שתף קטע נבחר

נעים להכיר: סן ז'רמן - ליקר פרחוני במיוחד

שגיא קופר מספר על "סן ז'רמן" (st. Germain), ליקר שמבוסס על פרחי הסמבוק השחור, אלדרפלאור באנגלית, שמתאים במיוחד לשילוב בקוקטיילים

רוברט קופר (אין קרבה משפחתית לצערי) הוא דור שלישי למזקקי אלכוהול ואנשי משקאות. המשפחה שלו ידועה בעיקר בכך שלפני כ-25 שנים היא רכשה את הזכויות לייצור ליקר שמבורד הידוע. למרות זאת, הסבא של הקופר הנוכחי עשה את הונו ממכירת בירה, בחביות של מה שנקרא היה Near Beer בארצות הברית של תקופת היובש. בנו היה זה שרכש את הזכויות על שמבורד – מתכון והכל – אותן הוא מכר בסופו של דבר לתאגיד בראון פורמן, ממש לא מזמן, ברבע מיליארד דולר.

 

לא שאנחנו נכנסים לאנשים לכיסים, כמובן.

 

במהלך הזמן ששמבורד עדיין היה ברשות המשפחה, יצר רוברט קופר ליקר חדש "שמבורד רסברי" וזה התגלה כהצלחה לא קטנה, שעודדה אותו להמשיך בפיתוח מוצרים חדשים. בשנת 2001 הוא נתקל לראשונה בתמצית לא אלכוהולית של פרח הסמבוק השחור – Elderflower, שנקראת בצרפת "Delice de Sureau", והתאהב בשיקוי המתקתק.

 

הצמח עצמו, או יותר נכון פרחי הצמח, מאוד ארומטי, ובתחילת שנות ה-2000 הוא התחבב לא רק על מיקסולוגים בלונדון ובניו יורק, אלא גם על חברות המשקאות. מי שזוכר, הייתה אפיזודה שנקראה "שוקטה", שיוצרה על ידי תאגיד קוקה קולה, תחת המותג פאנטה, והשוקטה הנ"ל הכילה תמציות של הצמח. בין המוצר הזה לבין מה שאני עומד להציג בפניכם אין כמעט דבר משותף. כך או אחרת, רוברט קופר הבין שהמעין-תמצית הריחנית הייתה בעייתית במקצת למיקסולוגים:

 

  1. היא לא הכילה כהל – ולכן דיללה משקאות וקוקטיילים; לא משהו שהוא בהכרח רצוי.
  2. הייתה מאוד מתוקה – הרבה יותר מתוקה מהרצוי, ולכן השפיעה יותר מדי על משקאות מעורבבים.
  3. בגלל המתיקות והעדר כהל, אי אפשר היה למכור את ה"נוזל" בתור משקה.

 

קופר החליט להפוך את המשקה לליקר ממש, ולאחר תהליך פיתוח, שכנראה לא ארך יותר משנתיים, הוא יצא עם ליקר שקוף, צלול, בעל ריכוז אלכוהול של 20% והרבה פחות סוכר מהמיצוי המסורתי של פרחי הסמבוק. הוא קרא לו St. Germain, על שמו של הרובע הפריזאי הידוע של שנות העשרים והשלושים של המאה שעברה וארז אותו בבקבוק בעיצוב מיוחד: שמונה צלעות, עם קווים בנוסח אר-דקו, מאוד צרפתי ומאוד מרשים. כל בקבוק ממוספר ומצויינת עליו שנת הקטיף.

 

את הליקר עצמו מכינים מפרחי הסמבוק השחור שגדל על מדרונות האלפים הצרפתים: אלה פרחים לבנבנים-קטנים, שבאים בתפרחות גדולות ומרשימות. באתר של St.Germain יראו לכם שאת התפרחות קוטפים עשרות צוענים, שמגיעים במיוחד, פעם בשנה, לאזור. הם עושים זאת באופן ידני ואורזים אותן – בלי לדחוס, חלילה – בשקים. את השקים האלה מביאים במהירות הקוטפים מההרים כשהם רכובים על אופניים. בתהליך של מיצוי – ללא הקפאה, כפי שנהוג בייצור תמציות "רגילות" או זולות של הפרח – מפיקים מהפרחים את הארומות שלהם, שאותן משלבים בכוהל בסיס מענבים, מים וסוכר קנה, ומוסיפים מעט ארומות של הדרים – רק ל"טוויסט". התוצאה, האמת, היא ליקר מרשים ומאד מיוחד. הרבה יותר מהרבה ממשקאות הסופר-דופר-אולטרא-פרמיום שיש עכשיו בשוק.

 

לצערי הרב, את המשקה עצמו אי אפשר להשיג בארץ, אבל אנחנו הלוא רגילים "להביא מחו"ל", אז הנה משהו ששווה להביא משם. מה שכן, מסעדת ברקרולה שבכפר סבא מביאה בקבוקי St.Germain ביבוא פרטי, ישירות מלונדון. בבוקסה שלמעלה תוכלו למצוא כמה הצעות לקוקטיילים על בסיס ליקר St.Germain שרקח אלעד חן, מנהל הבר ב"ברקרולה".

 

פלם סוביניון בלאן-שרדונה 2007

הבלנד הזה, סוביניון בלאן ושרדונה, אינו בלנד שגרתי בעולם היין. זה לא שאין יינות כאלה, אבל החיבור בין הזן החד והפריך – הסוביניון בלאן – לבין השרדונה המעוגל, אינו הדבר המתבקש ביותר. אפשר למצוא יינות כאלה בניו זילנד ובארצות הברית, למשל, אבל לא ב"עולם הישן". פלם מוציאים בלנד שכזה כבר מספר שנים, עם ענבים מצפון הארץ ומהרי ירושלים – משם השרדונה. לעיתים הוא מתחבר יפה, לעיתים פחות. היין שלפנינו שמורכב מבלנד של 70% סוביניון בלאן ו-30% שרדונה – הוא על הצד ה"יפה".

 

היין פריך, לימוני ונעים, עם ארומות נלוות וגוונים של שרדונה – אננס ופירות טרופיים אחרים. בפה הוא מעט פאזי, בעל גוף בינוני ונעים, עם סיומת טיפה מימית. בכל מקרה, השילוב המגוון של לימוניות והדרים מצד אחד, וטרופיות מצד שני, עושה את היין למעניין והסה"כ מהנה מאוד. הסוביניון בלאן-שרדונה של פלם עולה כ-69 שקלים לצרכן (מחיר מומלץ). בהחלט לשתיה עכשיו – בטמפרטורה של שרדונה, כל עוד קריר בערבים - או עמוק לתוך הקיץ, מקורר יותר. (14.5/20).

 

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרחוני. ליקר st. Germain
לא שגרתי. סוביניון בלאן שרדונה 2007 יקב פלם
מומלצים