שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מקסיקו במיטבה - מחוז מיצ'ואקאן
    כמה מהאטרקציות היפות ביותר של מקסיקו נמצאות במחוז הקסום מיצ'ואקאן. פסטיבל עתיק המתקיים על אי באמצע אגם, שמורת פרפרים נודדים הצבועה בכתום וזהוב וגם ערים ציוריות, עמוסות בכיכרות, סמטאות וקתדרלות. טיול ב"ספרד החדשה"

    בחוף הדרום-מערבי של מקסיקו נמצאת מדינת מיצ'ואקאן (Michoacán). פירוש שמה הוא "מקומם של אדוני הדגים", וזאת לזכר האגמים הרבים שהיו על אדמתה ושחלקם נוקז לצרכי השקייה. מחוז זה טומן בחובו כמה מהאטרקציות היפות ביותר של מקסיקו - החל משמורת הפרפרים המדהימה Santuario de la Mariposa Monarca, El Rosario, הנמצאת על ההרים בצפון אותה מדינה - וכלה בבירה היפהפייה מורליה (Morelia), בעיר הקולוניאלית המרשימה פאצקוארו (Pátzcuaro) ובעיר בעלת האופי המקסיקני אורואפאן (Uruapan).

     

    מעיין הנצח של סן מיגל

    את טיולנו במיצ'ואקאן החלנו בצידה המערבי יותר, באורואפאן. העיר הוקמה ב-1533 על ידי נזיר בשם חואן דה סן מיגל (Juan de San Miguel), שהתפעל כל כך מנהר הקופאטיצ'יו (Cupatitzio) הזורם בה ומהצמחייה הטרופית שמלווה אותו, עד שהעניק למקום את השם "מעיין הנצח" - פירוש השם אורואפאן - וזה נשאר עד היום.


    קיימת כבר מהמאה ה-16. רחוב ראשי באורואפאן (צילומים: יוסף ג'קסון)

     

    בסמוך למרכז העיר נמצא הפארק הלאומי Barranca de Cupatitzio. אפשר לטייל כאן בשבילים ומדרגות המלווים את זרימת המים בינות לעצים ולצמחים. מקום נביעת המעיין מכונה "דרך השטן" (La Rodilla del Diablo), בהתאם לאגדה המספרת שהשטן כרע כאן ברך והותיר את חותמו. זהו גן טרופי מופלא, ואין פלא שהוא משמש מקום עלייה לרגל ולנופש להמוני מקומיים.

     

    גן טרופי מופלא. "דרך השטן"

     

    אטרקציה נוספת באורואפאן היא הכיכר המרכזית ההומה, בה יש מופעים, רוכלים ונגני רחוב. בבניין קולוניאלי עתיק הסמוך לכיכר נמצא מוזיאון קטן המציג עבודות יד מסורתיות מכפרים אינדיאנים שבאיזור.

     

    פאצקוארו, פנינה קולוניאלית

    מאורואפאן שמנו פעמינו אל העיירה הקולוניאלית המקסימה פאצקוארו שנחשבת לפנינה של ממש. בעיירה חיים כחמישים אלף

    תושבים ומרכזה מלא בכיכרות ובכנסיות מרשימות. הסימטאות מרוצפות ומשני צידיהן בתי לבנים עם גגות רעפים. כניסה דרך השערים מביאה את המבקרים לחצרות פנימיות מופלאות שבחלקן הפכו לחנויות המציגות את עבודות האמנות של תושבי הסביבה. במרכז העיירה ממש נמצאת כיכר גדולה הנקראת על שמו של נזיר בשם ואסקו דה קירוגה (Vasco de Quiroga), הגיבור המקומי שנשלח על ידי הספרדים להושיע את האינדיאנים המקומיים ולבנות במקום שלטון נאור מטעם הכנסייה הקתולית. פסל גדול של אותו קירוגה צופה ממרומי המזרקה אל הצמחייה המקיפה את הכיכר. מסביב - בתי אחוזה גדולים שהפכו למלונות או למרכזי קניות.

     

    לא הרחק מהכיכר הגדולה נמצאת כיכר קטנה ותוססת יותר הידועה בכינויה "פלאסה צ'יקה" (Chica). שמה הרשמי של הכיכר הוא גרטרודיס בוצ'נגרה (Gertrudis Bocanegra), על שמה של גיבורה מקומית שהוצאה להורג על ידי הספרדים ב-1818. פסלה הניצב בכיכר מעיד על קשיחותה של העלמה. ממערב לכיכר מצוי שוק האיכרים המקומי, שבו אפשר למצוא הכל בכל מכל.

