שתף קטע נבחר

תחקיר: תא הלחץ בבי"ח יוספטל מסכן חיים

30 שנים הוא לא שופץ. הצנרת רקובה וחלודה, החלונות ישנים, גומיות האטם לא הוחלפו מעולם, מערכת כיבוי האש מיושנת, מהטכנאים לא נדרשת כל הסמכה, התקנות הבינלאומיות אינן מיושמות. תחקיר המגזין 'ים' מראה כי תא הלחץ בבית-החולים 'יוספטל' שבאילת, המקום אליו מגיעים עשרות אנשים מדי שנה שנפגעו בתאונות צלילה, נמצא במצב ירוד, מה שעלול לעלות בחיי אדם. תגובת בית החולים: "בית החולים לא מחויב להפעיל תא לחץ ואינו מסוגל לעמוד בהוצאות השיפוץ"

צוללים היורדים לעסוק בספורט הימי באילת שמעו בוודאי לא פעם על מצבו העגום של תא הלחץ בבית החולים יוספטל בעיר. בעבר התכוונו לא פעם לסגור את התא, אך הוא ממשיך לפעול. במתקן זה מטפלים ב-35 מטופלים בשנה בממוצע, המגיעים אליו לאחר תאונת צלילה. משה גוטמן, הטכנאי הראשי של תאי הלחץ בבתי החולים אלישע ואסף הרופא, ערך ביקור בתא הלחץ ב”יוספטל” וחזר מזועזע: “נדהמתי כשראיתי את המערכת עובדת. האנשים לא מקצועיים, האחזקה מתחת לכל ביקורת ומצב התא מסוכן. כל יום אני יכול לקבל טלפון המבשר על פיצוץ התא”.

 

כצוללים תדירים בחופי ים סוף, יצאנו לבדוק איך קורה שתא לחץ, שנמצאו בו ליקויים חמורים דיים על מנת להביא להחלטה להשביתו, ממשיך לפעול כאילו כלום ולסכן חיי אדם.


תא הלחץ באילת. לא שופץ מעולם

 

נעים להכיר: תא הלחץ בבית החולים אלישע

בישראל יש ארבעה תאי לחץ פעילים. בבית החולים יוספטל, בבית-החולים אסף הרופא, בבית החולים אלישע בחיפה ובמתקן חיל הים שמול בית החולים רמב“ם, גם כן בחיפה. על מנת להקנות לתחקיר נקודת התייחסות, ביקר תחילה צוות מגזין "ים" בתא הלחץ שבבית החולים אלישע.

 

התא באלישע, שנבנה בגרמניה על ידי חברת HAUX, חדש ומבריק, כמו גם הצינורות הסובבים אותו ומערכת הדחיסה המזינה אותו. מערכת הבקרה של התא כוללת כמו מסכי צפייה להתבוננות על המתרחש בתוך התא, מוט שליטה (ג׳ויסטיק) לתפעול קל ומדויק, ושעונים ומדדים המאפשרים שליטה בתנאים שבתא.

 

בביקור במתקן פגשנו באייל מזרחי, שעובד כטכנאי בתא הלחץ באלישע זה 12 שנים. אייל סיפר כי ישנם תקנים ברורים המכתיבים את מיומנות כוח האדם המאייש את התא. לדוגמא, כל הטכנאים בתא הלחץ באלישע הם הנדסאים בהסמכתם, והטכנאי הראשי קיבל הסמכה מהיצרן לבצע טיפולים מורכבים מאלו השוטפים. הטכנאים עוברים תדרוך לגבי ההשפעות השונות של הטיפולים ההיפרבריים (טיפולים בלחץ גבוה) על גוף האדם ועליהם להיות בקיאים בנהלי העזרה הראשונה, על אף הימצאות אחות מוסמכת בתא. מנהל התא, ד“ר יהודה מלמד, הנחשב על ידי רבים כמורה דרך בכל הנוגע לטיפולים היפרבריים, סיפר כי צוות התא הכין רשימת ביקורות, מיומית ועד שנתית, הכוללת תקנות מחמירות מאלו של היצרן, שנציגיו מגיעים לביקורת אחת לחמש שנים. 

 

היי דרומה לאילת

לאחר הביקור בתא הלחץ באלישע נדמה הביקור בתא הלחץ ביוספטל כטיול תרמילאים בבורמה אחרי שהייה מפנקת בניו יורק. התא הקטן והכחלחל נראה כאילו נשלף מספרי ההיסטוריה של מתקני הצלילה. בשלושים השנים

 האחרונות, מאז יוצר התא והותקן ביוספטל, לא נערך בו ובמתקנים התומכים בו ולו שיפוץ מאסיבי אחד. גבי פרידמן, טכנאי בכיר שנטל חלק בהתקנת התא לפני שלושים שנה ופרש זה לא מכבר, הסביר שהבעיה נעוצה בכך שהחברה שייצרה את התא נסגרה זמן קצר לאחר שהתא הוקם בבית החולים באילת.

 

אטמים וחלונות: מכיוון שמרבית תאי הלחץ מטופלים בהתאם להנחיות היצרן, נותר סימן שאלה לגבי אופן הטיפול והתחזוקה. אז מה עושים? לא עושים. גומיות האטם, אשר בכל תא לחץ אחר מוחלפות לפחות כל חמש שנים, לא הוחלפו מאז הוקם התא, וכך גם צינורות הגזים הנתונים בלחץ גבוה, ושלד התא עצמו. עם זאת, מדווח אחד הטכנאים, את החלונות דווקא החליפו לפני מספר חודשים. בחנתי את אחד החלונות. המספר שנצרב בו היה "1975". הטכנאי הבחין בפליאתי והסביר כי מכיוון שלא קיים יצרן אשר באפשרותו לספק חלקי חילוף לתא, ממחזרים חלונות ישנים, מהשנים בהן יוצר סוג התא. אורך חיים ממוצע של חלון מסוג החלונות אשר מותקנים בתא הלחץ ביוספטל הוא 10 שנים. חלון שיוצר בשנת 1975, כמו החלון שצולם לאחרונה בתא הלחץ, היה אמור להיות מוסר בשנת 1985. לפני 23 שנים.

 

בתמונות שצילם הטכנאי הראשי משה גוטמן, נראה שיקוף של החלון העליון באמצעות מכשיר פולריסקופ. השיקוף מעניק אינדיקציה לגבי עייפות הזכוכית (stress): זכוכיות שאינן סובלות מ-stress, כמו זכוכיות חדשות למדי, ייצאו מהשיקוף נקיות לחלוטין וללא צבעים. בתמונה ניתן לראות כמות צבעים אדירה המהווה אינדיקציה לכמות stress עצומה על הזכוכית. ביוזמתו של גוטמן הוסר חלון זה מהתא ב-2005. כמו שאר החלונות, גם הוא יוצר ב-1975. 


שנת ייצור: 1975. חלון בתא הלחץ 

 

מערכת סינון האויר בתא גורמת אף היא להרמת גבה. האוויר מסופק לתא דרך מדחסים בעלי אגן שמן. בניגוד למדחסים יבשים, במדחס בעל אגן שמן נדרש להעביר את האויר סינון כפול באמצעות פילטרים של פחם פעיל וחומר סופח מיוחד, אחרת ינשום הצולל אויר המכיל שאריות של אדי שמן. שמן הוא חומר בעירה, ובנוכחות חמצן הוא עשוי לגרום לתאונה קטלנית בתא. למרות זאת, בתא נמצא מסנן פחם פעיל פשוט, אשר אינו עומד בתקן.

 

מערכת כיבוי השריפות: בתאי לחץ מודרניים מופעלת המערכת באופן אוטומטי על ידי גלאי שריפות. בתא הלחץ ביוספטל מותקנת עדיין מערכת ידנית פרימיטיבית ובלתי מספקת הממוקמת מעבר לשולחן הטכנאי. במקרה של

 שריפה, על הטכנאי להבחין במצב החירום, לקום מכיסאו, לעקוף את השולחן המונח לצידו, לגשת לתא וללחוץ על הכפתור המפעיל את המערכת, וזאת בהנחה שהאש לא פגעה במערכת החשמל או בטכנאי חלילה.

 

מערכת הבקרה: לדברי גבי פרידמן, מה שמפחיד את הטכנאי יותר מכל היא מערכת השליטה של הטכנאים. בניגוד למערכת הדיגיטלית והמתוחכמת של תא הלחץ באלישע, מערכת הבקרה ביוספטל ישנה, מורכבת מכפתורים פשוטים ושעונים אנלוגיים. לדבריו, אם מד הלחץ לא מתפקד (תקלה שהתרחשה בעבר אך לא בזמן טיפול), אין לו שום פתרון חלופי לבקרה על הלחץ בתא.

 

מעקב: בעיה נוספת כשהטכנאי הבכיר התוודה עליה היא רישומי המעקב, הנעשים ידנית ואינם ממוחשבים כמו בתאי לחץ אחרים. לשם המחשה, מספר פרידמן על מקרה בו "נדחס" מטופל ב-100 אחוז חמצן לעומק 50 מטרים. לשם הבהרה, כל ירידה לעומק של עשרה מטרים מתחת למים נמדדת כלחץ של אטמוספרה אחת. לחץ חלקי של חמצן (Po2) הגבוה מ-1.6 אטמוספרות נחשב מסוכן. במקרה המותאר, נשם הצולל חמצן נקי בלחץ של 6.0 אטמוספרות (50 מטרים מים = 5 אטמוספרות, שאליהן מתווספת אטמוספרה נוספת, היא לחץ של האויר בחוץ), כמעט פי 4 מעל ללחץ המותר. בהיעדר רישום, אין ראיות לאירוע חמור שקרה ומצריך טיפול ובדיקה.

 

אין צורך בהסמכה פורמלית: שני הטכנאים מפרטים כי על מנת לעבוד כטכנאי בתא הלחץ ביוספטל אין צורך בשום השכלה או הסמכה רשמית. לצורך העניין, הם מבהירים לי, אם תהיי מעוניינת בהשלמת הכנסה, תוכלי לעבור קורס מזורז אצל פרידמן ולהיכנס למערך הטכנאים של התא. כשאני שואלת את הטכנאי לגבי הנהלים במקרה של הרעלת חמצן בקרב אחד המטופלים, הוא מסביר כי לטכנאים בתא הלחץ ביוספטל אין שום ידע רפואי. לשם כך, הוא מרגיע, נועדה האחות. לשאלות מתי מתוכנן שיפוץ בתא, מתי יחוייב הצוות לעבור הדרכה, ומתי יופעל תא הלחץ באופן שיענה על התקנים נעניתי בשתיקה. לטכנאים ברור כי את התא ישפצו רק אחרי שיתפוצץ.


לוח הבקרה. אין פתרון חלופי לבקרה

 

המשמעות של אי אכיפת הנהלים והתחזוקה הירודה בתא הלחץ היא סכנה לחיי אדם. מאמרים ומקורות מידע מהעולם על תאונות בתאי לחץ ציינו כי המכנה המשותף לכל התאונות הקטלניות בתאי לחץ הוא טיפול לקוי בתא ו/או הכשרה בלתי מספקת של הצוות. הרעלות חמצן, קצר חשמלי, סדקים בצינורות הגזים, וסת לא תקין, אטימה לקויה - כל אלה ועוד מקרים גרמו לתאונות קשות ולמותם של מטופלים בתא לחץ.

 

מי ייקח פיקוד?

