שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התפרצות בכל הארץ: חיידק הגורם לשילשול
    בשבועות האחרונים הופנו עשרות תינוקות וילדים לחדרי המיון והמרפאות כשהם סובלים ממחלת שילשולים קשה הנגרמת על ידי החיידק האלים "שיגלה". בהשוואה לנתוני אשתקד מדובר בעליה של 140%. מרבית המקרים בתל אביב והשרון

    התפרצות שילשולים: עשרות ילדים הובהלו בשבוע האחרון לרופאי הילדים בחדרי המיון ובקופות החולים כשהם סובלים ממחלת שילשולים. בדיקות מעבדה הראו כי הגורם הוא החיידק האלים שיגלה העלול לגרום במקרים נדירים לפגיעה במערכת העצבים.

     

    מנתוני המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, מדובר בעלייה של כ-140 אחוז במספר הלוקים בחיידק. בדיקות תרביות הצואה שנלקחו במרפאות ובחדרי המיון, העלו כי האחראי למחלה הוא אכן חיידק השיגלה. מרבית המקרים אותרו בערים תל אביב, פתח תקווה, בערי השרון, ירושלים, חדרה וצפת.

     

    את מי תוקף החיידק?

    החיידק שיגלה שייך למשפחת החיידקים "גרם שליליים". הוא מדביק בעיקר בעיקר במזג אוויר לח או גשום. אף שמרבית מקרי ההדבקה מתרחשים דווקא במבוגרים, הרי שהחיידק גורם למחלה קשה במיוחד לפעוטות מתחת לגיל חמש. הדבקה בחצי השנה הראשונה לחיים היא נדירה, מסיבות שאינן ברורות.

     

    מהו הטיפול המניעתי?

    החיידק האלים הזה עובר לרוב דרך מזון ומים מזוהמים, אולם מרבית מקרי ההדבקה מתרחשים דווקא במגע בין בני אדם. זו הסיבה שהטיפול העיקרי הוא דווקא מניעתי באמצעות היגיינה מקסימלית לפני ארוחות ואחרי הביקור בשירותים.

     

    מהם התסמינים?

    לאחר ההדבקה שוכן החיידק בתקופת דגירה שנעה בין 12 שעות למספר ימים, לפני שהוא נותן את אותותיו. סימני המחלה כוללים כאבי בטן, חום גבוה, הקאות, אובדן תיאבון, חולשה, כאבים בהטלת צואה. סימן ההיכר המרכזי של המחלה הוא שילשול מימי תחילה, ההופך לדמי-רירי.

     

    הסכנה המרכזית מהדבקה בחיידק היא פגיעה במערכת העצבים הגורמת לכאבי ראש, עייפות, בילבול, קשיון עורפי (קושי בקירוב הסנטר לקדמת חזה), הזיות ופרכוסים. סיבוך נוסף שכיח הרבה יותר כתוצאה מהדבקה בחיידק הוא התייבשות.

     

    איך מאבחנים?

    אבחון החיידק מתבצע באמצעות דגימת צואה הנשלחת למעבדה לתרבית. במקרה של נוכחות החיידק שיגלה, מתקבלת התשובה בתוך כשלושה ימים.

     

    מהו הטיפול?

    הטיפול המרכזי במחלת השיגלה הוא באמצעות שתיה מרובה הכוללת סוכרים ומלחים. אם המדובר בתינוק או פעוט, ימליץ הרופא על תמיסת אלקטרוליטים ("מינרלי", "אלקטרורייס" ואחרים) בנוסף לתזונה הרגילה של

    התינוק. תמיסה כזו מחזירה לגוף מלחים כמו נתרן ואשלגן, כמו גם גלוקוז.

     

    אף שחלק מהרשויות בעולם ממליצות להימנע מתחילת טיפול אנטיביוטי מחשש ליצירת זנים עמידים, הרי שהגישה המקובלת כיום היא דווקא להתחיל בטיפול אנטיביוטי אצל אלה אצלם קיים חשד להימצאות החיידק שיגלה, בעיקר מפני החשש מהפגיעה במערכת העצבים. הטיפול המקובל בארץ הוא באנטיביוטיקה רוצפין הניתנת לתוך הווריד או בזריקה לתוך השריר, או בתרופה אזיתרומיצין (אזניל בסירופ או זטו בטבליות) למשך 5 ימים.

     

    מה לעשות בינתיים?

    אם החולה במצב כללי טוב, יש להקפיד על שתיה מרובה של שמונה כוסות נוזלים ביממה. סימני התייבשות כוללים ריריות פה יבשות, בכי ללא דמעות, אי מתן שתן מעל 10 שעות והידרדרות כללית במצב ההכרה.

     

    במקרה שהופיעו שילשולים דמיים או ריריים, יש לפנות לרופא בקופת חולים לצורך שליחת תרבית צואה. על פי בדיקת הרופא, יוחלט האם להתחיל בטיפול אנטיביוטי או להמתין לתוצאות המעבדה.

     

    החיידק שיגלה עובר בקלות רבה מאוד מאדם לאדם, ועלול לעבור גם מתינוק לאדם מבוגר באמצעות מגע קל. היגיינה מקסימלית היא אמצעי המניעה המרכזי. יש לשטוף ידיים היטב לפני ארוחה, להימנע משימוש בכלים משותפים ולשטוף ידיים היטב, עדיף בסבון אנטי בקטריאלי לאחר הביקור בשירותים. זכרו שגם מגע בידית דלת השירותים או ניגוב במגבת משותפת עלול להעביר את החיידק מאדם לאדם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטיפול המניעתי הטוב ביותר - היגיינה מקסימלית
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים