סיכום מחזור: דם חם

רק שלושה מתוך תשעת השערים במחזור ה-17 של ליגת העל נכבשו על ידי כדורגלנים ישראלים. השמות שכיכבו בכותרות היו אוסטרץ', אוסטרובסקי, אניצי'ץ', קוק, והחייל החדש מהמארינס, חמיסי אמנידוב. שוב הוכחה הטענה כי קשה לכדורגלן הישראלי להפגין יכולת שיא כשרוחות החורף מנשבות.

זה לא עניין לגנאי, זו פשוט עובדת קיום. אנחנו ארץ שטופת שמש והכדורלגנים שלנו נהנים מדם חם. גם הברזיאלים פחות טובים כשהגרביים שלהם רטובות. התופעה הזאת אחראית לרמה הנמוכה שראינו בסוף השבוע במגרשים, כולל שישה שערים בלבד בליגה הלאומית, ודקות מועטות של השגרירים שלנו בחו"ל. יש מי שיציע להלחם בתופעה, אולם נראה שדווקא השלמה עם החסרונות היא צעד בוגר יותר.

עד לפני כמה שנים הייתה הליגה שלנו יוצאת לפגרת חורף מתבקשת באמצע דצמבר. ממש כמו בגרמניה. כמה טבעי ונורמלי היה אם אחרי המחזור הבא (את חנוכה אסור לפספס) הליגה הייתה יוצאת לשלושה שבועות הפסקה. הזרים היו נוסעים לחגוג את חג המולד בחיק המשפחה, הישראלים היו יורדים לאילת, המאמנים היו קופצים בראש שקט לקיסריה לצפות במחנות האימון של הקבוצות הרוסיות.

על המגרשים היה מתקיים טורניר הנוער המסורתי. דקות התהילה של זאטוטי העתיד.

באמצע ינואר כולנו היינו חוזרים בכוחות מחודשים למגרשים. בהתאחדות לכדורגל טוענים כי בעידן ההפרטה, שידורי הטלוויזיה, והטוטו, אי אפשר לעצור. הקופה דורשת. זו טעות. ביטול הפגרה עושה שירות רע לכדורגל. בסופו של דבר גם אנשי העסקים יבינו שבאופי לאומי לא נלחמים. לפעמים כדאי לוותר קצת על ההכנסות כדי לשפר את איכות המוצר ורמת השרות. זו המתמטיקה של החיים.

ילד פרא

המחזור נפתח בהצגת ניהול של דרור קשטן באצטדיון בנתניה. מכבי נתניה הגיעה למשחק עם מומנטום ביתי חזק. מלמיליאן הפיל שם את מכבי תל אביב והפועל חיפה. קשטן לא התנדב להצטרף לרשימת הקורבנות. בצעד אמיץ הוא העלה ליציע את כל המתנדנדים, וסחט מהחבורה על הדשא משחק הקרבה אדיר שהחזיר את האדומים לצמרת.

קשטן ניהל את המשחק כמו מאמן אנגלי בשנות השבעים. חילוף אחד בזמן פציעות, למרות שקבוצתו שיחקה 53 דקות בעשרה שחקנים. ההגנה של הפועל הפגינה משחק שקט ומלא ביטחון שגרם למשחק ההתקפה של היהלומים להראות אנמי ונטול מחץ. אם הייתם סוחטים את הגרביים האדומות בסיום המשחק ניתן היה להציל את מפלס הכינרת. רק שחקן אחד לא מצא את הפוקוס. קוראים לו פיני בלילי ומצלמות הטלוויזיה עשו איתו חסד ענק. מי שהיה במשחק ראה את בלילי מבצע לפחות שלוש עבירות פראיות בין הצהוב לאדום. הוא פשוט לא השאיר לתבריזי שום ברירה. ילד פרא.

שיא הרגש

בקריית אליעזר סחט גיא לוי מופע מלא נשמה מהחניכים שלו. נדמה שמשהו בלוי השתנה העונה. אולי זה הגיל. בעבר הוא היה נוהג להשתולל על הקווים ולהתנגח עם השופטים, השנה הוא מדבר על אהבה ותהילים. כנראה שהלחץ בליגת העל מוציא כל מיני דברים מבני האדם. לפחות לוי השכיל להאזין לאוהדים והעלה את אניצ'יץ' שסידר לו שלוש נקודות במופע של שיא הרגש.

כשאין קברניט

בבלומפילד הוכיחה מכבי תל אביב שוב עד כמה היא אפטית למאמצים של הנהלתה. האגודה ארגנה טקס מרגש לשורה אוברוב והצליחה לאסוף לבלומפילד 12,000 צופים. חלקם הגדול של הצופים היו שחקני האגודה מרחבי הארץ שהוזמנו על ידי מכבי למשחק. לא מגיע לילדים האלו לקבל תצוגה כזאת מהקבוצה הבוגרת. ספינת הדגל של האגודה. ככה זה כשאין קברניט.

בגלל הדשא

בשכונת התקווה השיגה צפרירים חולון ניצחון בכורה העונה. במשחק שחשף את העורף נטול הכושר של בני יהודה. זו אותה הגנה ששמטה יתרון בשבוע שעבר בפתח תקווה תוך דקה אחת לסיום המחצית ובכך שברה את הקבוצה. השבוע הם חטפו צמד בארבע הדקות האחרונות. מצד שני, יתכן שהדשא החדש מנע מהזהובים לפתח את משחקם הרגיל.

אס קרואטי

תמונת הצמרת לא השתנתה. שתי המובילות יצאו למשחקי חוץ קשים וחזרו מנצחות בזכות האיכות העדיפה של הזרים שלהן. מכבי חיפה נתקלה בהתנגדות אמיצה של ראשון לציון. גרנט שהעדיף לתת לפראליה לנוח, כנראה לקראת מכבי תל אביב השבת, נאלץ לשלוף את האס הקרואטי כבר בדקה ה-53. זה היה אחד החילופים המוקדמים ביותר של חיפה העונה. פראליה סידר לגרנט את כדור הקרן שהסתיים בשער הבכורה של אנדרי אוסטרובסקי בליגה הישראלית. ברוך הבא למועדון.

רעשים מהאווירון

בפתח תקווה נחשפה שוב הבעיה החברתית – מקצועית בבית"ר ירושלים.

במחצית הראשונה נראה היה כאילו הקשרים של בית"ר מתעלמים מאלון מזרחי, האיש שאמור לסיים את רוב ההתקפות של ירושלים. זו הסיבה שהאווירון קיבל את ההזדמנות הטובה שלו בדקה ה-44 הוא בעט לקורה. רוב החלוצים, ומזרחי בכללם, זקוקים לשתיים שלוש בעיטות לאיפוס הרגל. אם מזרחי לא יקבל את ההזדמנויות שלו, הוא כבר ארבע מחזורים מיובש, נראה כי צפויים ממנו רעשים נוספים.

אחרי שרוסו פתח את הדרך, כרגיל אחרי שעה של כדורגל, הצטרף פליקס חלפון לרשימת המבקיעים המתארכת של גוטמן. אפשר לסמן עוד וי במחברת. מי שביקש הצגה יאלץ להמתין להזדמנות אחרת.