חשוב להבהיר כי סגירת תא הלחץ בבית החולים יוספטל אינו פיתרון ראוי. אין ויכוח על שהתא סייע עד כה להציל חיי אדם, וסגירתו תאיים על ספורט הצלילה באילת. עם זאת, ישנם פתרונות אשר יאפשרו את שיקומו והפעלתו באופן תקין.

 

פתרון אחד כרוך במעורבות גופים פרטיים שיקבלו משירותי בריאות כללית ובית החולים יוספטל את האחריות לניהול התא, שיפוצו והפעלתו. במאי 2007 יצרה חברת Hyperbaric Health האוסטרלית מגעים עם הנהלת בית החולים על מנת לרכוש את התא ולהפעילו בהתאם לתקנים הבינלאומיים. עניינה של החברה היה כה רב, עד שהייתה מוכנה לשאת בהוצאות השיפוץ וההדרכה ואף לספק תא חלופי בתקופת השיפוץ. חברה זו, אשר מנהלת ומתחזקת עשרות תאי לחץ ברחבי העולם בהצלחה מרובה, עשויה הייתה לספק פתרון גם לתא הלחץ ביוספטל, אולם העסקה לא יצאה לפועל.

 

פתרון אחר נעוץ דווקא במעורבותם של גופים ציבוריים, כדוגמת משרד הבריאות ורשות הצלילה. על מנת שתא לחץ יופעל, נחוץ אישור של משרד הבריאות הכפוף לאישור של מכון התקנים. התא באילת נושא אישור של מכון התקנים, אך בפועל, לצינור הנושא תו תקן ל-4 אטמוספרות נדחסים 30 אטמוספרות, ומכאן ניתן להסיק שהתקן חסר משמעות ונטול שיניים. יתרה מכך, מדינת ישראל מעולם לא אימצה את התקנים הבינלאומיים, אירופאים או אמריקאים. וכך מופעל תא הלחץ במשך 30 שנים ללא שיפוץ הנדרש לפחות אחת לחמש שנים, ותחת בקרתם של טכנאים שהסמכתם מסתכמת בקורס מזורז ואקראי.

 

תגובות: מתכוונים לקבוע קריטריונים, אין כסף לשיפוץ

ממשרד הבריאות נמסר: “בישראל פועלים תאי לחץ בודדים המעניקים טיפול בתאונות צלילה וחלקם נותנים טיפול במחלות הנדרשות לטיפול היפרבארי (טיפול בתאי לחץ). משרד הבריאות מתכוון לקבוע יחד עם איגוד רפואת הצלילה קריטריונים לרישוי מכוני רישוי ותאי הלחץ בבתי החולים ולקביעת מדדים לאיכות הטיפול הניתן בהם".

 

מהנהלת בית החולים יוספטל נמסר: “במהלך השנים טופלו וניצלו חייהם של מאות נפגעי תאונות צלילה בתא הלחץ. יודגש כי בית החולים אינו מחויב להפעיל תא לחץ, והראייה - במרבית בתי החולים בישראל, לרבות הגדולים שבהם, לא קיים תא לחץ. במהלך חודש יולי 2007, ביוזמה ובמימון בית החולים, נבדק התא ע“י

 מומחה בריטי ולאחר מכן ע“י מהנדס ישראלי ממנהל תשתיות ובינוי בשירותי בריאות כללית. תוצאות הבדיקה קבעו כי התא נמצא במצב סביר, אם כי נמצאו מספר ליקויים הראויים לטיפול.

 

"תיקון הליקויים עליהם הצביע המומחה הבריטי מחייב השקעה של למעלה מ-450 אלף שקל, הכוללים שידרוג ותחזוקת התא ובהכשרת עובדים בתחזוקת התא. בית החולים 'יוספטל' אינו מסוגל לשאת בהוצאות אלה לנוכח תקציבו הדל ממילא“.

 

 

צילומים: שרון ריניס
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החברה שייצרה את התא נסגרה - אז לא משפצים
צילום: שרון ריניס
הצנרת רקובה וחלודה
צילום: שרון ריניס
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים