"הצבתי לעצמי מטרה להתחתן עוד השנה", אמרה
באחד הימים ניגש אליי חבר ואמר לי שיש לו מישהי מקסימה להכיר לי. קואצ'רית. האמת שקצת נלחצתי, בתור אחד שחושב שלא תמיד צריך להיות תכליתיים בחיים, אוהב למרוח לפעמים את הזמן לפני שהוא מקבל החלטות וחושש מהצעקות של אלון גל, לא ממש ידעתי אם מתחשק לי לעשות קואצ'ינג לאהבה
באחד הימים ניגש אליי חבר ואמר לי שיש לו מישהי מקסימה להכיר לי. לאחר תיאור נדוש שלא תרם במאום להיכרות טובה יותר עם מושא האהבה החדש שלי, הוא זרק לי כבדרך אגב – "היא קואצ'רית". האמת שקצת נלחצתי, בתור אחד שחושב שלא תמיד צריך להיות תכליתיים בחיים, אוהב למרוח לפעמים את הזמן לפני שהוא מקבל החלטות וחושש מהצעקות של אלון גל, לא ממש ידעתי אם מתחשק לי.
אז ישבתי וחשבתי קצת. מחוץ לקופסה. מיפיתי מטרות, שרטטתי תרשימי זרימה, לקחתי אחריות אישית, חשבתי חיובי ובחרתי לבסוף להתקשר אליה. התחלנו משיחת ההיכרות הרגילה שעוברת בין כל שני אנשים זרים, בהמשך הרשנו לעצמנו לרדת קצת יותר עמוק. היא סיפרה לי שאנחנו בוחרים, גם אם לא במודע, כל דבר שאנחנו מוציאים מהפה, ולכל דבר יש את הסאבטקסט שלו. ובזמן שאני מדבר היא מקשיבה גם לסאבטקסט של הדברים שלי. נלחצתי, בתור אחד שסובל לפעמים משלשול ורבלי, זה מה שחסר לי, שהתת-מודע שלי יתחיל לתקשר עם הסביבה באופן עצמאי ללא פיקוח הדוק. שיניתי נושא בזריזות ושאלתי אותה כבדרך אגב איפה למדה קואצ'ינג. "במכללת 'פריצת-דרך'", השיבה.
כמו תלמיד טוב הפנמתי את השיעור הראשון שלי מהשיחה וניסיתי לחשוב על הסאבטקסט של הדברים שלה. היא בעצם באה לומר: למדתי במכללת "אין-לי-חשק-להשקיע-בלימודי-פסיכולוגיה-מלאים-וחוץ-מזה-זה-מאוד-באופנה".
כשנפגשנו היא סיפרה לי שהיא מאמנת אנשים למציאת זוגיות. כמו כל מאמן שהולך יחף דיברנו על מה תוקע כל אחד מאיתנו במציאת הזוגיות שלו. "אם תתבונן בעצמך", אמרה, "תגלה ש-80 אחוז מהבעיות שלך עם בנות המין השני נובעות מ-20 אחוז מהאופי שלך".
היא אמרה שהיא מתייחסת למציאת בן זוג כמו עבודה
בעתה אחזה בי. אם 20 אחוז ממני גורמים כל כך הרבה בעיות עם מישהי, מה יקרה שהיא תגלה את ה-80 אחוז הנותרים שלי? היא נתנה את עצמה כדוגמה ואמרה שהיא מתייחסת למציאת בן זוג כמו עבודה לכל דבר. היא יוצאת עם שלושה גברים בשבוע, רשומה לשלושה אתרי היכרויות במקביל, מבקשת מכל החברים שלה שיכירו לה, ואפילו יוזמת ומתחילה עם בחורים בעצמה.
האמת? קינאתי בה. בהחלטיות, בנחישות, בהתמדה שלה, וגם בעובדה שהיא מצליחה לגייס שלושה דייטים בשבוע. אם אני מצליח לשכנע מישהי אחת בשבוע לצאת איתי זו הצלחה מסחררת.
בזמן שהמשיכה לדבר חשבתי אם באמת אפשר לקחת חוקים מעולם העסקים וליישמם על מציאת אהבה וזוגיות. הרי אימון עסקי מסתכל אך ורק קדימה, לעתיד. מציב מטרות, משתדל להיות נטול רגשות, מפשט דברים, משתמש במושגים כמו "כאן", "עכשיו" ו"מיד". לעומת זאת מערכות יחסים הן דבר מורכב מיסודו, בנוי מרגשות ותלוי תלות גדולה בעבר האישי של כל אחד מאיתנו. הרי בכל מפגש שלי עם מישהי פוטנציאלית אני מביא איתי את כל ההיסטוריה הזוגית שלי, לטוב ולרע. ואולי הדרך להצליח היא בדיוק ההפך, להאט את הקצב, להקשיב לעצמנו, להכיר בצרכים שלנו, לקבל אותם ומתוך זה לצאת לעולם ההיכרויות? אולי זה לא פתרון אינסטנט, אבל מה שבטוח, הוא יחזיק זמן רב יותר ויהיה מבוסס על יסודות מוצקים יותר.
"אני הצבתי לעצמי מטרה להתחתן עוד השנה", אמרה (מעניין אם בעלה כבר יודע מזה).
"ומה יקרה אם לא תמצאי?"
"אני אמצא! כי אני חושבת חיובי, מכוונת מטרה, וחוץ מזה למדתי שאני יוצרת את המציאות של עצמי, בטח שמעת על הסוד?"
"ודאי ששמעתי (ובאותו רגע התחלתי לדמיין את הדייט נגמר) תגידי, תוך כמה זמן זה עובד מהרגע שחושבים על משהו שרוצים שיקרה?"
"תלוי, לפעמים זה יכול לקרות מאוד מאוד מהר, מבלי שאתה אפילו שם לב, זה מדהים!"
"סליחה אפשר חשבון?" עצרתי מלצרית שעברה לידינו.
וואי, זה באמת עובד, אולי אני צריך להפסיק קצת עם הציניות.
בדרך הביתה חשבתי למה אין לי כרגע מערכת יחסים. האם זה בגלל שאני לא מציב את זה כמטרה כמו כל מטרה אחרת? לא מתאמץ מספיק? ואולי אני מעכב את ההצלחה שלי
איכשהו? והאם זה בכלל הגיוני להציב לעצמי מטרה למצוא זוגיות תוך כך וכך חודשים? ואם לא הצלחתי, אז אפשר להגיד שנכשלתי? והאם זוגיות היא מטרה בפני עצמה, או שהמטרה היא למצוא מישהו שאוהבים ורוצים לחיות איתו? הרי במציאות שמסביבנו זה לא תמיד אותו הדבר.
אין לי תשובות מוחלטות לכל השאלות המעניינות האלה, אבל אני בטוח שכל מיני סדנאות ואימונים שמתייחסים לזוגיות כמו לסוג של עסק או לעוד יעד בחיים שצריך להשיג בזבנג-וגמרנו הם לא ממש הסגנון שלי. ואולי האימון – זה שמפרק את תהליך החיפוש לגורמיו, מחזק חוליות חלשות, מנסה לחסל אי ודאויות עד כמה שאפשר ומקטין הפתעות לא מתוכננות – מפרק גם את הפשטות הגאונית של האהבה, כזו שבאה ותופסת אותי בפתאומיות, לא מוכן, לא מאומן.
