שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לשחות כמו דג: עם מוח, בפחות כוח

    שנה אחרי שיובאה לישראל, מצליחה שיטת TI – שיטת לימוד שחייה ייחודית שפותחה בארצות-הברית - לסחוף ישראלים רבים, כולל כאלה שלא שחו מעולם. המדריך הראשי בארץ, גדי כץ, התוודע אליה כאשר החליט "לקחת אחריות" על גופו ובריאותו, וחיפש שיטה שתאפשר לו לשחות בלי להתעייף. כשמצא את שחיית TI, הוא שינה את אורח חייו מן הקצה אל הקצה

    "זה כמו ללמוד שחייה בבית הספר של הדגים והדולפינים", מסביר רון, ירושלמי בן 45, מנהל בכיר בחברת תקשורת שגילה במקרה את טכניקת השחייה הטרנדית TI ("טוטאל אימרז'ן") והפך אותה לשגרת אימון קבועה.

     

    "שחייה היא הספורט שלי", הוא מספר, "שנים הקפדתי לשחות כמה פעמים בשבוע, לכל הפחות שעה בכל פעם. שחיתי קילומטרים על גבי קילומטרים, ואף שידעתי שאני שוחה לא רע, היה לי ברור שאני רק 'בסדר', וממש לא 'מצוין'".

     

    "אמנם לא שחיתי מעולם במסגרת מקצועית, אבל כאדם תחרותי, הבינוניות מאוד תסכלה אותי. התאמנתי והשקעתי לא מעט בניסיון לשפר סגנון, אבל שילמתי במאמץ ובעייפות. לא מתכון מוצלח לפתיחת יום עבודה עמוס ותובעני".

     

    "כל זה השתנה כשלפני כשנה אחת מחברותיי-לבריכה שבה מחופשת קיץ בניו-יורק, ופתאום הבחנתי בשינוי ניכר בסגנון השחייה שלה. היא 'זרמה' במים בנינוחות, כאילו היה לה קל יותר לשחות, והתנועה שלה במים הייתה מאוד אלגנטית. היא סיפרה לי שלמדה בניו יורק טכניקה חדשה - שחיית TI – שקנתה לעצמה שם בעיקר בקרב טריאתלטים בעולם שביקשו לשחות למרחקים ארוכים בלא לשחוק את מאגר הכוח שלהם".

     

    "אחרי שהסתערתי בסקרנות על האינטרנט וחקרתי את השיטה, סיפר לי חבר לגמרי במקרה על איש אחד ברמת השרון, ש"ייבא" את הטכניקה לארץ והחל לאמן בשחייה על פי עקרונות השיטה.

     

    "כך פגשתי את גדי – באתי לשיעור הדגמה, סקרן אבל גם קצת ספקן, אך נדבקתי בחיידק. מאז אני שוחה בהתלהבות TI והציון שאני מעניק לעצמי היום גבוה בהרבה מאי פעם".

     

    מדריך TI היפני שינז'י טאקאוצ'י (Shinji Takeuchi) מדגים שחיית TI מושלמת 

     

    לוכלין מגלה את הדג

    רק כרבע אחוז מכלל אוכלוסיית העולם מסוגל להשלים כמה בריכות בשחייה רצופה בסגנון חתירה. רב רובם המוחלט של האנשים הנכנסים לבריכה אינם חותרים. ורבים מאלה שכן מנסים, נדרשים למאמץ כה רב עד שהם מתייאשים ומוותרים. שיטת TI פותחה כדי לתת מענה לכל אלה שכל-כך רוצים לשחות – לאורך זמן ומרחק - ולא יודעים איך. השיטה אינה דורשת שרירים חזקים ואנרגית נעורים, אלא טכניקה נכונה. שחייה על-פי TI היא קודם לכל ספורט טכני שמחייב לימוד התנועות הנכונות. והתנועות שיש ללמוד הפוכות על-פי רב ממה שעושה השחיין האינטואיטיבי.

     

    שיטת TI מתחשבת במגבלות הגוף האנושי השוהה במים – סביבה שהיא לחלוטין בלתי טבעית לאדם - ומתבססת על ההנחה שהצורה והדינמיקה של השחייה חשובים יותר מן האנרגיה המושקעת בה.

     

    את TI פיתח בסוף שנות ה-80 מאמן השחייה האמריקני הוותיק טרי לוכלין, שהמשיך לשכלל אותה מאז. לוכלין התמקד מלכתחילה בצורת השחייה ולא במאמץ:

     

    "ניסיתי לברר מדוע שחיינים מסוימים הרבה יותר מהירים מאחרים, וצורת השחייה שלהם נראית קלה ובלתי מאומצת", הסביר. "כבר בניסיונות הראשונים חשדתי שהתשובה קשורה באסתטיקה של השחייה, ולא בקילומטראז' במים או באימונים

    המפרכים. הבחנתי בכך שצורת השחייה של שחיינים טובים פשוט נראית הרבה יותר טוב, ועל כן הנחתי אינטואיטיבית שאוכל לקדם משמעותית את תלמידי הפחות טובים, אם אלמד אותם לשחות כך שהשחייה שלהם תיראה כמו השחייה של השחיינים הטובים".

     

    לוכלין ניתח במשך שנים את תנועתם של שחייני-העל, וביצע ניסיונות רבים בהשראתם. תובנה משמעותית בפיתוח הטכניקה באה מצורתם הפיזית של דגים וכלי שיט: "הצורה הצרה והארוכה של כלִי שיט משפיעה על ביצועיו לא פחות מאשר גודל המנוע שלו. כשעקבתי אחרי השחיינים שלי מבעד לחלון תת-מימי, גיליתי שהם נעו במהירות הכי גבוהה כשהם פשוט גלשו בקו-זרימה נקי, דמוי ראש חץ, לאחר שהדפו עצמם מהקיר. אך מרגע שסיימו לגלוש ללא תנועה והחלו לבעוט ולגרוף במים, נראה היה שהם מוציאים הרבה יותר אנרגיה על ייצור בועות מאשר על התקדמות בצורה אפקטיבית".

     

    כך, בהדרגה, גיבש לוכלין את יסודות שיטת הלימוד שלו: "שימוש בכל הגוף לשם תנועה בקו ישר ומאוזן, כמו דג, בניגוד לטכניקת השחייה המקובלת, המסתמכת בעיקר על שרירי הידיים והרגליים".

     

    שם השיטה, Total Immersion )טבילה מוחלטת), מרמז על מנח הגוף של השחיין. הנחת הבסיס היא שגוף השחיין צריך להיות שקוע במים במלואו, במנח מאוזן. מצב זה מושג באמצעות שחייה "דרך" המים, ולא מעל פני המים. רק כך, כשרוב מסת הגוף טבולה במים, הציפה היא אופטימלית. כשתנוחת הבסיס הזו מתקיימת, השחיין מוכן ללמוד מיומנויות מתקדמות יותר.

     

    לוכלין מצא גם כי קצב ההתקדמות ומהירות השחייה לא נובעים מגריפה חזקה יותר של מים לאחור, אלא דווקא מהתנופה קדימה שיוצרת היד החותרת במים. על כן קבע כי המפתח לשחייה איכותית הוא התנועה הארוכה, ומשום כך, אורך התנועה ב-TI חשוב יותר מהקצב שלה.

     

    שחיין TI שוחה "דרך המים", באופן שמצמצם למינימום את החיכוך בהם, וגופו נע בתנועה סיבובית, כאילו הוא "מבריג" עצמו דרך המים. השחייה מתבצעת על צד הגוף ולא על הבטן, והתנועה הזאת מניעה את השחיין קדימה. את תנועת המטוטלת הזו אפשר לראות בהדגמת הווידאו הקצרה של טרי לוכלין, ברנש לא צעיר, בעצמו.

     

     

    כץ מגלה את לוכלין

    את הטכניקה של לוכלין הביא לארץ גדי כץ לפני כשנה וחצי. כץ הוא המדריך הראשי בשיטת TI בישראל, אבל עד לפני חמש שנים לא שחה כלל.

     

    "לפני חמש שנים התחלתי להבין שהקריירה ושגרת העבודה פוגעים בבריאותי. סבלתי מעודף משקל, הייתי עצבני וקצר רוח, והעבודה השתלטה על כל זמני, גם

    בבית", הוא מספר. "כשהחלטתי לעשות משהו למען הגוף שלי, נכנסתי לבריכה, ובמשך חודשים פשוט שחיתי, כל יום, בלי תכלית ובלי סוף. אבל במקום סיפוק והרגשה טובה זה היה מתסכל, איטי ומעייף.

