שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרב שרמן, אני יהודיה
    "למדתי במשך שנה יהדות שלוש פעמים בשבוע, שלוש שעות כל מפגש. בכל שבת הייתי בבית הכנסת. ויתרתי על חיי הקודמים וביליתי את השבתות אצל משפחה מאמצת. עשיתי שינוי מוחלט בחיי. עכשיו דייני בית הדין מטילים ספק ביהדות שלי". מכתב כואב של מתגיירת שהגיע לידי ynet
    קשה לתאר איך הרגשתי לאחר שקראתי את פסק דינו של הרב שרמן שאמור לבטל את הגיור שלי. קראתי את הבשורה באינטרנט ביום שישי מיד לאחר שסידרתי את הפמוטים לשבת ולאחר ששמתי את כוס הקידוש על השולחן. חסכתי על מנת להשקיע בפמוטים ובגביע בהנחה שזו תהיה השקעה נהדרת שאוכל להעביר לילדי ולדורות הבאים במשפחתי. פרצתי בדמעות ותהיתי האם באמת אני צריכה לעבור שוב מסכת ייסורים להוכחת יהדותי לאחר כל מה שעברתי כדי להתגייר?

     

    חברי הדתיים קוראים ליום פרסום פסק הדין - "יום שחור לכלל ישראל". הם טוענים שיש רבנים קיצונים שמתייחסים לגרים בזלזול. הם אמרו שרבנים אלו רוצים "גזע ארי" של יהודים. לבסוף הם שכנעו אותי לא להתייחס ברצינות לדברי הרב שרמן.

      

    אותו ערב שבת היה עגום ביותר עבורי. לא הצלחתי לכוון בתפילתי האישית שלאחר הדלקת הנרות כי הדמעות חנקו את גרוני. בשבת, ניסיתי לנקות את ראשי מהדאגות בהן הייתי שרויה. לא יכולתי לוותר על חלומי לקיים חתונה יהודית אורתודוכסית ולגדל ילדים יהודים. נראה היה לי באותו רגע שכל מטרת חיי נרמסה בקשיחות על-ידי קיצונים דתיים שאינני מזדהה איתם כלל.

     

    לא האמנתי שאפשר לבטל את יהדותם של 40,000 אנשים.

     

    הסיפור שלי

    במשך השבוע עקבתי אחרי הכתבות שהתפרסמו ב-ynet בעקבות משבר הגיור. בעיקר הייתי סקרנית לגבי התגובות של הקוראים. הופתעתי לקרוא אינסוף תגובות ממי שקוראים לעצמם דתיים, הטוענים שכל תהליך הגיור האורתודוכסי הממלכתי בישראל הוא איזה טיול קליל עבור המתגיירים.

     

    ברצוני לספר לכם שהגיור הזה היה הכול מלבד טיול קליל בשבילי. אני התחלתי את תהליך הגיור בשנת 2002. לא באתי בעקבות בן זוג וכמו הרבה עולים, אבי הוא יהודי. לא הייתי צריכה להתגייר אבל רציתי כי האמנתי שהדרך הקשה יותר, היא גם המשמעותית יותר. סיפרו לי אז שאצטרך משפחה שתלווה אותי לאורך הדרך. הייתי צריכה לכתוב מכתב לרבנות להסביר למה ברצוני להתגייר. הוצאתי אלפי שקלים ולמדתי במשך שנה שלוש פעמים בשבוע, שלוש שעות כל מפגש. תוך זמן קצר ידעתי הרבה יותר מרוב חברי היהודים.

      

    כל שבת הייתי בבית הכנסת. ויתרתי על חיי הקודמים וביליתי את השבתות אצל משפחה מאמצת. זו הייתה התקופה המתישה ביותר בחיי. עשיתי שינוי מוחלט מהאדם שהיתי כשנכנסתי לרבנות בשנה שלפני כן. כל אורח החיים שלי הפך לחיים של יהודיה דתייה.

     

    לאחר כ- 12 חודשים הוזמנתי לבית הדין. המבחן לקח שעה, ושבועיים לאחר מכן טבלתי במקווה. נאמר לי שזהו הצעד האחרון שלי לסיום הגיור.

      

    האמנתי. 

     

    נאמר לי שאקבל את תעודת ההמרה תוך כמה שבועות. למיטב זכרוני, נשים אחרות שהיה להם בני זוג קיבלו את התעודה באופן מיידי. אך אני מעולם לא קיבלתי את התעודה שלי. התברר שאחד מהדיינים עיכב את התעודה עד שאתחייב לפרוש מעבודתי בבנק להשקעות וארשם לסמינר לבנות. לא ידעתי שלימוד במסגרת דתית לאחר הגיור הוא חלק מהתהליך. רק לאחר זמן נפל לי האסימון והבנתי שמפלים אותי כי אני רווקה. לאור המצב, פניתי אל מכון עתים ואנשיו ניסו להתערב למעני.

     

    לא אאריך ואספר את סיום הסיפור בקצרה: התברר שבאותו זמן היה סכסוך פנימי בין אנשי מערך הגיור ומינהל בתי הדין לגיור. בפועל, אנשים מתוך המערכת עיכבו את התעודה שלי. לאחר מאבקים, ורק כשמכון עתים פנה לגורמים בכנסת לגבי המקרה האישי שלי, תעודתי נחתמה ונשלחה אלי. רק חשוב לי להסביר שלהתגייר במדינת ישראל זה בהחלט לא קל.

      

    כעת אתם יכולים להבין את תחושתי לאחר פרסום פסק הדין של הרב שרמן. הכאב שלי כה גדול מול העובדה שאנשים מן השוליים בעולם החרדי לא מקבלים אותי כיהודיה. איך הם יכולים לבטל את האמונה שלי, כאילו אילו תשלומים בקרדיט? אף אחד לא יכול לקחת ממני את אמונתי. אני מקווה שסיפור הגיור שלי עוזר לקוראים להבין עד כמה חשוב לסייע למתגיירים העומדים מול האתגר הזה בישראל היום. הייתי רוצה שיבינו שאנחנו בסך-הכול מעוניינים להמשיך בחיינו בלי להרגיש שכל רגע יכולה להגיע איזו דפיקה בדלת, איזו החלטה רטרואקטיבית הכוללת את כל הגרים באשר הם, ומבלי שתתהווה איזו רשימה שחורה של מוסדות דתיים שאינם מקבלים את רצוננו הכנה להיות יהודים. 

     

    אני ממשיכה להאמין.

      

    מכתב זה הגיע למכון עתים בשבוע האחרון. 'עיתים' הינה עמותה המעניקה סיוע וליווי למתגיירים בשלבים השונים של גיורם. כותבת המכתב נעזרה בסיוע 'עיתים' על-מנת להגיע אל תום תהליך הגיור. שמה האמיתי של הגיורת שמור במערכת. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רוני שיצר
    אילוסטרציה
    צילום: רוני שיצר
    הדלקה עצובה
    צילום: ישראל ברדוגו
    מומלצים