שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איך קרה שצבעי המאכל השתלטו על האוכל שלנו?

    התקן הישראלי ידידותי ליצרנים, הנחיות משרד הבריאות מעורפלות, ההגדרות על גבי האריזה עמומות לא פחות. בלי שנרגיש, וחמור מכך - בלי שנדע - השתלטו צבעי המאכל על תעשיית המזון. באיזה צבע תרצו את ארוחת הבוקר שלכם?

    מקובל לחשוב כי מזון שצבעו עשיר יותר הוא גם טרי ואיכותי יותר. זה נכון, פחות או יותר, בכל הקשור לירקות, פירות וכל מזון המגיע ישירות מהטבע: צבעו העשיר הוא תוצאה של חשיפה טובה לשמש, ועל כן הוא גם עשיר בויטמינים.

     

    גם אנשי שיווק ומהנדסי מזון יודעים זאת, ו"רוכבים" על הנושא. הם מייצרים ומשווקים לנו מאכלים מעובדים עשירים בטעמם וצבעם ומנסים לרכוש את העדפתנו המבוססת על הציפיות שלנו, שנבנו מהאופן בו אנו תופסים את המזון. אצל הילדים אפילו לא נדרש חיזוק בריאותי: מזון צבעוני מייצר תיאבון, ויצרני הממתקים לא חוסכים בצבעי מאכל כדי להפוך את הילדים לצרכנים עיקריים - וכבדים, של הממתקים. 


    לא רק אצל ילדים - גם מזון למבוגרים נוצץ בשלל צבעים (צילום: פוטוס) 

     

    הקידמה בענף המזון מצליחה לתעתע בנו על ידי חיקוי מוחלט של המזון המעובד בטעמו, בצבעו ובריחו, והכל בהתאם לציפיות ולתפיסה שלנו את האוכל. המוח הולך ומאבד את יכולתו להבחין בין הטעם והצבע המקוריים לבין אלו המושגים באמצעים טכנולוגים מתקדמים. זה יכול היה להיחשב להישג תעשייתי מושלם, אלא שבמקרה זה הצבע העשיר אינו מרמז על מזון איכות יותר, אלא בדיוק להפך: מקורו בצבעים סנטטיים המבוססים על מרכיבים שאינם עולים בקנה אחד עם בריאות.

     

    מה המחיר?

    כדי להגיע לצבעים עשירים אלו (וגם לטעם ולריח משופרים) הוכנסו למזון תזקיקי נפט, זפת, פחם, כסף, אלומיניום, גיר וגם חלקי חרקים,

    אף אחד מהם אינו נמצא כמובן תחת ההגדרה של דבר מאכל. מחקרים רבים שהתמקדו בנושא הוכיחו שרוב הצבעים הסינתטיים, ובעיקר אלו המבוססים על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים, גורמים לתופעות כגון שלשול, אלרגיות, בעיות קשב והיפראקטיביות אצל ילדים, והרשימה עוד ארוכה. חלק מהמחקרים גורסים שחומרים אלו גם חשודים כמסרטנים, וזה עוד לפני שנבדקה ההשפעה האינטרקטיבית בין המרכיבים או עם תרופות. מרכיבים אלה אינם מוגדרים כמזון, אלא כרעלים, כלומר, שימוש בהם מעבר לסף צריכה מסוים יכול אפילו לגרום למוות.

     

    קצת קשה להאמין שמרכיבים מזיקים מקבלים אישור ממשרד הבריאות ולגיטימציה מוסרית של מפעלי המזון בשילובם בייצור. כאשר מדובר בכמויות קטנות ותקניות, גוף האדם מספיק מתוחכם ויעיל בשביל לזהות מרכיבים אלו כפסולת ולנקז אותם ממערכת העיכול. על עקרון זה מסתמכים במשרד הבריאות, שמאשר באופן עקרוני את השימוש במרכיבים אלו.

    אך בזה מסתכם החלק הלגיטימי, מכאן והלאה מדובר במחדל:

     

    1. ההנחיה שמשרד הבריאות מעביר ליצרני המזון בנושא כמויות צבעי המאכל אינה מוגדרת באופן חד משמעי ומדויק אלא הגדרה כוללת של "כמויות סבירות לשימוש". כלומר, משרד הבריאות מעביר את האחריות על בריאות הצרכן ליצרן המזון. מאחר ומפעלי המזון הם גופים עסקיים, עם מטרות רווח, קצת קשה לצפות מהם שיהיו דבקים במטרה באופן הרצוי, ותמיד יעלו שיקולים של עלות מול תועלת. במיוחד במפעלים קטנים שלא יכולים להרשות לעצמם עלויות עקיפות של פיקוח ובקרת איכות (GMP, תנאי יצור נאותים).


