שתף קטע נבחר

משחק סוף העונה

גם אולמרט, אומרים חבריו לשולחן הממשלה, מבין שזה נגמר. "אלה המחזורים האחרונים בליגה, התוצאות כבר לא חשובות. ברק קבע מי לא יהיה בעונה הבאה". עכשיו מחפשים בקדימה מי יעצור את התרסקות המיני-אימפריה

זה מול זה, מתוחים כקפיץ, ישבו שני האהודים בקבינט. הדיון עסק בהסדרי הביטחון העתידיים עם הפלסטינים, אבל הראש היה במקום אחר. כמו זוג על מדרגות הרבנות, שעת פירוק השותפות הגיעה. אולמרט כתב פתקים לשרי העבודה, ברוח של "רוצים מלחמה? תהיה מלחמה". ברק ביקש פגישה בארבע עיניים. אחרי ש"ייבשו" אותו 45 דקות בחדר שאכלס פעם את שולה זקן, הוא נכנס וזכה למנת סרקזם מהכיסא המתנדנד שמולו: "בשביל זה אני לא צריך אותך, יכולתי לקרוא את זה הבוקר בתקשורת". ברק הפנה את הגב ויצא. מלחמה.

 

שבע שעות של "אני מאשים", שגוללו 15 שנה של פעילות כספומטית נטולת רסן ומעצורים, הפילו לשר הביטחון את האסימון. "עם חשדות כאלה", הסביר מי מאנשיו, שעבר איתו את יממת ההכרעה, "אי-אפשר לנהל מדינה, אי-אפשר להראות את הפרצוף בעולם, אי-אפשר לקבל הכרעות קשות". את ההתייעצויות על מה ואיך, ערך ברק בערב שאחרי. ראובן אדלר, הספינולוג הבכיר מ"פורום החווה" של שרון וכיום יועץ סתרים גם ליו"ר העבודה וגם לציפי לבני - כנראה היה שם. חברי הסיעה ואפילו השרים עוד לא ידעו. ברק החליט ללכת על הראש, לקרוא לו פומבית לעזוב. לא הוא יקצוב לו אולטימטום - את העבודה הזאת ישאיר לאנשי קדימה, אחרי שהניח עבורם את האקדח.

 

"בסופו של יום", הגיב להתפתחויות שר ממפלגתו של אולמרט, "קדימה תבחר את מי שיביא לה שלטון. לא חשוב כרגע מה אומר ראש הממשלה - המהלך של ברק מחייב אותנו לחפש את מי שישאיר אותנו למעלה, גם אם קוראים לו ציפי לבני". אותו שר, וכמוהו גם האחרים, מבינים שזה סוף עידן אולמרט. אם להאמין להם, הם מבינים מאולמרט שגם הוא כבר מבין. עכשיו, הם אומרים, הוא רוצה שיתנו לו לפרוש בכבוד. ולאו דווקא בגלל מעשיו הגיע הקץ: אף אחד בקדימה, למעט לבני אולי, לא יוצא מגדרו לאור החשדות החמורים הנבחנים במשטרה ובפרקליטות. אף אחד לא קם ומניח את המפתחות ואומר שהוא לא נשאר בממשלה שראשה מקבל דולרים במעטפות במאות ואלפים. גם לא בגלל טלנסקי, כי איך אמר טל זילברשטיין? לכל אחד יש טלנסקי משלו.

 

אבל מבכיר השרים ועד אחרון הח"כים, מבינים חברי קדימה שמפלגת השלטון לא יכולה להרשות לעצמה שאדם אחד - ואפילו יהיה זה ראש ממשלה עם חזקת החפות - ירסק אותה לתהום. עם כל הכבוד לאולמרט - ואין הרבה כזה בימים אלה מחוץ למעגל הקרובים-קרובים - יש להם מפלגה לנהל. הם לא רוצים לעזוב את הכיסא. אולמרט, מבחינתם, מיצה את יכולותיו להוביל את קדימה לניצחונות.

