שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המדריך לשירותים יפניים
    מהו כיוון הכריעה הנכון בשירותים יפניים מסורתיים, מדוע זכתה הצנרת לכינוי "מוט האנחות" ובשביל מה צריך מתקן שמחקה את קול הדחת האסלה? המדריך המלא לשימוש נכון בשירותים יפניים. לגזור ולשמור

    רק אחרי חודשיים ביפן גיליתי שאני משתמשת בשירותי הכריעה בצורה לא נכונה. הבעיה נבעה מהעובדה ששירותים זה הדבר ההוא שאחרי גיל ארבע מצפים ממך לדעת להשתמש בו לבד, ולכן, כשהגעתי ליפן, אף אחד לא טרח להוביל אותי לתא שירותים מסורתי ולהעביר לי הדרכה בסגנון: "דנה, תקשיבי, בשירותי כריעה את אמורה לטפס על המדרגה הזאת, לעמוד עם הפנים לכיוון הזה, להפשיל את המכנסיים כלפי מטה ואז להתכופף בצורה הזאת, הנה - את רואה? כן כן, בדיוק ככה..."

     

    לא, בגיל 27 אף אחד לא חלם להעביר לי קורס מזורז בשימוש בשירותים, או לחילופין לשלוח לי את סרטון ההדרכה הזה. וכך קרה שגיליתי, באיחור מביך של חודשיים, למה לעזאזל המיקום של נייר הטואלט נראה לי עד כה כל כך מוזר ולא נגיש...

     

    אבל מסתבר שאני בהחלט לא יוצאת דופן, לפחות לא בעניין הזה. ככלל, זרים שמגיעים ליפן נוטים להסתבך בכל מה שקשור לשימוש נכון בחדר השירותים. יפן אמנם מתאפיינת בשלל ניגודים מפתיעים, אבל יש להניח שהניגוד המפתיע ביותר בו תיתקלו יהיה בין שני סוגי השירותים הנפוצים ביותר במדינה. בקצה האחד של הסקאלה תמצאו את שירותי הכריעה המסורתיים, שנראים פחות או יותר כמו חור ברצפה שארכיטקט רשלן שכח להוסיף מעליו את האסלה, ובקצה האחר - שירותים בסגנון מערבי, עתירי פונקציות מתוחכמות ואסלה המוקפת בשורת כפתורים כל כך ארוכה שניתן היה לחשוב שמדובר לכל הפחות בכיסא הפיקוד של האנטרפרייז. בכל מקרה, בדבר אחד אין ספק: השירותים הציבוריים שהכי תתקשו למצוא ביפן הם השירותים הפשוטים והרגילים, אלה המוכרים לכולנו.


    הבמה לשירותכם. שירותים יפניים מסורתיים (צילומים: דנה פאר) 

     

    ההיסטוריה הארוכה של השירותים

    העדויות הראשונות שנמצאו למערכות ביוב ביפן הן מ-300 שנים לפני הספירה, אולם גם במשך שנים רבות לאחר מכן

    המשיכו היפנים להשתמש ב"שירותי קומפוסט", בהם נאגרים הצרכים כדי לשמש מאוחר יותר לדישון האדמה. באוקינאווה שבדרום יפן אפילו הרחיקו לכת ונהגו לחבר את השירותים ישירות לדיר החזירים. הצרכים של אנשים עשירים, שנהנו מתזונה טובה יותר, נחשבו לדשן משובח ונמכרו במחירים גבוהים. החל מהמאה התשיעית והלאה נחקקו ביפן חוקים שקבעו הפרדה מוחלטת בין תעלות המים לתעלות הביוב, וכן חוקים שהורו לאזרחים בדיוק כיצד עליהם להיפטר מהמים המזוהמים. זאת בעוד שבאותה תקופה, וגם הרבה אחרי זה, באירופה נהגו עדיין לשפוך את הביוב לרחובות.

     

    השימוש במערכות ביוב מודרניות החל לקראת סוף המאה ה-19, וזכה לתנופה משמעותית לאחר מלחמת העולם השנייה. בהשפעת הכוחות האמריקנים גם החלו לחדור באותה התקופה ליפן השירותים בסגנון מערבי. שנת 1977 היתה השנה הראשונה בה עברו המכירות של השירותים בסגנון מערבי את אלו של שירותי הכריעה המסורתיים, ובשנת 1980 הציגה טוטו, יצרנית האסלות המובילה ביפן, את ה-"Washlet" – השירותים היפניים המשוכללים מרובי הכפתורים והפונקציות שהזכרתי קודם לכן.

     

    אזורים "נקיים" ו"מלוכלכים"

    היפנים נוהגים להפריד בין מה שהם תופסים כאזורים "נקיים" ו"מלוכלכים". זו הסיבה לכך שהם מקפידים לחלוץ את הנעליים לפני כניסה לבית. בעבר היה חדר השירותים ממוקם בחוץ ולכן לא עלתה בעיית ההפרדה, אולם מאחר וכיום הוא ממוקם בפנים, המציאו היפנים את הכפכפים המיוחדים, המיועדים לאזור השירותים בלבד. באופן זה נשמר עקרון ההפרדה בין הנקי למלוכלך. זו, אגב, גם הסיבה לכך שבמרבית הבתים היפניים נמצאים השירותים בחדר נפרד מהאמבטיה.

     

    את כפכפי השירותים תמצאו לא רק בבתים פרטיים של היפנים, אלא גם בבתי מלון, בתי מרחץ, ולמעשה בכל מקום ציבורי שבכניסה אליו יש להסיר את הנעליים. ואוי ואבוי לזר שישכח לחלוץ את הנעליים המיוחדות בתום השימוש ויזהם את "האזור הנקי" בחיידקים מרצפת השירותים.

     

    המילה היפנית ל"שירותים" היא toire, וקל לזכור אותה ברגע שמבינים שזוהי בעצם המילה toilet כשהיא נאמרת במבטא יפני (בו הופכים את ה-L ל-R וככלל לא מסיימים מילה בעיצור). ביפן מתייחסים לכל נושא השירותים בשיא הרצינות, מה שנלמד בין השאר מעובדת קיומו של ה-Japan Toilet Association, שמציין את "יום השירותים היפני" (הבלתי רשמי, אמנם), שמתקיים מדי שנה בתאריך ה-10 בנובמבר. התאריך הזה נבחר מכיוון שקריאת המספרים 11/10 ביפנית יכולה להתפרש גם כצמד המילים "שירותים טובים".


    זה לא פסל זן, זה לשטיפת ידיים

     

    השירותים המסורתיים

    שירותי הכריעה היפניים המסורתיים, המכונים גם "שירותים אסייתיים", הם למעשה אותם שירותים שאתם יכולים למצוא בכל רחבי אסיה. מדובר בחור ברצפה המצופה סביבו בחרסינה והמצוייד במתקן להורדת המים. לעיתים מציבים את השירותים האלה על בימה קטנה, המוגבהת כ-30 סנטימטרים מהרצפה, על מנת להקל על הגברים המשתינים לכוון לתוך החור. על השירותים האלה לא יושבים, אלא מפשילים את המכנסיים עד מתחת לברכיים וכורעים מעליהם, כשהחלק היחיד שנוגע ברצפה הוא הנעליים. אם השירותים ממוקמים על הבימה הקטנה, יש לטפס עליה לפני תחילת הפעולה.

     

    כדי להשתמש בשירותי הכריעה בצורה נכונה יש לזכור מספר עקרונות. ראשית, כיוון הכריעה הנכון לעולם יהיה עם הפנים לכיוון הצנרת (המשמעות של זה היא שהגב שלכם יהיה בדרך כלל מופנה לכיוון הדלת). בנוסף, רצוי להתקרב לצנרת כמה שיותר, שכן אחרת עלולים להתרחש פספוסים מביכים במיוחד. ולבסוף, מומלץ להקפיד לשמור על איזון, שכן אף אחד לא מעוניין למעוד אחורנית לתוך ערימת החרא של עצמו. דרך נפוצה של הזרים להימנע ממעידה כזו היא להחזיק בצנרת תוך כדי עשיית הצרכים, מה שהעניק לצינור את הכינוי העממי התיאורי "מוט האנחות".

     

    רוב הזרים ביפן מתעבים את שירותי הכריעה. התלונה הנפוצה ביותר נוגעת לכאבי ברכיים וירכיים, תוצאה של תנוחת הכריעה הממושכת שמערביים אינם מורגלים בה. תלונה שכיחה נוספת נוגעת לריח הצרכים, אשר אינם שקועים במים בזמן התהליך ולפיכך מפיצים ריח חריף ומקשים על השהייה בתא (אגב, חברה יפנית טוענת שפיתחה גלולה, אשר נטילה שלה יחד עם האוכל תגרום לצרכים שלכם להיות חסרי ריח. אלא שיש גבול לעבודת התחקיר שאני מוכנה לעשות בשביל כתבה אחת). למרבה הצער, סביר להניח שאם תגיעו ליפן תיאלצו להשתמש בשירותי הכריעה לפחות מדי פעם, שכן הם נפוצים מאד ולעיתים יהוו את האופציה היחידה, בעיקר כשתתרחקו מאזורים עירוניים מרכזיים.

     

    היפנים דווקא אוהבים את שירותי הכריעה, וחלקם אף מעדיפים אותם על השירותים בסגנון מערבי. בעיני רבים מהיפנים החור ברצפה הוא היגייני יותר, שכן שום חלק בגוף לא נוגע באסלה. בנוסף הם מאמינים שתנוחת הכריעה היא טבעית ובריאה יותר לעשיית צרכים, ומסייעת לבעיות עצירות, לחיזוק שרירי הרגליים ולהגמשת מפרקי הברכיים.


    מי שסקרן עלול לחטוף מטח מים. Super Toilet בפעולה

     

    השירותים המודרניים

    אלא שכל התסבוך ואי הנוחות שבשימוש בשירותי כריעה אינם משתווים לתסבוך הפוטנציאלי הטמון בשימוש בשירותים היפנים המודרניים, ה-Washlet. השירותים העתידניים האלה, המכונים גם Super Toilet, מבורכים במספר מרשים של פונקציות המופעלות באמצעות כפתורים הצמודים לאסלה או הנמצאים על הקיר. הכפתורים הללו מעוטרים בציורים לא ברורים ובאותיות קאנג'י, מה שמותיר את מי שאינו קורא יפנית בבורות בלתי מבורכת בנוגע לפעולה שמבצע כל כפתור.

     

    אבל ראשית לחדשות הטובות: ההדחה של השירותים הללו נעשית בדרך כלל (אם כי לא תמיד) בצורה הרגילה, באמצעות ידית הדחה, כך שאם תתעלמו מהכפתורים לחלוטין תוכלו להסתדר בלי שום בעיה. הצרות מתחילות כשהסקרנות מתעוררת וכפתורים אקראיים מתחילים להילחץ (אחרי הכל, איך אפשר שלא לנסות אפילו פעם אחת?).

     

    את ה-Washlet ניתן למצוא כמעט בכל מקום ציבורי ביפן, בעיקר באזורים המרכזיים, אבל הרבה פעמים תופתעו לגלות אותם אפילו במקומות הנידחים והעלובים ביותר. כדי לחסוך מכם בלבול והשפלות מיותרות, להלן הסברים בנוגע לפונקציות המרכזיות שאתם עשויים להיתקל בהן, וממה שווה להיזהר:

     

    בידה - זוהי הפונקציה הבסיסית ביותר של ה-Washlet. לעיתים מדובר בשני כפתורי בידה, שהאחד אמור לשטוף את אזור פי הטבעת והשני את אזור הנרתיק (זוהי הגרסה הרשמית, אבל אני מוצאת שזה תלוי הרבה פחות בכפתור שעליו לוחצים והרבה יותר במיקום הישבן על האסלה). הפתחים מהם נובע הזרם מתנקים באופן אוטומטי בין שימוש לשימוש, כך שניתן להישטף באמצעותם ללא חשש. מה שכן, רצוי לכוון את עוצמת הזרם לפני הלחיצה, אחרת אתם עלולים לחטוף זרם מים חזק ובלתי סימפטי ישר לתוך התחת. יש גם שירותים המאפשרים לבחור את טמפרטורת המים הרצויה.

     

    חשוב מאוד! אל תעזו ללחוץ כפתור של בידה בזמן שאינכם ישובים על מושב האסלה, ואל תקומו באמצע הפעולה אפילו אם התחושה לא כל כך נעימה לכם. אומנם חלק מהשירותים מצויידים בחיישן שמפסיק את זרם המים כשאיש אינו יושב על האסלה, אבל אתם לא רוצים לגלות בדרך הקשה (והרטובה) אם השירותים הספציפיים שלכם מצויידים בחיישן כזה או לא.

     

    מייבש - לחיצה על הכפתור הזה תשחרר זרם אוויר חם שייבש את כל מה שנרטב כתוצאה מהשטיפה.