     

    בקתדרלה המקומית, שנבנתה על חורבותיו של אתר פולחני קדום, נמצא קברו של הנזיר קירוגה (Vasco de Quiroga). אחת מפעולותיו החשובות של הנזיר היתה לעודד את האינדיאנים לקנות השכלה וללמוד מקצועות שיעזרו להם להתפרנס בעתיד. ואכן, כל כפר רכש לו מומחיות משלו ועד היום מתפרנסים תושביו בזכות יכולות אמנותיות מרשימות שרכשו - מפיסול באבן והכנת כלי נחושת וקרמיקה, ועד הכנת רהיטי קש ורהיטי עץ מפוסלים.

     

    בקתדרלה יש 11 חצרות הפנימיות, ואחרי ששימשה כמנזר דומינקני, הפכה להיות בית חולים -  מהראשונים במקסיקו. כיום היא מאכלסת חנויות למלאכות יד מסורתיות. כלי הנחושת מגיעים מהכפר סנטה קלרה (Santa Clara) וכלי נגינה מיוצרים בכפר פאראצ'ו (Paracho), שמתמחה בהכנת גיטרות. בכניסה לכפר ניצבת גיטרה ענקית ובנוסף יש בו מוזיאון לתולדות הגיטרה.


    אני גיטרה. הכניסה לפאראצ'ו

     

    "יום המתים" באי קסום

    3 ק"מ ממרכז העיירה נמצא אגם פאצקוארו (Patzcuaro Lake), שבתוכו שוכנים מספר איים. האטרקציה הגדולה היא ההפלגה לעבר האי חאניציו (Janitzio), שהוא יעד האהוב על המקומיים. האי ניצב במרכז האגם ועליו בנייה צפופה ובפסגה ניצב פסל ענק של לוחם העצמאות המקסיקנית חוסה מריה מורלס אי פאבון (José María Teclo Morelos y Pavón) .

     

    בדרך לאי ממתינות ספינות דייגים המדגימות את שיטת הדיג המוזרה שהיתה נהוגה באגם: שליית דגים בעזרת רשתות הנראות מרחוק ככנפי פרפרים. עבור ההצגה המרהיבה גובים הדייגים, בני השבט העתיק פורפצ'ה (Purepecha), מספר מטבעות.


    רשתות הנראות מרחוק ככנפי פרפרים. אגם פאצקוארו

     

    הפסטיבל המרשים ביותר על האי נערך כל שנה בחגיגות "יום המתים". (El Día de los Muertos)  מדובר באמונה עתיקה של בני השבט שהמתים יכולים לחזור אל ביתם במהלך יום אחד בכל שנה. כדי לעזור למתים למצוא את דרכם ולהרגיש שהם רצויים, יש לעשות הכנות, בהן המשפחה כולה מבלה בבית הקברות ומנקה ומקשטת את הקבר. מדובר בלילה שבין 31 באוקטובר ל-1 בנובמבר ובו מתמלא בית הקברות על האי במבקרים ובחוגגים.

     

    בעיירה צינצונצאן (Tzintzuntzan) הנמצאת על שפת האגם, כ-15 דקות מצפון לפאצקוארו, התמסרו התושבים לרהיטי וחפצי קש. בעיירה זו ביצע הכובש הספרדי גוסמאן (Nuño de Guzmán) את הפשע של שריפת הצ'יף המקומי, מכיוון שסירב לגלות לו את מקום אוצרות הזהב של העיירה.

     

    מורליה, הבירה המפוארת של "ספרד החדשה"

    מאיזור פאצקוארו וסביבתה יצאנו לעבר עיר הבירה של מיצ'ואקאן  - מורליה. זו עיר מפוארת המונה כ-600 אלף תושבים. מספר המבנים הראויים לשימור היה כה גדול עד שאונסק"ו החליטה להכליל את העיר כולה ברשימת נכסי העולם שיש לשמרם. העיר המרשימה הזו נוסדה כבר ב-1541, כאחת הערים האירופאיות הראשונות שהוקמו על אדמת "ספרד החדשה", כפי שכונתה מקסיקו בידי הספרדים.

     

    לא מעט בני אצולה ספרדים היגרו אליה והקימו בה ארמונות בסגנון ספרדי עם קירות מאבן ורודה. כיכר הקתדרלה המרשימה, משמשת למעשה כמרכז העיר. הקתדרלה משלבת בין סגנונות בארוקיים וניאו-קלאסיים, ובין אוצרותיה נמצא כתר שהיה שייך למלך הספרדי ועוגב בין 4600 צינורות חלולים.

     

    בעיר נוסע טרולי תיירותי בין כל האטרקציות, אבל כדאי לבדוק שהמדריך גם דובר אנגלית. ברשימת הבניינים המרשימים של העיר אפשר למצוא את ארמון המושל , המוזיאון של מדינת מיצ'ואקאן ובית המשפט. במורליה קיימים לא מעט אתרים הקשורים בחוסה מריה מורלוס אי פאבון, שהזכרנו את פסלו המוצב באי חאניציו. בקאסה דה לאס ארטסאניאס (Casa de las Artesanías), בית מלאכות היד הממוקם במנזר לשעבר, תוכלו לחזות במיטב עבודות האמנות של מדינת מיצ'ואקאן. המקום מציג דוכנים שכל אחד מהם מייצג עבודות של עיירה אחרת.

