לא תקפצו למוזיאון?

נכון שאתם יכולים לנסוע לחו"ל ולעוט על חנויות H&M וגאלרי לאפייט. ונכון שאתם יכולים לקבוע את מסלול הנסיעה על פי רצונות הילדים ולהמתין שעות ארוכות עד שתטפסו על מיתקן שעשועים גמדי ביורו-דיסני פריז. אבל בין לבין אולי כדאי שתבקרו בכמה תערוכות שבוודאי יעשו לכם את הקיץ ויהפכו את הנסיעה לחו"ל למהנה ומעניינת יותר.

המוזיאונים הגדולים בעולם משתדלים כמיטב יכולתם למשוך אליהם קהל ויוצאים בתערוכות גדולות, מסקרנות ומפתות. השפע אדיר; ובין אם תנחתו בניו יורק, לונדון, פריז או מדריד תוכלו לפחות לתת מעט אוכל לנפש.

אנטוניו לופז גרסייה במוזיאון לאמנות בבוסטון

התערוכה המעניינת ביותר הקיץ מתרחשת דווקא במוזיאון לאמנות בבוסטון, שם מוצגים כ-60 ציורים, רישומים ופסלים של האמן הספרדי הנערץ אנטוניו לופז גרסייה.

אם מתעקשים להגדיר את הווירטואוזיות של לופז-גרסייה ניתן לכנות את סוג האמנות שהוא עושה ריאליסטית. בקרב חוגים מסויימים נחשב לופז גרסייה לגדול האמנים החיים. לופז בן ה-72 חי ועובד במדריד. הוא שואב את השראתו מהעולם הסובב אותו: ביתו, אשתו, ילדיו, נכדיו העיר בה הוא חי, ואפילו המקרר שלו, כפי שאתם רואים בתמונה.

יצירה של לופז-גרסייה מתוך התערוכה במוזיאון בוסטון

לופז מציג לעיתים נדירות ולכן יש לכם עד ה-27 ביולי את ההזדמנות המצויינת לראות שפע כזה של עבודותיו. התערוכה היא חלק מתערוכה גדולה הנקראת "מאל גרקו ל- ולסקס: אמנות בזמן מלכותו של פיליפ השלישי".

תערוכת הענק הזו בוחנת את התקופה המרתקת שבין 1598-1621 בספרד בה יצרו שני האמנים הללו בחסות בית המלוכה הספרדי. אל גרקו (בספרדית: היווני) – כינוי שדבק באמן היווני דומניקוס תאוטוקופולוס שחי באותה תקופה בספרד, ושפיקסו וג'קסון פולוק ראו בו מקור השראה גדול. ולסקס שידוע בטכניקת הציור הריאליסטית שלו ובקומפוזיציות גאוניות נחשב לאחד האמנים הגדולים שחיו במערב.

סיגלית לנדאו במומה

במוזיאון המומה, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, יש לנו כבוד ישראלי. אמריקה אימצה לחיקה את סיגלית לנדאו, אחת האמניות הרציניות והמרתקות ביותר שצמחו  בארץ ישראל. לנדאו קצרה במולדת הצלחה ענקית כאשר גרמה לאלפים רבים לבקר בתערוכותיה - משימה כמעט בלתי אפשרית לאמן היום. מי שהחמיץ אותה כאן יוכל לראות את עבודותיה, עד ה-28 ביולי, בניו יורק.

במוזיאון מוצגות כמובן תערוכות רבות נוספות. כדאי לבקר בתערוכה "כיוונים באמנות מ- 1970 ועד היום". התערוכה, שתתקיים עד ה-21 ביולי, בוחנת את הדרך שנעשתה באמנות מאז ועד היום.

גרפיטי במוזיאון הטייט לונדון

מוזיאון הטייט בלונדון  מציג, בתוך אולמות התצוגה ומחוצה לה, את האמנות התוססת והעכשווית ביותר. הטרנד העולמי של אמנות רחוב - דהיינו גרפיטי למינהו – נחשב עדיין ברוב המקומות בעולם לעבירה על החוק. גרפיטי נתפס על ידי רבים כסוג של וואנדליזים. אולם יותר ויותר אנשים בעולם רואים בגרפיטי את לב ליבה של העשייה האמנותית של היום וטוענים שאומנות הגרפיטי מעידה על רעב עולמי לאסטטיקה.