    התקן הישראלי לא מחיב ציון כמויות צבעי המאכל במוצרים (צילום: פוטוס)

     

    2. בישראל, תקנות משרד הבריאות מחייבות לציין על גבי האריזה את שמם של ארבעה צבעים בלבד: טרטרזין, סנסט ילו, פחם שחור ואדום אלורה. גם אז, אין חובה בציון כמויות, כך שזו תקנה שלא בדיוק משרתת את הצרכן. כל שאר צבעי המאכל, שמזיקים לא פחות, מקבלים חסינות ויכולים להשאר עלומי שם תחת ההגדרה "צבעי מאכל" שגם לא מספקת מידע מדויק וגם מתעתעת כי למעשה הצבע אינו ראוי למאכל.

     

    3. במידה והיצרן מחוייב (או מעוניין) לפרט את מרכיבי צבעי המאכל תוכלו למצוא הגדרות כמו E-129 או "סנסט ילו" (שפירושו "שקיעה צהובה"). הגדרות אלו לא ממש מזכירות שמות של צבעים, בטח לא משהו מזיק לבריאות, וכדי לפענח את המשמעות צריך ללכת לקניות עם אנציקלופדיה שלמה.

     

    4. התקן הישראלי מתירני למדי בהשוואה לנהלים האמריקאים והאירופים, הן במגוון צבעי המאכל המותרים לשימוש והן בכמותם.

     

    5. צבעי מאכל לא רק "צובעים" את הממתקים והתרכיזים אלא גם מחזקים ומעשירים באופן סמוי את צבעם המקורי של מאכלים רבים: פסטה, מאפים, שימורי פירות וירקות, פירורי לחם, זיתים שחורים וחמוצים, חלב, רטבים, בשר ודגים מעובדים. הצבע המוסף נועד לחפות על שינויים הנגרמים למראה המוצר בגלל החמצן, הבישול ושאר תהליכים שעובר ולפעמים גם על סימנים של ירידה באיכותו או טריותו. מאכלים אלו הופכים למזיקים סמויים, כי הצבע המתקבל הוא צבעם הטבעי ולכן לא חושדים בקיומם של רכיבים הדורשים הגבלה בצריכה.

     

    6. לא הובאה לידיעת הציבור בשום פירסום רשמי מה רמת הצריכה התקנית והמבוקרת של צבעי המאכל, ומשרד הבריאות לא מתריע בפני הסכנות של צריכת יתר. מאחר ותקן הצריכה המותר המבוסס על כמויות כפונקציה של מטבוליזם, הניזוקים העיקריים הם דווקא הילדים, צרכני הצבעים הגדולים ביותר,שרמת המטבוליזם שלהם יחסית נמוכה. 

     

    הטבלה הבאה מאפשרת לקשר בין הסימנים והקודים הקיימים לצבע המאכל, מסמנת באלו מאכלים ניתן לאתר אותו ומה הסימפטומים המיוחסים לו. כמובן שלא מדובר בכל צבעי המאכל, אך כך תכירו לפחות את השכיחים שבהם.


    צבעי מאכל סינטטיים

    צבעי מאכל סינטטים
    שם הצבע ומספרו קוד אירופי קוד אמריקאי מזון בו הוא נמצא סימפטומים
    אדום אלוורה

    16035

    E-129 אדום מס' 40 דגני בוקר, מאפים, ממתקים, בשר מעובד ותבלינים. אלרגיות, גידולים ולימפומות. לא מומלץ לאסתמטים
    טרטרזין

    19140

    E-102 צהוב מס' 5 מאפים, מרקים, אטריות, ממתקים, משקאות קלים* הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, אלרגיות, אסתמה, כאבי ראש, טשטוש בראייה וחשד לסרטן.
    כחול מבריק 42090 E-133 כחול מס' 1 ממתקים, משקאות קלים, ג'לי, גלידות ושלגונים. אלרגיות, היפראקטיביות ובעיות קשב.
    סנסט ילו

    15985

    E-110 צהוב מס' 6 מיני מאפה, דגני בוקר, משקאות קלים וריבות. היפראקטיביות ובעיות קשב, אלרגיות ורגישות, אף סתום, נזלת, הפרעות עיכול.
    כחול אינדיגוטין 73015 E-132 כחול מס' 2 ממתקים, ארטיקים גלידות ודגני בוקר. אלרגיות, בחילות, לחץ דם גבוה, פריחות וגירודים.
    ירוק פסט

    42053

    E-142

    E-143

    ירוק מס' 3 שימורי אפונה, ממתקים, חטיפים ומשקאות קלים. אלרגיות, היפראקטיביות ובעיות קשב אצל ילדים.
    אדום אריטרוצין

    45430

    E-127 אדום מס' 3 דובדבנים מסוכרים, עוגות ובשר מעובד. היפראקטיביות והפרעות קשב אצל ילדים, פעילות יתר וגידולים בבלוטת התריס, חשד לפגיעה בכרומוזומים ובכלי הדם.
    פחם פעיל E-153 שחור שוקולד לבן, שימורי ירקות ופירות ובמשקאות אלכוהוליים מסוימים. חשוד כגורם לסרטן.
    אדום פונסו E-124 אדום מס' 4 אבקות מרק, שימורי פירות וג'לי, נקניקים, מרקים, רטבים, לפתנים וריבות. בעיות נשימה ואסתמה.
     

     

    לפני שתתחילו לקטר שהכתבה גוזלת מכם את צבע (וטעם) החיים, אגלה לכם שיש אלטרנטיבות טבעיות ואיכותיות יותר לשמור על הססגוניות של המזון. מדובר בצבעי מאכל על בסיס טבעי, שיותר בטוחים לשימוש. היצרנים פחות מתלהבים מהשימוש בהם משיקולים של עלות ונוחות השימוש. צבעים אלו פחות יציבים לאורך זמן, דבר שמשפיע על זמן המדף שלהם, והצבע המופק מהם חלש יותר ופחות מרשים.


    צבעי מאכל טבעיים

    צבעי מאכל טבעיים
    שם צבע מקור שימוש
    אנטוצינין

    E-163

    משתנה ותלוי ברמת החומציות, בין אדום לכחול כרוב סגול, ענבים, ורדים, דובדבנים סוכריות, משקאות על בסיס פרי, גלידות, יוגורט וריבות
    בטאנין

    E-162

    אדום סלק, פרי הקקטוס סוכריות, יוגורט, גלידות, רטבים לסלט, תערובות לעוגות
    קרמל

    E-150

    בז' עד חום סוכר מחומם מאפים, סירופים, רטבים משקה קולה. (למרות שאר רכיביה הבעיתיים של הקולה, צבע המאכל שלה הוא טבעי)
    קרוטין

    E-160

    צהוב, כתום ואדום עגבניות, פפריקה, חמאה, תירס מוצרי בשר, רטבים לסלט
    כלורופיל

    E-140

    ירוק עלים ירוקים פסטה ירוקה ותרד מיובש
    ריבופלבין

    E-101

    צהוב עלי ירקות, חלב, ביצים ולתת קמח, לחם ומאפים, דגני בוקר
    כורכום

    E-100

    גווני צהוב כורכום חרדל, תבלינים, גלידות, גבינה, מרקים, שמני בישול, רטבים לסלט וממתקים

     

    לסיכום

    כמו בנושאים אחרים הנוגעים לתזונה, גם כאן מדיניות שפויה היא הגישה האופטימלית. אין צורך להתנזר מכל המאכלים שהוזכרו לעיל, אבל חשוב שתהיה מודעות ונכונות למתן צריכה כוללת של צבעי המאכל בתפריט היומי.

     

    זכרו שמה שקובע הוא הכמות והמינון. מאחר והמידע המסופק לכם אינו תמיד ברור ומובן, הכירו את המוצרים הבעייתיים, סמנו אותם ונסו להמנע מעודף צבעי מאכל בתפריט היומי. כשמתאפשר, העדיפו מאכלים או משקאות בעלי צבע מאכל טבעי או ללא צבע בכלל (ולנוחיותכם משווקים כיום משקאות רבים נטולי צבע). אם בכל זאת בחרתם בצבע, העדיפו צבעי מאכל בהירים, המכילים פחות מהמרכיב המזיק. כעת תוכלו להבחין בין מזון בטוח לחשוד. ובוודאי עוד תופתעו לגלות שעל אף הנאמר בכתבה, ישנן גם חברות שלוקחות את האחריות לבריאות הציבור ברצינות, ומייצרות את תוצרתן באמצעות צבעי מאכל טבעיים.  

     

    • הכותבת היא מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב. לשאלות ומידע נוסף ניתן לפנות לאתר הבית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מעניין? מגרה? לא בטוח שזה גם בריא
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    מזון צבעוני מייצר תיאבון
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    מומלצים