משאל עם - רק בחוק יסוד

ההצהרות בדבר מו"מ על רמת הגולן מחזירות את נושא משאל העם לסדר היום. הרעיון לערוך בישראל משאל שכזה נוגע לשורש המבנה החוקתי של המדינה: משאל-עם משנה את מהות המשטר ופוגע בעיקרון של דמוקרטיה פרלמנטרית, במובן זה שהעם עצמו מתבקש להביע דעה או לקבל החלטה בשאלה העומדת על סדר היום הציבורי, החלטה שאלמלא המשאל הייתה מתקבלת על ידי הכנסת.

חוק יסוד הכנסת קובע כי "הכנסת היא בית הנבחרים של המדינה", משמע: ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. כל ההחלטות הפוליטיות מתקבלות בידי נציגים שהעם בוחר. ויודגש: כל ההחלטות. במשאל-עם אפוא העם מחליף את נבחריו. בימים של שחיקת האמון במוסדות הפוליטיים בישראל, נראה כי ההצעה למשאל-עם רק מחלישה עוד יותר את בית הנבחרים.

בכל מקרה מדובר בשינוי של שיטת המשטר. שינוי חוקתי שכזה ראוי שיעשה בחוק יסוד ולא בחקיקה רגילה. זו הייתה כוונתה המפורשת של הכנסת כשחוקקה את חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), המכונה "חוק הגולן" בשנת 1999.

בחוק זה נקבע כי החלטת ממשלה על מסירת שטחים שהמשפט הישראלי חל עליהם (כמו שטחי רמת הגולן) טעונה אישור הכנסת ברוב חבריה וגם אישור במשאל-עם, שיוסדר באמצעות חוק יסוד.

חוקי היסוד קובעים בישראל את עקרונות השלטון והמשטר ומסדירים את סמכויות רשויות השלטון. כל שינוי בעקרונות המשטר מחייב שינוי בחוקי היסוד. שינוי של עיקרון הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, גם אם הוא מתייחס לנושא ספציפי, ראוי שיעשה בחוק יסוד ולא בחוק רגיל.

שאלות רבות עדיין פתוחות בכל הנוגע למשאלי-עם. על הכנסת לתת את הדעת לשאלת תוקפו של המשאל - האם יהיה כזה שתוצאותיו מחייבות את השלטון או משאל-עם מייעץ? האם היוזמה למשאל העם היא שלטונית או ציבורית? למי הזכות להשתתף במשאל-עם? מיהו הגוף המנסח את השאלה? מהו הרוב הדרוש, רגיל או מיוחד? באיזה שלב נערך משאל העם, האם לפני קבלת החלטה או אחריה? מהם הנושאים שבהם ניתן לערוך משאלים, האם רק במקרה של מסירת שטחים או גם בנושאים אחרים? כל כמה זמן ניתן לערוך משאל-עם והאם דינו יהיה כדין בחירות מבחינת מימון ותעמולה?

למרות שקל יותר לכנסת לחוקק חוק רגיל מאשר חוק יסוד, הרי ששינויים חוקתיים לא נעשים בחקיקה רגילה. ראוי לכנסת שתכבד את סמכויותיה ואת תקינות הליכיה ותסדיר את סוגיית משאל העם בחוק יסוד.  

פרופ' סוזי נבות, המסלול האקדמי- המכללה למינהל