     

    אטרקציה אחרת היא המזרקה שהמים שלה פורצים ממגש פירות הנישא על ידי 3 נשים ילידות, חשופות חזה, המפוסלות מברונזה. ליד המזרקה נמצא האקוודוקט (אמת המים) שאורכה מספר קילומטרים ונבנתה כבר במאה ה-18, כדי להביא מים לעיר. אמת המים כוללת לא פחות מ-253 קשתות אבן. במורליה עצמה אפשר לבלות מספר ימים, אך אנו היינו קצרי רוח להגיע אל האטרקציה, בה' הידיעה, של מדינת מיצ'ואקאן ושל מקסיקו כולה - שמורת הפרפרים בהריה המיוערים של מיצ'ואקאן.

     

    מקנדה למקסיקו על כנפי פרפרים

    מתברר שלא רק קנדים ואמריקנים עשירים נודדים מדי חורף מהצפון הקר אל אתרי החום במקסיקו. גם פרפרי הדנאית המלכותית (מונרך) גילו כבר לפני אלפי שנים את הרי מיצ'ואקאן במקסיקו, כיעד מועדף לנדוד אליו. מליוני הפרפרים העדינים עורכים מדי שנה, בסוף אוקטובר, מסע בן 4500 קילומטרים, מאזור הימות הגדולות במזרח קנדה אל ההרים המיוערים של צפון מזרח מדינת מיצ'ואקאן.

     

    הפרפרים מגיעים אל השמורה המיוערת, המשתרעת על שטח של יותר מ-500 קמ"ר, ומתקבצים בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות על ענפי עצי המחט, מכסים אותם בשכבה צבעונית. בחודש פברואר הפרפרים מתחילים  לרחף  כפתיתי שלג כתומים וזהובים בשעות הבוקר, ובשעות הצהריים הם יורדים בהמוניהם אל האדמה הקרירה ויוצרים מעיין שטיח חי מדהים.

     

    בחודש מרץ מתחילה עונת ההזדווגות של הפרפרים . הנקבות נצמדות אל הזכרים ובתום האורגיה נופלים הזכרים מותשים ומתים, בעוד שהנקבות המעוברות נודדות לעבר פלורידה ומגיעות אפילו לטקסס. שם הן מטילות את הביצים, בין ענפיו של שיח הקרוי "פתילת המדבר", עד שהביצים הופכות לגלמים מהם בוקע דור חדש של פרפרים. בסוף מאי עושים הפרפרים את דרכם חזרה לעבר הימות הגדולות בקנדה, ובאוגוסט מוכן כבר דור חדש של פרפרים למסע המדהים אל מיצ'ואקאן שבמרכז מקסיקו. מאחר שלוקח למספר דורות של פרפרים להשלים את כל המסלול המפרך, מתחבטים המדענים במהות תופעת הנדידה המרשימה הזו, שמגמדת את נדידות הציפורים, הלוויתנים או חיות אחרות באפריקה.


    רק מדגם מייצג. פרפרי המונרך

     

    אל אחת משלוש הכניסות לשמורה, בעיירה אנגנגאו (Angangueo) הנמצאת בגובה של כמעט 3 קילומטרים, הגענו בשעות הצהריים. בכניסה לעיירה המתינו שני מקסיקנים צעירים שהציעו לקחת אותנו לשמורה ברכב עם הנעה קדמית, תמורת 30 דולר. הרכב טיפס במאמצים רבים לכפר אל רוסאריו (El Rosario), הנמצא ליד הכניסה לשמורה.

     

    היינו משוכנעים שהגענו לשמורה עצמה, אך לאחר ששילמנו 3 דולר עבור הכניסה, התברר לנו שממתינות לנו עוד כ-1000 מדרגות במעלה ההר. כאשר הגענו מתנשפים אל הקצה, המתין לנו טיפוס רגלי נוסף באורך 2 קילומטרים. בסופו המתין המקום המיוחל של שמורת הפרפרים. להפתעתנו נוכחנו שהמוני מקסיקנים, נערים וקשישים, מטפסים למעלה כדי לחזות בתופעה המופלאה של הפרפרים. למרות שהקדמנו בחודש את התאריך בו מתחילים הפרפרים להתעופף, כמה משומרי השמורה סייעו לנו להתבונן בכמה עשרות פרפרים, שייצגו את כל המיליונים שהיו תלויים עדיין על העצים בהמתנה לחודש פברואר. חווייה של ממש.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המונרך, אחרי הנדודים אל הרי מיצ'ואקאן
    צילום: גילי חסקין
    מומלצים