     

    "לא רציתי להיות ספרינטר לוהט, רק חיפשתי דרך שתאפשר לי לסיים יותר מחמש בריכות ברציפות בלי שהריאות שלי יאיימו להתפוצץ. רציתי להרגיש ולהיראות כמו אותם שחיינים קלי תנועה, ושאוכל להתמיד בשחייה ארוכה בלא להתעייף. הבנתי שלשחיינים האלה שחלפו על פני במהירות, כמעט ללא השקעת אנרגיה, יש "טריק". ה"טריק" היה כמובן טכניקה יעילה, ולקח לי זמן לפענח אותה".

     

    כשהתוודע כץ באמצעות האינטרנט לשחיית TI, הבין שמצא את מה שחיפש. הוא קרא כל פרסום בנושא, קנה את הספרים וקלטות הווידאו ובמשך חודשים ארוכים אף תרגל את השיטה בכוחות עצמו, ללא הדרכה. כעבור כשנתיים החליט לנסות את הדבר האמיתי, ונסע לסדנת TI בניו יורק, בהדרכה אישית של ממציא הטכניקה טרי לוכלין.

     

    "כ-48 שעות מתחילת הסדנה כבר הבנתי שספרים וקלטות וידאו יכולים אמנם להביא אותי לרמה בסיסית, אבל אין תחליף למורה TI, שיודע לאתר ולנתח את הבעיות בזמן אמת. לארץ חזרתי מלא תובנות, ובהחלטה בלב להמשיך ולהתמקצע במסלול הזה". בשנתיים הבאות יצא כץ להשתלמויות נוספות בניו יורק, הוסמך למדריך TI, והפך את השיטה לדרך חיים כשהקים את חברת TI ישראל.

     

    כץ: "ספורט השחייה הוא ספורט מדהים – אין כמעט פציעות, הוא מרפא כאבי גב, הוא לא מעמיס על המפרקים והשלד ולכן מתאים גם לגיל הזהב, ובכלל, סביבת המים מרגיעה ומשכרת".

     

    כל אחד יכול

    יתרונה של טכניקת TI הוא הקלות היחסית בה היא נרכשת, והתאמתה לכל רמה, גם לשחיינים מתחילים שמעולם לא חתרו אפילו חתירה אחת.

     

    גדי כץ: " אני מאמין שכולם, לא רק המוכשרים, יכולים לחוות את השמחה שבשחייה נכונה. כדי לדעת לשחות לאורך זמן יש לדעת כיצד לבצע את התנועות הנכונות. ואת זה קל ללמוד".

     

    קורס בסיסי נמשך כעשרה שיעורים בלבד, וברוב המקרים הוא מספק וממצה. בבריכות שבהם נלמדת בארץ שיטת TI (בין השאר בקאונטרי קלאב ברמת השרון, בבריכה האזורית בגוש שגב, בבריכת היישוב נופית, בפתח תקווה, ברמת אפעל וביישובים נוספים) ניתן לראות שחיינים מתחילים ושחיינים מתקדמים, צעירים ומבוגרים. השיטה מאפשרת למאותגרי-מים להתיידד עם הבריכה במהירות, ומוכיחה להם שכל אחד יכול לשחות.

     

    גדי כץ מדגים שחיית TI רפויה ואיטית "דרך המים"

     

    לא זבנג וגמרנו

    אבל כמו בכל ענף ספורט, זה לא מספיק ללמוד את השיטה - צריך להתאמן.

     

    "שחיית TI אכן קלה ללמידה ומתאימה לכל אחד, אבל זה לא זבנג וגמרנו", מסביר רון. "הסתגלות לסגנון שחייה חדש כרוכה בהרבה עבודה ובהתייעצות בשאלות טכניות קטנות וגדולות. לשחיינים ותיקים, שצריכים לשנות הרגלים בני שנים, זה ודאי לא פשוט.

     

    "לי היה קל יחסית, אבל גם לי לקח זמן עד שהצלחתי לעבור משתיים עד שלוש בעיטות רגל (לכל תנועת יד) - לבעיטה אחת בלבד.אחרים, שרגילים לשאוף אוויר רק בצד אחד, נדרשים ללמוד לשאוף אוויר בשני הצדדים, ולהתמודד עם המשימה הלא קלה למשוך את הידיים ואת הגוף כל הזמן קדימה. לכן, תהליך הלימוד של TI אמנם קל יחסית, אבל הטמעה אמיתית של הסגנון כרוכה בתרגול ובימי בריכה רבים.

     

    "מצד שני – התגמול הוא עצום, מתנה אמיתית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי לוגסי
    לשחות למרחקים בפחות מאמץ. טוטל אימרז'ן
    צילום: אבי לוגסי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים