השתתפות עצמית ברכישת תרופות מזיקה לבריאות
"תשלומי ההשתתפות העצמית מהווים חסם עבור תושבים עניים, בקבלת שירותי בריאות חיוניים", ארגון 'רופאים לזכויות אדם' חוזר וטוען כך במשך שנים. מחקר חדש מוכיח אמיתות הדברים. "מימון ההשתתפות העצמית לחולים, יכול לתרום לבריאות תושבי ישראל לא פחות מהטכנולוגיות החדשות והיקרות שבסל הבריאות", טוענים החוקרים
סקרים ומחקרים רבים מצאו כי בין עשירית לשליש מהציבור בישראל נאלץ לוותר על טיפולים ועל תרופות, בשל עלותם הכספית. בסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה 43 אחוז מהנשאלים הביעו חוסר ביטחון ביכולתם לממן טיפול שלא נכלל בסל השירותים. בקרב תושבי הדרום עלה אחוז החוששים ל-60.
בכדי לבחון את השפעת תשלום ההשתפות העצמית של החולים על רכישת ונטילת תרופות הנחוצות להם, ערך מחוז מרכז של שירותי בריאות הכללית מחקר. 235 מטופלים, הסובלים מסוכרת, אסטמה, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם, אותרו. נתוני הביטוח הלאומי הראו כי מדובר בחולים, שמצבם הכלכלי לא אפשר להם לרכוש תרופות ולהתמיד בטיפול.
נתוני הכללית הראו כי החולים לא ניצלו מרשמים שבידיהם, וויתרו על רכישת תרופות. לטובת המחקר ניתן לחולים מעין "כרטיס אשראי" שאפשר להם לרכוש תרופות כרוניות שהוגדרו עבורם, ללא תשלום. מימון התרופות התקבל מאיש העסקים אילן בן-דב באמצעות "עמותת לוטוס".
"הרעיון למחקר קפץ לי כשראיתי שיש גמ"חים שמסייעים לחולים, וכשהגמ"ח נגמר החולה מפסיק לקנות תרופות ויוצא מאיזון. במחקר אחר שעשינו מצאנו ש-18 אחוזים מהאמהות שקיבלו הנחיה מרופא לקנות אנטיביוטיקה לילד, לא עשו את זה משיקולים כלכליים", מסביר החוקר הראשי ד"ר אשר אלחיאני, כיום מנהל בי"ח מאיר בכפר-סבא.
מהנתונים עולה כי כ-55 אחוז מהחולים סבלו מיתר לחץ דם. לאחר שקיבלו תרופות ללא תשלום, ירד לחץ דם שלהם ירד ב-4 עד 7 מ"ג. בקרב הסובלים מעודף שומנים בדם נרשמה ירידה ברמת הכולסטרול וגם ערך המוגלובין המסוכרר בקרב חולי הסוכרת ירד בצורה מובהקת. חצי שנה לאחר תחילת המחקר, נמצא שיפור מובהק במצבם הבריאותי של המשתתפים. גם היום יותר משנה אחרי, לחץ הדם שלהם, הכולסטרול או ההמוגלובין המסוכרר שלהם, נמצאים בערכים טובים יותר.

"תוך זמן קצר מאד חל שיפור מובהק בכל מדדי האיזון של החולים", כתבו עורכי המחקר "מימון ההשתתפות העצמית לחולים אלו, יכול לתרום לבריאות תושבי ישראל לא פחות מהטכנולוגיות החדשות והיקרות שנכנסו לסל הבריאות". המחקר הוצג השבוע בכנס של 'החברה הישראלית לאיכות ברפואה'.
כיום, לפי שיטת ההשתתפות העצמית, משלם החולה 13 שקל, או כ-15 אחוז ממחיר התרופה עבור רכישת תרופה שבסל התרופות. סכומים אלו, שנראים לכאורה נמוכים, מצטברים אצל חולים כרוניים למאות שקלים בחודש והופכים לנטל כלכלי. גם מחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שאמור לכאורה לצמצם את הקשר בין מצב כלכלי למצב בריאותי, לא מגיעה הישועה. מחקרים מראים כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא רק שלא הקטין את ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל, אלא אף העלה אותה וכיום היא כשליש מכלל ההוצאה הלאומית. מהדו"ח של האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות, עולה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בהשתתפות המדינה במימון עלות סל השירותים שבאחריות הקופות. בשנת 1998 למשל עמד המימון הממשלתי על 48 אחוז מעלות הסל, לעומת 41 אחוז בלבד בשנת 2007.
"בכל מקום מדברים על אי שוויוניות וכאן ראינו את התוצאות. בשביל החולים האלו תשלום השתתפות העצמית הזה הוא קנס כבד מאד". מסביר ד"ר אלחיאני. "להערכתי שלוש מאות החולים שבמחקר מוציאים קרוב למיליון שקל בשנה (!) על רכישת תרופות. צריך לפעול לביטול ההשתתפות העצמית".
גם ארגון "רופאים לזכויות אדם" מתקומם על הבעיתיות בתשלום ההשתתפות העצמית "תשלומי ההשתתפות העצמית מהווים חסם עבור תושבים עניים בקבלת שירותי בריאות חיוניים. הפתרון צריך להיות מערכתי וכולל: ביטול של תשלומי ההשתתפות. פתרונות פילנתרופיים אין בהם כדי להוות מענה מספק לכלל התושבים ולאורך זמן".
בימים אלו הפרוייקט הורחב ליישובים נוספים באזור השפלה בהם רחובות, יבנה וקרית עקרון.