אנו רגילים שאמנים ש"עושים" גרפיטי מציירים בלילות, תוך כדי בריחה מתמדת מהמשטרה, והנה פתאום, במהלך מרשים ניכס לעצמו הטייט מודרן את טרנד הגרפיטי והעניק לו לגיטמציה. זוהי אמנם לא הפעם הראשונה בה אמני גרפיטי זוכים לכבוד ולחיבוק ממסדי – כזכור הקריירה של האמן האמריקאי המוערך קית' הרינג, והוא לא היחיד, תפסה תאוצה בגלל ציורי הגרפיטי שלו ברכבת התחתית של ניו יורק.

אבל זוהי הפעם הראשונה שמוסד בסדר הגודל של הטייט נותן במה מכובדת שכזאת לטרנד העולמי של אמנות הרחוב. בתערוכה, שתתקיים עד ה-25 באוגוסט, מוצגות עבודות של אמנים מאיטליה, ניו יורק, פריז,ברזיל וברצלונה.

גוסטב קלימט בטייט ליברפול

אם אתם כבר בבריטניה אולי כדאי שתקפצו גם למוזיאון הטייט בליברפול שמציג את יצירותיו של האמן הנודע – גוסטב קלימט . 

"הנשיקה" של קלימט בטייט ליברפול עד ה-31 באוגוסט

התערוכה, שהתאפשרה בזכות התקציבים הרבים לה זכתה העיר המארחת שהוכרזה כבירת התרבות האירופאית,  מעניקה הזדמנות נדירה לראות שפע מיצירותיו של האמן. קשה מאוד לארגן תערוכה גדולה מעבודותיו של קלימט כי בעליהן לא ששים להשאיל אותן למוזיאונים. יצירותיו של קלימט שוות הון עתק, רק ב- 2006 נמכרה אחת מיצירותיו ב- 134 מיליון דולר.

קלימט הוא ללא ספק אחד האמנים שהשפיעו על השפה האמנותית של היום. קלימט היה שייך לקבוצת אמנים מזרם האר-נובו (האמנות החדשה) זרם אמנות שהתפתח בסוף המאה ה- 19. סגנון האר-נובו ניסה להתאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית. עבודתו של קלימט מתאפיינת בשימוש בסמלים להעברת רעיונות פסיכולוגיים ויש בה אלמנטים קישוטיים.

ויליאם טרנר במטרופוליטן ניו יורק

חובבי הצייר הבריטי ויליאם טרנר (1775-1851) ידעו עדנה הקיץ בניו יורק. מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ארגן תערוכת ענק לטרנר שהציג את תערוכתו הראשונה בחלון חנות הפאות הנוכריות והמספרה של אביו באנגליה.

Shade and Darkness, יצירה של טרנר, במטרופוליטן

טרנר, מגדולי הציירים הבריטיים נחשב לאחד מאבות האימפרסיוניזם (זרם המדגיש התרשמות אישית במקום תיאור מדוייק של המציאות). טרנר מפורסם בציורי טבע, סערות, ספינות מפרש וארועים היסטוריים. בתערוכה, שתוצג עד ה-21 בספטמבר, יוצגו כ- 140 עבודות של האמן שנאספו מרחבי העולם.

דיוקנאות וגויה בפראדו שבספרד

מוזיאון הפראדו  שבמדריד מציג תערוכה מרתקת העוסקת בדיוקנאות שצויירו בתקופת הרנסנס. התערוכה מכסה תקופה ארוכה של ציור דיוקנאות (1400-1600) וכוללת מלבד ציורים גם מדליות, פסלים, רישומים ותחריטים.

אליזבת, רעייתו של הצייר הפלמי יאן ואן אייק, מתוך התערוכה בפראדו

ציור דיוקנאות התחיל בשנת 1335 ובתחילה רק המעמדות העליונים זכו להנצחת דמותם בדיוקן אישי. אבל אט אט הפכו ציורי הדיוקנאות למעין אופנה שהיתה מקובלת גם על מעמדות נמוכים. כולם רצו שיציירו אותם.

