אמרונה, וגשם באמצע הקיץ
שגיא קופר טועם אמרונה, אחד היינות הגדולים ביותר, של שני יקבים שונים ומספר על יין לבן חדש של יקב שאטו גולן
נפתח בגשם, להתרעננות: גשם לבן 2007
שאטו גולן, היקב מדרום רמת הגולן, שיושב לו במושב אלי עד, השיק ב-21 לחודש, את היין הלבן הראשון שלו מסדרת "גשם". אולי לא בדיוק סדרה, ואולי כן, מדובר בבלנד עתיר זנים, רובם ככולם דרום-צרפתיים: 63% ויוניה, 29% גרנאש בלאן, 7% פרנץ' קולומבר ו-1% רוסאן.
אורי חץ עשה כאן יין מתעתע, מפתיע ואיכותי. כבר אני אומר – קנו, אבל אל תפתחו אותו השנה. אם כן – חדררו אותו כהלכה, העבירו לדקנטר או אפילו תנו לו יום נוסף בבקבוק, אחרי שפתחתם ושתיתם כוסית, להשוואה. למה? כיון שבטעימה הראשונה, בלי שתתנו לו זמן, הוא עלול להראות פשוט, וסגור. מדי.
הגשם הלבן אלגנטי מאוד. מרגישים בו חבית, אין מה לומר, אבל היא משתלבת יפה בארומות פרחוניות והדרים, ומצטרפת לכל זה מינרליות קלה, שמתחזקת, ואולי תהיה שם גם עם התבגרות היין. ההרגשה והתחושה הכללית היא של יין לא מקומי, שעשוי מזנים לא שגרתיים בישראל, ומצליח לספק את הסחורה.
154 שקלים לצרכן, מכמות של שתי חביות לערך, כ-850 בקבוקים. (16/20).
מאסי אמרונה
Costasera Riserva Amarone Classico Masi 2003
מאסי אמרונה קלאסיקו קוסטסרה ריזרבה הוא גרסה מתקדמת של יין הדגל של מאסי, אמרונה קוסטסרה (קוסטהסרה). ארבעה זני ענבים: Molinara, Rondinella, Corvina, וכן Oseleta, זן עתיק שנתגלה בזמנו על-ידי מאסי, שנטעו אותו אחרי מחקר ופיתוח ארוכים, בכרם הזה, שפניו אל השמש. הקורבינה – 70% - עבר מעט בוטריטיס, והוא גם זה שנותן ליין הרבה מיכולת ההתיישנות שלו (האוזלטה נותן טאנינים).
זה יין שכולם היו צריכים לחכות לו. גרסת הריזרבה – סיווג שהיה צריך לחכות שיאושר על ידי שלטונות היין באיטליה – מחייב יישון ארוך עוד יותר של היין, יותר מיישון של אמרונה "רגיל" (30 חודש בחבית אחרי כל התסיסות ועוד חצי שנה בבקבוק, לפחות). מאסי חיכו עם ההשקה של היין לתערוכת ויניטלי האחרונה, וגם אנחנו חיכינו: נציג היקב היה כאן עוד לפני הפסח ויחד איתו טעמנו ממנו, אבל אסור היה לנו לגלות ולחוות דעה – בכתב או אחרת – לפני שהיין יושק רשמית; חיכינו גם אנחנו.
לסיום, תשאלו, מה חיכית עם היין עד עכשיו, מפסח? נו, אחרי ויניטלי, כולנו חיכינו שיגיע לארץ. עברו שבוע, שבועיים... נקפו השעות והחודשים וברוך השם, היין כאן, ואפילו נקבע מחירו: 380 שקלים לצרכן, השמח, והעשיר, שיזכה לשים עליו יד. הכמויות קטנות השנה – הפעם הראשונה ליצור היין – באופן מיוחד.
זהו יין גדול, עשיר מאוד ומהנה ביותר. הרבה מאוד פרי אדום, ותחתיו פרי שחור, כהה וכבד, שמאוזנים על ידי חומציות טובה ולא מוגזמת. יין מאוד אלגנטי – עם כל הרוחב והנדיבות שלו – שיכול להתישן במרתף שמור היטב עוד שנים רבות. מלאכת מחשבת משובחת של יין משנה לא פשוטה באירופה. (17/20). כ-16% כהל.
מוסלה
מוסלה הוא שמו של יקב בוטיק קטן, אחוזה חקלאית שכזאת, ששייך לאחד מבני משפחת פסקואה הרחבה. לארץ מגיעים כמה וכמה מיינות היקב – לא כולם – ואם אתם עדיין לא מכירים, כדאי לעשות איתם הכרות. האמרונה שלהם – מופלא בעיני. בעבר ניתן היה להשיג את היין רק בדיוטי פרי, אבל זה כבר שנתיים שהיין נמצא גם "בארץ", ביבוא סדיר (בסט ויינס, מטלון, תל אביב).
Azienda Agricola Musella Biancho del Drago 2004 IGT
בלנד של גרגנגה ושרדונה, בעל גוון זהב ירקרק. יש בו מינרליות ולימוניות, כשהשרדונה מורגש יותר בפה, מאשר באף: היין חלק מאוד ונעים, ופחות פריך, למרות שהחומציות טובה מאוד. הסיומת בינונית-מתובלת עם שמץ וניל-שוקולד, מיישון קצר בחביות. הסך כל הוא של יין מרווה ומרענן. 75 ש"ח לצרכן. (15.5/20).
Azienda Agricola Vigne nuove di Musella 2006
סגול נעים ויפה, שמבשר גם על אף נעים, פרחוני וקל. הפה קצת קל מדי, וטאני, יחסית למה שהיית מצפה מהיין. זהו יין צעיר, קל, שמיועד לשתיה עכשיו. בינתיים הוא לא בארץ, ואם להודות על האמת – לא נורא. (12/20).
Azienda Agricola Musella Monte del Drago 2003
קורבינה וקברנה סוביניון. סגול עמוק, בעל שוליים סגולים. אף טוב, מזכיר דיו ממש. בפה היין עגול, קטיפתי ויפה מאוד, פשוט מצוין, עם טאנינים טובים. למרות שהוא משנה חמה, ויש בו לא מעט מתיקות, הוא עדיין אלגנטי, ולא כבד ומתוק כמו יינות איטלקיים אחרים – גם מיקבים טובים – בהם נתקלתי לאחרונה כאן. זהו יין עשוי טוב. לא בטוח שלשמירה ארוכה בת יותר משנתיים, אבל לשתיה מהנה – בהחלט. (16/20).
2004 Azienda Agricola Musella Amarone della Valpolicella Riserva
קורבינה וקורבינונה – 70%, 20% רונדינלה ו-10% אוזלטה. מאוד עשיר, אם גם אלכוהולי-משהו, דבר שפוגם בו בעיני. באף יש שזיפים, הרבה מאוד פירות יבשים - דבלים, דובדבנים בשלים, ווניל. אחרי זמן אפשר להבחין בארומות של עור, וטבק. בפה היין בעל גוף בינוני-מלא, אלגנטי, עם טאנינים מצוינים: רכים, נעימים ולא חוליים והרבה תיבוליות. זה יין לשמירה – להרבה זמן – ואם שותים, ראוי שילווה ארוחה מצוינת, של בשר טלה ממולא או משהו עשיר כגון דא. 16% אלכוהול. (17/20).
שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "
