יש מחסור? איכלו "אורז בן גוריון" - עושים כבוד לפתיתים

מספרים שבסין העתיקה אפשר היה לקבוע מה מעמדו של האדם על פי סוג האורז שאכל. מיתוסים על אורז יש עוד בוודאי כמעט כמספר גרגריו, אבל ביקורי השבועי בסופרמרקט הזכיר לי דווקא את האמרה שהדביקו למלכה האומללה של צרפת, מרי אנטואנט: "אם אין לחם שיאכלו עוגות" אמרה המפונקת, שגדלה כל ימיה בשפע מושחת של ארמונות מלכות.

אף כי ההיסטוריונים מטילים ספק רב אם המאמר המפורסם אכן יצא מפיה של אותה המלכה, העובדות המצערות מצביעות על כך, שהוא תרם לא מעט לגזרה שנפלה על ראשה המתולתל על ידי סכינה המושחז של הגיליוטינה. הקשר האסוציאטיבי לאורז התבקש כשניצבתי אל מול מדפיו המכוסחים של המאכל הבסיסי הזה וגיליתי עליהם רק את השקיות של האורז הנחות ביותר, "פרסי קלאסי", ואף אחת מהאורז המשובח, היקר והאהוב עלי – הבסמטי. מה שאומר, בימים אלה של מצוקת אורז עולמית, שהעיקרון נשאר בעינו, לפחות אצל מי שכיסם לא חסר: כשמצרכי הבסיס מתמעטים, פונים ליקרים שבהם, או אם תרצו - "אם אין אורז – תאכלו בסמטי".

היעדרו של הבסמטי בהחלט החזיר אותי אחורה, לימים שבהם לא ידענו להבחין בין אורז לאורז, ומדפינו מלאו רק בגרגריו הלבנים הפשוטים או בזן צהוב שנקרא "אורז פלא", ושלא היה אלא אורז חלוט. מי שמע אז על ריזוטו, סושי או בסמטי? ולמרות זאת, גם אז היו מי שמאכלים כמו פילאף או מג'אדרה עלו באופן קבע על שולחנם הצנוע וניחוחותיהם מילאו את האוויר בריח מוכר של תבשיל ביתי דשן ומענג.

ואם כבר נוסטלגיה – למה לא להרחיק עוד יותר, לימיה הצעירים של האומה החוגגת בימים אלה את הצטרפותה למועדון ה(ק)שישים? כשהמדינה הייתה בחיתוליה הוכרז כאן על משטר צנע, שבמסגרתו הוקצבו לכל משפחה מצרכי יסוד שנקנו בתלושים. בין היתר הורגש גם מחסור באורז, ומחירו הרקיע לשחקים כשנרכש בשוק השחור. את מקומו תפסו פתיתי בצק – סוג של פסטה שבאיטליה קוראים לה "אורצו" או "ריזוני" (תלוי באזור) – המזכירים בצורתם את גרגרי האורז. וכדי שאף אחד לא ישכח מי הוא האחראי לאותן גזרות שנועדו בבוא העת להיטיב עם כלכלת המדינה החדשה, הונצחה הפסטה הזאת בפנתיאון הלאומי בשם המקורי "אורז בן גוריון".

אז הנה לכם. לא בסמטי לעשירים, לא סושי ולא ריזוטו למתוחכמים, אפילו לא תאילנדי, אדום, שחור או מלא ליודעי הח"ן – סתם תחליף נהדר וזול, שאפשר להכין ממנו מבחר מאכלים מזינים ומשביעים ואפילו כאלה המתאימים ביותר לרוח ימים אלה, של התרפקות על שישים שנות.

(צילום: איילת בן-יוסף)

סלט "אורז בן גוריון"

המרכיבים (ל-6 מנות):

500 גרם פתיתים אפויים מוארכים (אורז בן גוריון)

2 עגבניות

2 פלפלים

2 בצלים ירוקים

2 שיני שום כתושות

2 כפות זיתים קצוצים

2 כפות פטרוזיליה קצוצה

1/3 כוס שמן זית

3 כפות מיץ לימון

מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. מבשלים את הפתיתים לפי ההוראות שעל האריזה.
2. בינתיים, חוצים את העגבניות, מוציאים את הגרעינים וחותכים לקוביות קטנות. מנקים את הפלפלים וחותכים גם אותם לקוביות קטנות. קוצצים דק את הבצלים.
3. מניחים את הירקות בקערה גדולה. מוסיפים את השום, הזיתים, הפטרוזיליה, השמן ומיץ הלימון ומשהים כ-30 דקות.
4. מעבירים את הפתיתים המבושלים לקערה ומערבבים היטב.

הערה: הכי טוב להכין את הירקות מראש ולערבב אותם בפתיתים בעודם חמים.

"אורז בן גוריון" אדום

מחווה פטריוטית לחג הפועלים (1 במאי, זוכרים?).

המרכיבים (ל-6 מנות):

1 בצל קצוץ

2 כפות שמן זית

1 שן שום כתושה

1 חבילה פתיתים מוארכים (אורז בן גוריון)

1 קופסה (100 גרם) רסק עגבניות

3 כוסות מים רותחים

1 כף ריחן טרי קצוץ

1/2 1 כפיות מלח

1/2 כפית סוכר

קורט פלפל

פפריקה חריפה (לא הכרחי)

אופן ההכנה:

1. מחממים את השמן בסיר בינוני ומטגנים בו את הבצל עד שהוא מזהיב קלות. מוסיפים את השום ואת הפתיתים ומטגנים כדקה תוך כדי בחישה.
2. מוסיפים את כל יתר החומרים ובוחשים היטב. מביאים לרתיחה על להבה גבוהה. מנמיכים את הלהבה, מכסים את הסיר ומבשלים 6 דקות.
3. מכבים את הלהבה ומניחים לשהות בסיר המכוסה 5 דקות לפני שמגישים.