שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא נפסיק לשיר: מקהלות בארץ ישראל
    שלמה קפלן היה ממניחי היסוד למוזיקה המקהלתית בארץ ישראל. החל מסוף שנות העשרים הוא הקים מקהלות וגם ניצח עליהן. בשנות החמישים הוא ריכז את נושא המקהלות בארץ ופעל לקידום המוזיקה הישראלית. כתבה ראשונה בסדרה

    שלמה קפלן (1908-1974), ממניחי היסוד של המוזיקה המקהלתית בישראל, נולד ברוסיה ועלה לארץ בשנת 1927. הוא החל את דרכו כחלוץ ב"חבורה" בנס ציונה, מייסדת מושב בית-עובד, ובמקביל החל ללמוד מוסיקה בבית-הספר "לויים" בהנהלת פרופ' דוד שור. בתקופה זו גם שר במקהלת האופרה בהנהלת מרדכי גולינקין.

     

    בשנת 1929 עבר לפתח תקווה, שם ניצח על מקהלת בית-הכנסת הגדול "בית יעקב". בד בבד הקים את מקהלת פועלי פתח תקווה, מקהלת מכבי אבשלום, מקהלות השרון, הרצליה, כפר סבא, רעננה, מגדיאל,כפר מל"ל וקיבוצי הסביבה. מאוחר יותר התאחדו מקהלות אלה בניצוחו למקהלת השרון, שמנתה יותר מ-300 זמרים.

     

    את דרכו כמורה וכמחנך דורות לאהבת המוזיקה והשירה החל כמורה בבית הספר לילדי העובדים בכפר מל"ל. עד מהרה לימד גם בבית הספר "פיק"א" בפתח

    תקווה, בגימנסיה "שלווה" ובבתי החינוך גורדון וטשרניחובסקי בתל אביב.

     

    משנת 1942 החל לפעול כמנצח מקהלות גם בתל אביב, וב-1945 עבר להתגורר בעיר, שבה חי עד יום מותו. בתל אביב ניצח על מקהלת בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, הקים את מקהלת פועלי תל אביב, והיה מנצחה הקבוע של מקהלת האופרה בהנהלתה של הגברת אדיס דה-פיליפ. לאורך השנים ניצח גם על מקהלות מגן דוד וקול ציון לגולה, והיה שותף לחידוש מקהלת צדיקוב יחד עם יצחק גרציאני.

     

    בתחילת שנות החמישים מונה למנהל המדור למוזיקה בוועד הפועל של ההסתדרות. בתפקיד זה ריכז את הפעילות המקהלתית בארץ וקידם את שירת המקהלה בכל ההתיישבות העובדת. כאיש ארגוני, פעל ללא לאות לפיתוח המוזיקה הישראלית והעמיד דורות של מנצחי מקהלות ואוהבי מוזיקה, בנוסף על היותו אמן דגול בפני עצמו.   


    1. שלמה קפלן (רביעי משמאל) בעבודת סלילה ליד בית רומנו, תל אביב, 1928

     


    2. פועלי הקטיף והאריזה של פרדסי ד"ר א. מזיא לעונת תרפ"ט, פתח תקווה (צילום: י. אלחונס)

     


    3. המועצה והמקהלה של בית הכנסת הגדול "בית יעקב" בפתח תקווה. החזן א. בקובסקי והמנצח ש. קפלן, תרפ"ח-תרצ"א (צילום: נ. בן-נועם)

     


    4. בית הספר המשותף לילדי העובדים בשרון ע"ש יוסף אהרנוביץ, כפר מל"ל. כתה ט' תרצ"ז, 1937 

     


    5. בית הספר בכפר מל"ל

     


    6. מקהלת ט"ו בשבט, שנות השלושים

     


    7. הר הצופים, ירושלים, טקס פתיחת תיאטרון המעלות. המנצח פורדאהוס בן-ציסי. פסח, תרצ"ג, 1933

     


    8. משמאל: המנצח הנרי קלאוזנר, שלמה קפלן, המנצח השווייצרי ד"ר הנס ריימן, המלחין עמנואל עמירן

     


    9. מחנה כנס המקהלות הראשון בגבעת ברנר, יולי 1952

     


    10. כינוס המקהלות בגבעת ברנר, 1952

     


    11. שלמה מנצח על השירה בציבור בכינוס המקהלות הארצי השני בגבעת ברנר, 12.7.1952

     


    12. שרים בנבי ישע את השיר "דודו", 12.5.1952

     


    13. הופעה בצריף הנשיא בן צבי במסגרת אירועי הזמריה

     


    14. בבית הנשיא, 1954. רחל ינאית בן צבי עם מארגני הזמריה. מימין: ידידיה אדמון, ישראל שפירא, רחל ינאית בן צבי, מנחם אבידום, יהודה שרת, שלמה קפלן

     

     

    • פרויקט מיוחד: היסטוריה ישראלית על ציר הזמן - לחצו כאן

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    א. שלמה קפלן
    ב. הכינוס ה-4 של מקהלות המוסד להפצת המוסיקה בעם (מקווה ישראל כ"ט אייר, תרצ"א, 16.5.1931)
    ג. כינוס מקהלות בגבעת ברנר, 1952. מנצח מקהלת נגבה ישראל ברזילי (לימים שר בממשלה) ושלמה קפלן לידו
    ד.המורה שטייניץ (אביו של ח"כ יובל שטייניץ)
    ה. שלמה קפלן עם ידידיה אדמון (גורוכוב), 1950
    ו. כינוס המקהלות בגבעת ברנר 1952. מזוהים משמאל: רחל זלינגר מקבוץ חצור ושלמה קפלן
    ז.הזמריה. שלמה קפלן ויהודה שרת ליד הקהל, מאחוריהם המלחין נחום נרדי, יולי, 1954
    מומלצים