     

    חימום - כשאתם מתיישבים על ה-Washlet, ייתכן מאוד שהאסלה כבר תהיה מחוממת אפילו מבלי שלחצתם על שום כפתור. למעשה, כמעט כל אסלה מערבית ביפן היא מחוממת, שכן במשך החורף החימום הזה הוא כמעט הכרחי בבתים היפניים נטולי ההסקה המרכזית.

     

    קול הדחה מלאכותי - את הפוקנציה הזאת, The Sound Princess, תמצאו כמעט רק בשירותי הנשים. המטרה שלה לחקות את קולות ההדחה ובכך לחסוך במים, שכן נשים יפניות רבות מדיחות את האסלה תוך כדי השימוש בשירותים כדי לטשטש את הקולות המביכים שנוצרים בזמן עשיית הצרכים. מספרים שההמצאה הזו חוסכת מדי שנה ליטרים רבים של מים לשוק היפני. בהקשר זה אני חייבת לציין שקול ההדחה המזוייף נשמע כל כך מלאכותי ושונה מקול ההדחה האמיתי, שלדעתי השימוש בו יותר מביך מהקולות עצמם.

     

    ואם כבר בחסכון מים עסקינן, דבר נוסף שתיתקלו בו בהרבה מהשירותים היפנים הוא מתקן לשטיפת הידיים שממוקם מעל השירותים. המים האלה מתחילים לצאת מהקיר לאחר שלחצתם על ידית ההדחה, ואחרי שאתם משתמשים בהם לשטיפת הידיים הם ממשיכים בדרכם לתוך הניאגרה ומשמשים להדחת האסלה. הרעיון הזה, שהוא מאוד יעיל וחסכוני בתיאוריה, מיותר לחלוטין במבחן המעשה, מאחר וה"כיור" המאולתר הזה נמצא במקום לא נוח בעליל - מי לעזאזל רוכן מעל האסלה כדי לשטוף ידיים?!

     

    פונקציות שכיחות פחות של ה-Washlet הן כפתור שמשמיע מוזיקה, כפתור שמפעיל מיזוג אוויר, כפתור לטיהור האוויר, כפתור שמפעיל פונקציה של מסאז', חיישן שמדיח את השירותים וחיישן שמרים אוטומטית את מכסה האסלה כשאתם מתקרבים וסוגר אותה כשאתם מסיימים. סביר להניח שברגעים אלה ממש עובד צוות מדענים יפנים על כפתור שיכין קפה, כפתור שיעשה ספונג'ה וכפתור שיבשל ארוחת גורמה לעשרה אנשים.

     

    בחלק מתאי השירותים הציבוריים תוכלו למצוא מיכל שמכיל חומר לחיטוי האסלה, כדי שהמשתמש יוכל לבצע סטריליזציה מוחלטת לפני הישיבה עליה. משהו שלא מפסיק להפתיע אותי הוא שחרף העובדה שהיפנים כל כך היסטריים בנושאי ניקיון ולסניטציה, משהו בסיסי שחסר בהרבה מאוד שירותים ציבוריים יפניים הוא דווקא סבון ידיים (כמובן שמפני שיפן היא מדינה של ניגודים, במקומות אחרים תוכלו למצוא מיכלי סבון משוכללים המצויידים בחיישנים, שישפכו סבון לידיים שלכם מבלי שתצטרכו חלילה לגעת בהם). גם מגבות נייר מהוות מצרך נדיר, מכיוון שהמכשירים לייבוש הידיים פועלים בעוצמה מפתיעה להפחיד, כך שבניגוד למכשירים שבארץ הם באמת מייבשים את הידיים. סיבה נוספת לנטייה שלא לספק מגבות נייר היא שיפנים רבים נוהגים לסחוב איתם בתיק מגבת אישית קטנה.

     

    וכעת, לאחר שכתבתי יותר מאלף מילים על איך להשתמש בשירותים היפניים, אני רוצה לחתום דווקא במסר מרגיע: אל דאגה - כל עוד תקפידו שלא למעוד לאחור בשירותי הכריעה ולהישאר ישובים על אסלת ה-Washlet בזמן שכפתור הבידה לחוץ, לא יקרה לכם שום דבר יותר מדי רע או מפדח. גם אני למשל עדיין נמנעת מלטפס על הבימה הקטנה וכורעת עם הפנים לכיוון הדלת. אחרי הכל, מאחר ואת גיל ארבע כבר עברתי מזמן – אף יפני לעולם לא יתפוס אותי בקלקלתי.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים