שתף קטע נבחר

עיני וברוש רוצים מהפיכה, בר-און מכשיל אותה

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ומנהיג המעסיקים, שרגא ברוש, רוצים להקים בישראל מועצה כלכלית-חברתית שתנהל את המשק בשיתוף פעולה בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים. הם טוענים שמועצה כזאת תמתן את המשבר הכלכלי וקובלים על כך שהאוצר אינו משתף אתם פעולה. ואילו שר האוצר, רוני בר-און, זועם: "הממשלה צריכה למשול. אם הם רוצים להחליף אותה, שירוצו לבחירות". סבר פלוצקר ערך, במקביל, ראיון בלעדי עם שלושת האישים על עתיד המשק

עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, ושרגא ברוש, נשיא לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים, החלו לפעול יחדיו לפני כשנה. השניים מצאו שפה משותפת ותשתית אימון משותפת וגילו שכאשר הם מאחדים את האינטרסים, הם יכולים להשפיע ולהזיז. אך פעילותם עד כה הייתה רק מופע חימום לקראת תוכניתם הגדולה: שינוי הממשל הכלכלי בישראל והקמת מועצה כלכלית-חברתית משותפת שתכין תוכנית להפעלת המשק לשנים הקרובות. השבוע נפגשתי עם שניהם ועם שר האוצר רוני בראון, שתגובתו ליוזמת עיני-ברוש הייתה, בלשון המעטה, צוננת.

 

עופר עיני: "אנחנו עושים מהפיכה"

 

"אם זה יקרה", אומר יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, "זו תהיה מהפכה של ממש. לפחות מהפך". כשעופר עיני אומר "זה" הוא מתכוון לפרוייקט השאפתני המשותף לו ולשרגא ברוש, העומד בראש ארגוני המעסיקים: לכונן בישראל מועצה כלכלית-חברתית שתתווה, תגבש ותוציא לפועל מדיניות לאומית רב-שנתית מוסכמת. המועצה תורכב מנציגי ההסתדרות, שיהוו 30% ממנה, 30% מנציגי המעסיקים, 30% מנציגי הממשלה, וכן נציג של בנק ישראל ונציגים של ארגונים חוץ-ממשלתיים. בראש המועצה תעמוד אישיות המקובלת על כל הצדדים והיא תשמש גם בתפקיד היועץ הכלכלי של הממשלה.

 

שאלתי את עיני מה חדוש בכך. הרי כבר קיימת מועצה כלכלית-חברתית ליד משרד ראש הממשלה ואף יש לה יו"ר, פרופ' מנואל טרכטנברג.

 

עיני: "המועצה במתכונתה העכשווית היא מוסד חיוור וחסר סמכויות, ואני מדבר על מועצה עם שיניים, שמעמדה יוסדר בחקיקה ראשית מיוחדת ושלהחלטותיה יהיה תוקף מחייב. הסכמים שיושגו במשותף בדיוני המועצה ושההסתדרות, המעסיקים והממשלה יחתמו עליהם ישמשו בסיס למדניות הכלכלית-חברתית לאומית לשנים רבות קדימה".

 

 

אתה מכוון לשינוי שיטת הממשל הכלכלי בישראל. אתה וברוש מצעים להפקיע את הבלעדיות של קביעת המדיניות הכלכלית מאוצר ומהממשלה ולהפכם לשותפים מלאים ושווים בניהול המדינה.

 

"המודל שאנחנו מציעים לא בא לפגוע במעמדו של מישהו. מטרתו ליצור מוסד של הידברות לאומית, חזק ובעל סמכויות, שיאפשר תכנון וביצוע מדיניות כלכלית-חברתית לאומית ארוכת טווח ומוסכמת. הרי כולם מסכימים שהעדרה של מדיניות כזאת הוא הרסני לישראל. אנחנו באים לממשלה ואומרים לה: שתפי אותנו בקשייך, ונעשה ביחד את השינויים הדרושים. לא בעימות, לא בכוח, לא בתכתיבים. אני מאמין גדול בהידברות. עם רצון טוב הדדי, ניתן לפתור כל מחלוקת. הוכחתי זאת באחרונה לא פעם ולא פעמיים. כאשר חברי המועצה יסכימו ביניהם על מהלך כלכלי וחברתי, לא ימצא כוח פוליטי בישראל שיוכל להכשילו. המועצה תטפל בנושאים רבים, תגיש את המלצותיה לאישור הממשלה, ומשרד האוצר יופקד על תרגומן לשפת הביצוע התקציבי".

 

אתה מעלה על דעתך שהממשלה, ובמיוחד משרד האוצר, יוותרו על פסיק מסמכויות השליטה הבלעדיות שלהם? להתחלק עם מישהו מבחוץ, עם ארגונים לא-ממשלתיים? לי זה נראה כחלום באספמיא.

 

"אני לא חולם בהקיץ ולא מאמין בניסים. ההערכה המפוקחת שלי היא שנוצר כעת סיכוי ממשי להקמת מועצה כזו. אנחנו והמעסיקים כבר הגענו למסמך עקרונות מוסכם; פרופ' אביה ספיבק עמד בראש צוות שהכין אותו. בהתחלה באמת נתקלנו ב'אנטי' מוחלט, אבל עכשיו הגישה השתנתה. פרצנו דרך והצלחנו לשכנע שמועצה כלכלית-חברתית והסכמי שותפות מהסוג שאנחנו מציעים קיימים במדינות לא מעטות בעולם, והצליחו שם מאוד. משרד ראש הממשלה מוביל את היוזמה ואני מאמין שהמועצה תוקם כבר בחודשים הקרובים. מאחר שהמציאות הישראלית מלאת הפתעות, בוא נאמר שאני אופטימי זהיר".  

 

ובינתיים אתם והמעסיקים מכינים תוכנית כלכלית חדשה בלי שותפות עם האוצר.

 

"כן, צוותים מקצועיים שלנו ושל המעסיקים עובדים על זה. מאוד רצינו שהתוכנית תהיה משותפת גם לאוצר. אמרתי לשר האוצר, אנא, הזמן אותנו לשולחן, נשב ביחד. הרי לא כל החוכמה מצויה באוצר. גם שר האוצר צריך להבין זאת. ביחד נייצר פתרונות שיזכו לגיבוי פוליטי. לצערי, זה לא קורה".

 

כיו"ר ההסתדרות יצרת לעצמך מעמד ציבורי בלתי-רגיל. קוראים לך לכבות כל שריפה במשק, להתערב בכל סכסוך. בסופו של דבר, כל הצדדים מקבלים את הצעות הפשרה שלך. אבל למה רק בסוף?

 

"זאת שאלה של מנהיגות. כשיש מנהיגות, יש פתרונות. שוב דבר לא נופל מהשמיים.

 

האם המעמד הציבורי שלך משתקף גם בגידול במספר חברי ההסתדרות? בהתרחבות העבודה המאורגנת?

 

"ההסכמים על כינון ועדי עובדים ברשת "קופי בין" ובמפעלי "חיפה כמיכלים" היו רק התחלה. אתה לא מתאר לך את הגל העצום של פניות שאנחנו מקבלים מעובדים שמבקשים שנסייע להם להתארגן, לבחור ועד ולהצטרף להסתדרות. והמעסיקים, שבעבר התנגדו בתוקף לעבודה מאורגנת, מוכנים עכשיו ללכת לקראתה. הם מגלים את יתרונות ועד העובדים. הם מבינים שעובד זקוף קומה הוא גם עובד מסור בעל פריון גבוה. עובד מושפל, שחושש לעמוד על זכויותיו, הוא עובד רע".

 

שרגא ברוש: 30,000 מובטלים נוספים

 

"מדי פעם אני מודד את הדופק של המגזר העסקי" מספר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, " אני עורך שיחות עם כ-150 תעשיינים. אני לומד מזה על הנעשה בשטח יותר מאשר הסטטיסטיקה, שמגיעה באיחור".

 

מה למדת מהבדיקה האחרונה?

 

ברוש: "למדתי שהדופק של המשק נחלש. המצב בהחלט מדאיג".

 

בנק ישראל כבר הפחית את תחזית הצמיחה של המשק השנה ל-3.2%, וקרן המטבע הבינלאומית ל-3% .כמה נמוך עוד אפשר לרדת?

 

"אני אפילו יותר פסימי מקרן המטבע. להערכתי, אם לא יעשו תיקוני מדיניות מיידיים, המשק יצמח בהרבה פחות מ-3%".

 

"התנהגות האוצר גובלת בחוסר-אחריות"

 

כשברוש מדבר על "תיקוני מדיניות" הוא מתכוון לתוכנית הכלכלית-חברתית שמכינים ארגוני המעסיקים יחד עם ההסתדרות. כמו עיני, גם ברוש היה רוצה לראות את האוצר שותף לגיבושה, וכמוהו גם הוא מרגיש דחוי.

 

"הייתי מצפה שנניח הצידה חשבונות אישיים וניתן כתף לגיבוש מדיניות משותפת שתקדם את פני הרע. אנחנו, המעסיקים, רוצים בכך. למיטב הבנתי גם ההסתדרות רוצה ומוכנה. אבל חסר הפרטנר השלישי, החשוב ביותר - האוצר. התנהגות אנשי האוצר גובלת בחוסר אחראיות. אני לא מבין אותם - האם הם עצמו את עיניהם מלראות מה קורה בכלכלה? בייצור? ביצוא? הזדעזעתי מתוכנית האוצר לקצץ 10% מתקציבי המשרדים. רוחות עזות של האטה נושבות בכל המשק וזה לא הזמן המתאים להנחית עליו עוד מכה של קיצוצים".

 

אמרת זאת לשר האוצר?

 

"היו לי אתו חילופי דברים טלפוניים".

 

מה קורה בייצוא?

 

"קורים דברים לא טובים., בשל הצירוף של שקל חזק ושווקים חלשים. הביקוש לתוצרת ישראל מתכווץ. יצואנים שקיבלו הזמנות מבצעים אותן גם במחירי הפסד, אבל אינם מתקשרים בחוזים חדשים. היצוא צפוי לגדול השנה ב-5% עד 6% בלבד, בהשוואה לגידול של % 12.5 בשנים האחרונות. המשמעות: הפסד 5 מיליארד דולר יוצא נטו".

 

האם ההפסדים הללו ישפיעו על התעסוקה והאבטלה?

 

ברוש: "לכאורה, אין מה לדאוג: התחזיות המקרו-כלכליות אינן חוזות עליה באבטלה. אבל לפי החישובים שלנו, אין מיתון דה-לוקס. צמיחה בשיעור שנתי של 3% תגרום לאובדן של 30,000 מקומות עבודה בשנה. מי שאומר לך שזה לא יקרה עושה שקר בנפשו".

 

אתה אומר: אם הממשלה לא תעשה. אבל מה כבר יכולה הממשלה לעשות? הרי מקור ההאטה הוא במשבר האשראי בארה"ב ובחולשת הדולר. רוני בר-און הוא אומנם שר אוצר מקושר, אבל ספק אם יש ביכולתו להבריא את כלכלת אמריקה והעולם.

 

"נכון, בר-און לא יכול לנהל את כלכלת אמריקה, הוא יכול לנהל את כלכלת ישראל. הסתכל על נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר".

 

עד לפני חודש פישר היה על הכוונת שלך. דרשת לשנות את חוק בנק ישראל כדי להפקיע ממנו סמכויות ולאלץ אותו להפחית ריבית.

 

ברוש: "פישר עושה כעת את המקסימום כדי לסייע לנו לעבור את המשבר. הוא זנח את המדיניות של שב ואל תעשה. לנוכח חומרת המצב הוא לא היסס לשבור טאבו ולהפעיל אמצעים לא-שגרתיים. ומה אני שומע מהאוצר? רק את האמירה הסתמית 'ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות' אני, אגב, לא באמת התכוונתי לשנות את חוק בנק ישראל. רציתי רק לעורר סערה ציבורית ולהפנות את הזרקורים למצבם הקשה של התעשיינים".

 

מה יהיה בתוכנית המקיפה שההסתדרות והתעשיינים מכינים?

 

"תיכלל בה שורה של צעדי מדיניות בתחומי משק רבים, צעדים נכונים כלכלית וצודקים חברתית, שמטרתם להאיץ את הצמיחה מ-3% עד 3.5% ל-5.5% . לא ב-2008, כי זו כבר שנה אבודה, אבל החל ממחצית השנה הבאה. נמליץ לרווח את מדרגות מס ההכנסה, להפחית את מס ערך מוסף, לזרז פרויקטים של תשתיות, לשווק קרקע של מנהל מקרקעי ישראל לדירות, להוסיף משאבים למחקר ופיתוח. נמליץ גם להגדיל את תקציב המדינה לשנה בבאה ב- 2.5%, כדי לממן סעיפים תומכי צמיחה. סמוך עלינו, לא נתפרע. לו שר האוצר היה משתף אותנו בגיבוש המדיניות הכלכלית בזמן אמת, אני בטוח שהמשק היה צומח יותר גם השנה. הסכם שותפות בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות שווה לפחות לאחוז של צמיחה. כשנכונן את המועצה המשותפת, הכול כאן ייראה אחרת".

 

רוני בר-און: שירוצו לבחירות

 

מעולם לא ראיתי את שר האוצר כה נזעם, כה נחרץ, כה משלח חצי אירוניה מורעלים, כפי שהיה בתגובתו ליוזמת "הסכם השותפות" של עופר עיני ושרגא ברוש.

 

" ההצעה של יו"ר ההסתדרות ונשיא המעסיקים לכונן מועצה כלכלית-חברתית משמעותה שהם, ולא הממשלה הנבחרת, ינהלו את המדינה", אומר שר האוצר בר-און: "זה רעיון לא דמוקרטי בעליל. אם ברוש ועיני רוצים להחליף את משרד האוצר ואת הממשלה, אדרבא, שיקמו מפלגה פוליטית ויכתבו במצע שלהם את עקרי תכוניתם הכלכלית ואת הכוונה להקים מועצה שכזו. אם יקבלו רוב בבחירות, אקבל זאת כדבר מובן מעליו. בהכנעה. אבל עד אז, הדמוקרטיה בישראל עדיין עובדת".

 

למה אתה כל-כך מתנגד לשיתוף ההסתדרות והמעסיקים בגיבוש מדיניות כלכלית?

 

בר-און: "אני לא מתנגד להקשיב לעצותיהם והצעותיהם. לא פעם נעזרתי בשרותיו של עופר עיני. אבל אני אתנגד ליצירת משולש שווה-כוחות של אוצר, הסתדרות ומעסיקים. הממשלה צריכה להקשיב לכולם ולמשול בעצמה. זו סמכות שהיא לא יכולה לוותר עליה".

 

ברוש ועיני באמת מתכוונים למה שהם אומרים: מהפכה בניהול המשק.

 

"אני צריך לנהל מדיניות תקציבית אחראית ואמינה שאינה מערערת את יציבות המשק. אתה יודע מה? גם לו צמחנו עכשיו ב-10% לשנה, הייתי דורש מהממשלה לעמוד במסגרת התקציב שאושר בכנסת. או לקצץ במשרדים או לוותר על כל-מיני יוזמות. כך אני מבין את אחריותי כשר האוצר. מצד שני, במצב של האטה, לא אציע לצמצם את מסגרת התקציב גם אם ההכנסות ממיסים יקטנו משמעותית. נחייה עם גירעון קצת יותר גדול".

 

"לחיבור ההדוק הזה בין התעשיינים להסתדרות יש גם צדדים שליליים", מוסיף שר האוצר, "משום שהוא נעשה על בסיס של אחדות אינטרסים מול הממשלה. האוצר הפך אצלם לבובת וודו שתוקעים בה את הסיכות. שום דבר שאנחנו עושים לא מספק אותם. להיכן נעלמו ההבדלים האידיאולוגיים בין ההסתדרות לבין המעסיקים הברית ביניהם תשתק כל רפורמה מבנית במשק. הם תפסו סיטואציה פוליטית מסוימת, המתאפיינת בתחושה של חוסר משילות, שילבו ידיים והם מושכים את החבל ביחד לכוון אחד. אנחנו, האוצר, נמצאים בקצהו השני. אנחנו מגנים על טובת הכלל".

 

אבל באירלנד שיטת ההסכמים והשותפות עובדת.

 

בר-און: היא עבדה כשהכול הלך טוב. כעת, כשהופיעו סימנים של משבר באופק, היא כבר לא עובדת. זה הלקח.

 

ומה אם ראש הממשלה ייתן את בירכתו להקמת המועצה לפי נוסחת עיני-ברוש?

 

"אני מקווה שראש הממשלה חושב כמוני: שנציגים של 200 תעשיינים ו-30 ועדי עובדים לא יכולים לקבל סכמות סטאטוטורית שניתנת רק לממשלה שנבחרה על-ידי העם. זה רעיון מופרך מאין כמותו".

 

 

 

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עופר עיני ושרגא ברוש: רוצים מועצה כלכלית-חברתית
צילום: נעמה סיקולר
מומלצים