ציור דיוקנאות גרם גם למהפכה בעיצוב הבית. בתחילה איש לא העלה בדעתו לתלות את הפורטרט שלו על הקיר. דיוקנאות צויירו ואוכסנו ארונות ומגירות והיו נשלפים משם מדי פעם לצורך התבוננות.

יותר ויותר אנשים רצו שיציירו אותם וכל אחד רצה להיות מונצח בדרך אחרת. היו שרצו דגש על היכולות האינטלקטואליות שלהם. היו שרצו לממש בציור חלומות למעמד חברתי גבוה יותר. הפגנת דבקות דתית היתה גם היא פופולרית. דיונאות צויירו לא רק לשם היופי והנצח אלא גם כדי לפתות, להתקיף ולשכנע. לצורך התערוכה נאספו ציורים מקומות שונים בעולם וזוהי בהחלט אחת התערוכות המרתקות של הקיץ.

גויה מצייר את קרלוס ה-4 ובני משפחתו. מתוך התערוכה בפראדו, עד ה-13 ביולי

בנוסף תוכלו לראות בפראדו תערוכה של פרנסיסקו גויה. התערוכה עלתה כחלק מהחגיגות לכבוד 200 שנה לתחילתה של מלחמת השיחרור הספרדית ועיקרה ציורי מלחמה.

בתערוכה יוצגו יותר מ- 200 ציורים של הצייר, שהובאו מאוספים ומוזיאונים ברחבי העולם, וחלקם אף עברו עבודת שיחזור ושיפוץ מדוקדקות לכבוד התערוכה. הכמות האדירה של העבודות, שיוצגו במוזיאון ה-13 ביולי, ואיכותן מאפשרת לצופה לעקוב אחר התפתחותו של האמן.

מכלול יצירות בפומפידו

הצרפתים, כמו הצרפתים, הולכים על כל דבר, הקשור לאמנות, בגדול. ואכן, הפומפידו, המוזיאון לאמנות מודרנית בפריז, או כפי שהוא מכונה על ידי המקומיים בּוּבּוּר, מציג תערוכת ענק הנקראת Traces du Sacré, וכוללת כ- 350 עבודות – ציורים, פסלים, אינסטליישן ווידאו - של יותר 200 אמנים בעלי פרסום בינלאומי.

פיקסו בפומפידו עד ה- 11 באוגוסט

התערוכה לוקחת את הצופה למסע אל תוך ההיסטוריה של אמנות המאה ה-20 . בתערוכה יוצגו עבודותיהם של אמנים כמו וסילי קנדינסקי, קזימיר מלביץ', פבלו פיקסו, ברנט ניומן, ביל ויולה ועוד רבים וטובים. התערוכה חוקרת את הדרכים בהן אמנות ממשיכה להפגין בדרכים שונות את הצורך והכמיהה של העולם החילוני ברוחניות.

סוריאליזם בגוגנהיים שבבילבאו

אם אתם כבר בספרד, אז תקפצו אל בילבאו ותבקרו בשלוחת הגוגנהיים המקומי, בו מוצגת תערוכה בשם - דברים סוריאליסטים. בתערוכת הענק מנסים בגוגנהיים לחקור את ההשפעות של הסוריאליזם על עולם העיצוב, התיאטרון, עיצוב הפנים, אופנה, סרטים, ארכיטקטורה ופרסום.

White Aphrodisiac Telephone, יצירה של סלבדור דאלי מ- 1936

בתערוכה, שתתקיים עד ה-7 בספטמבר, מוצגים כ- 250 אובייקטים שהובאו

מאוספים פרטיים וציבוריים ברחבי העולם.

הכורסא המפורסמת של סלבדור דאלי בדמות שפתיה של הכוכבת האמריקאית מיי ווסט תככב לצד יצירות משל רנה מגריט, מקס ארנסט ואחרים. זהו מבט מקיף ומרתק אל הסוריאליזם שהשפעותיו, מסתבר, נראות בחיינו עד היום.

אמנות ישראלית

ולסיום, לאלה שנשארים בגבולות ישראל: מוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון חיפה, מוזיאון תל אביב, מוזיאון אשדוד והמשכן לאמנות עין-חרוד, משתפים פעולה בימים אלה תחת הכותרת "60 שנות אמנות בישראל", כדאי שתציצו בהן.