אריה ונורית שולחים גלויה מגטבורג

מי אנחנו? אריה ונורית יעקובסון, בני 27, ירושלמים. נורית קלינאית תקשורת, אריה לקראת סיום תואר במדעי המדינה ותקשורת. שליחי "בן עמי" המחלקה לשירותים רוחניים בתפוצות ב-WZO, ותנועת בני עקיבא העולמית.

איפה אנחנו גרים? בעיר גטבורג, שבשבדיה. זוהי העיר השנייה בגודלה בשבדיה, עם הקהילה היהודית השנייה בגודלה, אחרי הבירה סטוקהולם.

מה אנחנו עושים בחו"ל? אנו שליחי ההסתדרות הציונית העולמית ותנועת בני עקיבא העולמית, עובדים בחיזוק הקשר היהודי והזיקה לארץ ישראל בקרב הקהילה היהודית המקומית, ובעיקר עם בני הנוער במסגרת "בני עקיבא" ועם הסטודנטים במסגרת ארגון הסטודנטים המקומי.

מתי ואיך הגענו לכאן? בקיץ 2007, לאחר מיונים והכשרה לשליחות של הסוכנות היהודית. הבחירה בשבדיה היתה טבעית - הוריו של אריה עלו משבדיה לישראל בשנות השבעים, ויש לנו עדיין קרובי משפחה רבים כאן, ביניהם דודה ובת דודה בגטבורג.

משפחת יעקובסון, נעים להכיר (צילומים: אריה יעקובסון) 

מה גורם לנו להרגיש ישראלים? השוני מהשבדים. למרות ההיכרות המוקדמת שלנו עם המנטליות השבדית, ההבדל הוא שמיים וארץ. השבדים עושים הכול לאט, לאט מאוד, אבל בטוח. אנחנו מנסים תמיד לזרז, לדחוף, לגרום לדברים לקרות יותר מהר. לפעמים מצליחים, ולפעמים לא...

סיטואציה מעניינת שקרתה לנו כישראלים בחו"ל: לא מזמן חגגנו את יום העצמאות (באיחור קל) בצעדה ברחובות הראשיים של העיר. בצעדה לקחו חלק כ-500 איש בכל הגילאים: שבדים יהודים, ישראלים וגם שבדים נוצרים. בתוך הקהל גם עמדו בגאווה שתי בחורות צעירות מוסלמיות עם רעלות לראשיהן. מסתבר שהן אוהבות את החברות היהודיות שלהן בבית הספר ובאו להפגין תמיכה. היה כיף ומרגש ללכת ברחובות העיר, לשיר שירים בעברית ולהניף בגאון את דגל ישראל. גם מאה הפלסטינים שהפגינו ממול לא הצליחו לקלקל את השמחה.  

חגיגה ישראלית נוסח שבדיה 

למה אנחנו הכי מתגעגעים? למשפחה ולאוכל. אין מסעדות ובתי קפה כשרים, קשה. לאחרונה עשינו סיור במאפיות בסביבה עם רבה היוצא של סטוקהולם, הרב הורדן, ומצאנו מאפייה בה חלק מהלחמים והעוגות כשרים. מאז החיים שלנו קצת יותר טעימים ומגוונים.

מה היינו לוקחים איתנו ומביאים לישראל? את הסבלנות של השבדים ואת הרוגע שלהם. לפעמים אנחנו מקנאים ביכולת שלהם לעצור את הכול, למרות שיש המון עבודה ולשבת לשתות קפה. אצל השבדים כל שעתיים יש הפסקה במשרד, כולם יורדים לשתות קפה. אפילו יש להם פועל בשפה השבדית להגדיר את ההפסקה הזו: TO FIKA. הפסקות קפה וארוחות צהריים זה זמן קדוש. לא עונים לטלפון ואסור להפריע.

אם רק אפשר היה להביא משבדיה לארץ את הסבלנות והרוגע

חמש המלצות על העיר שלנו

1. אטרקציה: "אוניברסאום" הוא מוזיאון ענק ואטרקטיבי לכל המשפחה, עם אקווריומים ענקיים ובהם כרישים ודגים אחרים, יער טרופי מלאכותי ואזורי משחק לילדים. לנו יש מנוי שם, וזה אזור מצוין להימלט כשיש גשם (וזה קורה הרבה).

2. שעשועים: בפארק "סלוטסקוגן" יש מדשאות ענק, אגם, מיני גולף (בתשלום) וחיות רבות: איל צפוני, סוסים, ברווזים, חזירים, טווסים, איילים ועוד. הכניסה חינם. ועוד - במרכז העיר שוכן פארק השעשועים הגדול בסקנדינביה - "ליסברג". פתוח מאפריל עד ספטמבר. 

3. ספורטיבי: משחקי כדורגל באיצטדיון "אולבי", האיצטדיון ההיסטורי בו זכה אלכס אברבוך במדליית הזהב בקפיצה במוט, אליפות אירופה באתלטיקה, 2006. האיצטדיון מודרני ויפהפה, ויש שלוש קבוצות כדורגל פעילות בעיר בליגה הראשונה, כך שיש מבחר כדורגל שבדי טוב לראות. 

גשם כמעט כל השנה וחורף לבן בגטבורג

4. קולינריה: שוק הדגים "פיסקשירקן" הוא שוק דגים ענק בתוך מבנה כנסייתי - חוויה ויזואלית וקולינארית לאוהבי דגים.

5. הפכפכות: חשוב לזכור שבשבדיה תמיד יכול לרדת גשם. מאז שהגענו בקיץ ועד לפני חודש היה פה תמיד גשום, לכן כדאי תמיד להיערך עם ביגוד מתאים. באופן כללי העונה היפה של גטבורג מתחילה באמצע אפריל ונגמרת בסוף אוגוסט.

• לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות" 

• גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!