הרבה אנשים שזופים וגויים למראה

 

"זה היה קשה". הוא נזכר. "אני חושב שכל סדרה שמצליחה מאוד בעונה הראשונה, באופן בלתי נמנע תזכה להרבה ביקורת בעונה השנייה. כל הסדרות סובלות מזה וחלק מהביקורת היתה מוצדקת. יש לזה קשר לכך שכבר בעונה השנייה והשלישית התעייפתי ממנה, למען האמת. בעונה הרביעית הבנתי שזה הסוף, אז לקחתי את עצמי בידיים ורציתי שהיא תחזור לאנרגיה ולקצב של העונה הראשונה. מבחינה יצירתית, העונה האחרונה היתה הטובה מכולן ואני חושב שסיימנו את הסדרה באופן מדהים".

 

שוורץ אינו אופטימיסט שפועל על ריק. צניחתו מכס גבוה גרמה לו לאבד את "האו.סי", אבל הוא מצא מצנחים אחרים. בעבר הוא מלך ב"פוקס", מולדת סדרות הנעורים ההיסטריות, וכיום הוא חולש על שתי רשתות אחרות – NBC עם "צ'אק", גיק מחשבים שמסתבך בריגול ו"אחת שיודעת" ב-CW, שנכתבה על פי ספריה של ססילי ואן זיגיסאר, על חבורת נערות ניו יורקיות עשירות שמאוהבות בנערים עשירים שמאוהבים בהן בחזרה ומתלבשים נורא יפה, ושווייה נמדד בעיקר בכוורת הבאזז שנבנתה סביבה.

 

'אחת שיודעת' הפכה לאייקון סטייל, אבל אני לא מבין בזה כלום, על זה סטפאני מנצחת". בסטפאני הוא מתכוון לאותה סטפאני סבאג' מ"האו.סי", שאחראית לשיווק המתוחכם של "אחת שיודעת" כמובילת טרנדים אופנתיים וכלהיט שהדביק את כל בלוגי הבנות הנחשבים בווירוס הסטיילינג של האפר איסט סייד, כפי שיוצרי "אחת שיודעת" מדמיינים אותו. שוורץ בעיקר מדמיין את העולמות העשירים שהוא מנווט בהם ככותב. הוא יהודי, ובהחלט שולט בהוליווד במידה מסוימת, אבל הוא לא בא מכסף.

 

"אני לא בא ממשפחה עשירה או מאזור מגורים נוצץ. כמו שלאורנג' קאונטי אני זר, כך גם באפר איסט סייד של ניו יורק אני חיזר. יהדותי היא חלק מהאאוטסיידריות שאני חש, כמיעוט שמודע לזה שהוא מיעוט והרבה דמויות

 שאני כותב עליהם הן כאלה", הוא מסביר. "ויש גם אאוטסיידרים בבית ספר יוקרתי בניו יורק, גם אם הם לא יהודים".

 

נתקלת באנטישמיות?

 

"נתקלתי בעיקר בבורות. באוניברסיטה שאלו אותי אם יהודים חוגגים את חג ההודיה, וזה חג אמריקני שאין לו שום קשר לדת. זו נבערות שמעוררת בך מודעות ליהדות שלך, ואצלי זה הוביל לנוירוזות ולחוסר ביטחון ביכולות שלי".

 

ב"או.סי" היו הרבה אנשים שזופים וגויים למראה, ו"אחת שיודעת" מפוצצת בילדי "הכסף הישן". זה מאוד לא יהודי.

 

"הרבה מזה זה פשוט מה שאנשים רוצים לראות. ב'או.סי' ס'ת היה דרכי להיכנס לעולם הזה. גם הדמות בצ'אק חולקת הרבה מזווית הראייה שלי. בעולם שלו אגב, אני חש הרבה יותר בנוח".

 

מתי הספקת לכתוב את צ'אק?

 

"פיתחתי את צ'אק עוד בקולג', כמשהו מקורי שכתבתי עם חבר מהלימודים. רציתי לעשות משהו שונה שלא עשיתי קודם, על בחור בשנות ה-20 לחייו שנקלע למשהו שגדול עליו. גדלתי באייטיז אז אני אוהב קומדיות פעולה גדולות".

 

אתה כותב, למה הסכמת לעשות את "אחת שיודעת", שהיא סדרה על פי ספרים שכבר נכתבו?

 

"אהבתי נורא את התשוקה של הקהל לספרים הללו שכבר נבנתה. ידעתי שישנם 11 ספרים אז יהיו בסדרה לפחות 11 פרקים, וחוץ מזה שהשימוש בטכנולוגיה של בלוג כמספר היודע כל היתה מפתה. מה גם שנמשכתי לעולם של ניו יורק דרך עיני הנערים, זה בדיוק כמו שהחוף ב'או.סי' הוצג דרך מסננת הנעורים. פשוט חשבתי שהגרסה הזאת של ניו יורק שווה".  

 

לאן נעלם ההומור שלך בדרך מ"האו.סי" ל"אחת שיודעת"?

 

"הוא עבר ל'צ'אק' (צוחק). לא באמת, בלייר ממש מצחיקה, לא? אני חושב ב'אחת שיודעת' יש סוג אחר של הומור. שחור יותר. זה כי רציתי שזו תהיה תוכנית אחרת, לא 'האו.סי' בניו יורק, אלא סדרה שתתבסס על הספרים, שתלך עם הטון של ניו יורק, ו'האו.סי' היתה סואופ קומית וכאן זה יותר סואופ דרמה".  


"אחת שיודעת". הרעיון הוא לבחור שחקנים שיוכלו לככב על שערי מגזינים

 

סבוניות הנוער האלה, הן מיועדות לבני נוער? כי יש ערימות של מבוגרים שצופים בהן.

 

"ב'או.סי', שהיתה יותר מבוגרת, צפו גם גילאי 24-25 ותדעי לך שצפו בה יותר גברים. אבל אני כותב לקהל של הרשת שלי, והקהל של ה-CW הוא בעיקר בנות. יחד עם זאת, יש יותר ויותר בחורים צעירים שצופים ב'אחת שיודעת'. בהתחלה הם לא רצו להודות בזה כי יש את המלה 'גירל' בכותרת (באנגלית הסדרה נקראת "גוסיפ גירל" מ.ק) אבל היא בהחלט פולשת גם להרגלי הצפייה של בנים".

 

למה כולם כל כך יפים? אין עשירים מכוערים?

 

"הרעיון הוא לבחור שחקנים שיהיו ממש מרגשים וממש פופ, כך שתוכל לדמיין איך הם יראו על עטיפות מגזינים. הם חייבים להתאים למגזינים. אבל על זה סטפאני סבאג' אחראית. אני יותר יותר בחור של טישרטים וחולצות פלאנל משובצות".

 

ולמה אתה כותב על התיכון?

 

"היי סקול זה זמן נורא מרגש בחיים. הכל נורא מודגש ומוגזם, ולכן הדברים שקורים בתיכון יישארו איתך תמיד. יש בהם אינטנסיביות שאובדת כשאתה מתבגר. אני תמיד מחפש דרמה כשאני כותב סיפורים ויש כאלה בשפע בחיי תיכון מרגשים וסוערים".

 

אל תגיד לי שלך היו כאלה.

 

"לא. ממש לא. חוויית התיכון שלי היתה מאוד מתונה, בלשון המעטה. לא הייתי ילד פרוע".

 

זה עידן של הרגלי צפייה שונים, ו"אחת שיודעת" שמה אצבע מצויינת על הדופק של הניו מדיה.

 

"כן אנחנו בהחלט משתמשים ב'טלוויזיה החדשה'. אנשים צופים בסדרה באופנים שונים, באון ליין באייטונס, וצורות הצפייה החדשות האלה רק ימשיכו לצמוח".

 

אגב, מה דעתך על סדרת ההמשך ל"בוורלי" שמתכנן רוב תומאס?

 

"מעולם לא צפיתי בה ממש בתיכון. הייתי צופה באובססיביות ב'סיינפלד' דווקא". היום אני צופה ב"הסמויה', 'אבודים', '30 רוק2' ו'איך פגשתי את אמא'".

 

הרבה טלוויזיה.

 

"אני מתחתן בספטמבר. אז יש לי בלאנס טוב".

 

מישל טרכטנברג מ"באפי" מצטרפת לסדרה.

 

"כן. מישל תשחק את ג'ורג'ינה ספארקס, דמות מהספרים. היא שייכת לתקופה הרעה של סרינה ואני יכול לרמוז שהיא היתה אפילו גרועה יותר ממה שנראה. כולם חושבים שסרינה ברחה כי היא שכבה עם החבר של החברה הכי טובה, אבל אולי יש סיבה אחרת לבריחה וג'ורג'ינה עשויה להיות זאת שתחשוף אותה. יש לה סיפור מאוד עסיסי".

 

מה לגבי כריסטן בל, שקולה מרחף מעל הסדרה. היא אי פעם תראה את פניה בה?

 

"אני מקווה, אבל כרגע לא מסתמן משהו כזה. היא די עסוקה. נראה, כרגע אנחנו בעיצומה של העבודה על העונה השנייה וגם מתכננים סדרת בת שתיקרא "It Girl", בכל מקרה, נחשוב על זה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שוורץ. יהודי מקומי
אחת שיודעת. קובעת סטייל
לאתר ההטבות
מומלצים