 

אחד השרים השתמש בכנסת במונחים האהובים על אולמרט: "אלה המחזורים האחרונים של הליגה שלו, התוצאות כבר לא חשובות. ברק כבר קבע מי לא יהיה בעונה הבאה בליגת-העל. הוא העביר את הכדור לקדימה. הם צריכים לסגור את העניין עם אולמרט, כי הוא לא מתפטר, לא נבצר. הוא חושב שהוא נשאר והתפקיד של קדימה להגיד לו שהוא לא, שזאת העונה האחרונה, שהגיע הזמן לתלות את הנעליים, שאין לו חוזה לעונה הבאה, שאין לו מחיר, שאין לו תפוקה פוליטית. שהוא אאוט, ועכשיו צריך למצוא חלוץ מרכזי חדש", התפייט.

 

איקס ראשון בטבלת הייאוש

אם כך, עכשיו נערכים בקדימה לעונה הבאה, העונה בלי אולמרט. כן, יש עוד כמה משחקים, תהיינה עוד דרמות. הבית הלבן וסיפור הרגיעה שיוכרע בקהיר, גלעד שליט, החטופים בלבנון, דיאלוג עקיף ואולי ישיר עם סוריה, עימות צבאי אם יתפתח בעזה, אבו-מאזן בא, אבו-מאזן הולך. דרמות גדולות-קטנות, שמבחינה פוליטית לא ישנו כהוא זה את העובדה שנפל דבר. קריאת ברק לאולמרט להתנתק מניהול הממשלה רשמה את האיקס הראשון בטבלת הייאוש הזאת.

 

אם אכן נפל דבר השבוע בישראל, הרי שאנו חוזים בניצני מלחמת הדיאדוכים - מושג השאול מיוונית, ממלחמות-העל שפירקו את האימפריה אשר הותיר אלכסנדר הגדול לאחר מותו בשנת 323 לפנה"ס. דיכטר, מופז, שטרית ולבני, רואים עצמם כמוכשרים לנהל את הירושה. 29 מנדטים בסך הכל, פחות מרבע ממושבי הכנסת, וקואליציה של 64 חברים. אם ינהגו בתבונה, יבחרו מועמד ראוי ומוערך ציבורית, ישרדו עד תום הקדנציה. אם לאו, הרי שבחירות בפתח. אם זה נובמבר 2008 - יחד או במקום הבחירות המקומיות - ואם מרס 2009, זה לא ממש משנה.

 

בחירות עכשיו זה רע לקדימה. בחירות משמען סיכויים טובים שהמיני-אימפריה נעלמה, קרסה עם מי שעמד בראשה. בחירות עלולות לאבד את ההגמוניה הנוכחית של קדימה, מפנה את דרכה לרומי שלה. מלחמות בין מופז, שטרית, דיכטר ולבני יעלימו את קדימה, נתחיה יחולקו והשלטון יעבור לאחת משתי הגדולות האחרות, הליכוד והעבודה. אולי אפילו גאידמק יזכה בנתח מן ההפקר. אם התזה הזאת נכונה, אומרים בכירים מאוד במפלגת השלטון, כי אז כדאי כבר להמליך את האלכסנדר הבא בפריימריז. הטוב אלקטורלית לוקח, האחרים הולכים אחריו.

 

כך, לדעתם, יוותר סיכוי כלשהו לבלום את הסחף האלקטורלי לידי ביבי. את ברק לא ממש סופרים, כי הוא פגע בהם עכשיו, כי מצבו בסקרים מעיד עליו שהוא לא ממש מהווה איום. לכן, אומר שר אחד, לא חשוב מה אולמרט רוצה - המלך הזה כבר איננו, פוליטית לפחות. הוא כבר לא יכול להביא את הסחורה. דעתו משולה לאחרוני המרינה סולודקינים והזאב אלקינים. "אז אולמרט לא רוצה את לבני, הוא רוצה את מופז - זה ממש לא חשוב. אם חפצי חיים אנחנו, צריך לקבוע מי לוקח את הכתר. רק שלא יגברו עלינו הקמיקזות - ראינו כבר מפלגות מתאבדות, ראה נאום הלווייתנים של חיים רמון, ראה את סיפורה של מפלגת העבודה עצמה בימי שמעון פרס".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: משה מילנר, לע"מ
"רוצים מלחמה? תהיה מלחמה". ברק ואולמרט
צילום: משה מילנר, לע"מ
15 שנות כספומט: טלנסקי
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים