דובוני מה-אכפת-לי: גריזלי בפרווה ורודה
יש בעולמנו קהילות לא-קטנות של דובים - גברים מהסוג המגודל והשעיר, המעלים על נס את המראה הטבעי ודוחים בשאט נפש את ההתייפייפות, חיטוב הגוף ומריטת שיער הגוף. חבורות אלה מתהדרות בדרך כלל במקומות בילוי משלהן, פורומים אינטרנטיים משלהן, ואפילו קבוצות תמיכה פרווניות
בשלב זה יפלבל הקורא תם-הדרך בעיניו כלפי התקרה ויתהה לעצמו - המראה הטבעי? נו באמת! הרי ידוע לכל בר-בי-רב כי ההומונים הם מהמטופחים שבבני האנוש! פשוט לא יעלה על הדעת!
ולא היא. יעלה גם יעלה. אמנם, ישנם בין הדובים גם כאלה שפשוט נולדו כך, ובמקום לשקוד על הטואלטה הם מנכסים לעצמם תווית דובית ומתיישבים להם בכבדות נינוחה על זרי הדפנה (כאותו גיבור של מולייר שגילה אחרי שנים כי למעשה דיבר פרוזה כל חייו). אולם רבים מן הדובים הם דובים מבחירה. למעשה אקטיביסטים, שהחליטו להשליך מאחורי גוום את הבלי החן ההומוני ולדבוק במקום זאת בכרסתנות שעירה וגברית. תאמינו או לא, יש לזה ביקוש.
לא ארחיב כאן את היריעה בדבר סוגי הדובים ותת-מיניהם השונים. אציין רק לשם הקוריוז כי ישנה אפילו קלאסיפיקציה זואולוגית-כמעט של דובים, הנראית כאילו המציא אותה אנתרופולוג מטורף. כך למשל דוב בעל התיאור הבא B5 c+ f s-: w t- r k? הוא בעל זקן, צעיר, שעיר, מחפש זוגיות (כנראה), כרסתן מעט, נמוך מהממוצע, אינו יושב-בית, ומוכן לגיוון מסוים בסקס (ככל שניתן לדעת).
גם אם לא נרד לפרטים מעוררי פלצות כגון זה, הרי נציין בכל זאת שבעולם מתפרשות להן קהילות לא-קטנות של דובים. חבורות אלה מתהדרות בדרך כלל במקומות בילוי משלהן, פורומים אינטרנטיים משלהן, ואפילו קבוצות תמיכה פרווניות משלהן. מכיוון שאוכלוסיית הדובים מהווה רק חלק קטן מתוך אוכלוסיית ההומואים, שגם היא קטנה יחסית, הרי שלא תמיד יש מאסה קריטית מספקת כדי להחזיק התארגנויות שכאלה.
בערי המערב המתוקנות וצפופות האוכלוסין ניתן למצוא בקלות יחסית התאגדויות שעירות כמו אלה שתוארו לעיל. בסן-פרנסיסקו, למשל, יש אפילו שני אזורי מחייה הומואידיים. האחד, רחוב קאסטרו, הוא מעוזם של הכוסונים יפי-החיטוב. הומון ארצישראלי ממוצע שיפסע על מדרכות הרחוב תאחזתהו פלצות כאילו היה גפילטע עטור גזר בבריכה של קרפיוני-נוי יפניים. לעומת זאת אזור SOMA הוא משכנם של ה"טבעיים": אנשי ה-Levi’s and Leather חובבי בדס"מ בהם עסקנו ברשימה קודמת, אופנוענים למיניהם, וכמובן דובים.
No cologne! זעק האיש בקולו הצייצני
כשטיילתי עם ע', האקס המיתולוגי שלי, באזור SOMA, הוליכו אותנו רגלינו למגוון משעשע של מאורות סליז. כך למשל, כששמנו פעמינו למועדון המין הנודע לתהילה Blow Buddies, סירב ההומון אשר על ההרשמה לאפשר לנו להיכנס, וזאת בטענה שאנו מריחים "לא-טבעי". No cologne! זעק האיש בקולו הצייצני, ואנו התקפלנו בבושה ויצאנו, זנב בין הרגליים, את דלתות המוסד הכבוד. אמת, יש לו לע' מין מנהג חביב שכזה לחטא את פדחתו הגלוחה במיני אפטר-שייב יוקרתי. אך מעולם לא חשב שתכונה זו תידון אותו לכף נידוי מן הארץ המובטחת. מובן שחזרנו לשם למחרת, שטופים למשעי מכל בדל מי קולון.מקום נוסף בו ביקרנו בטיילנו באזור SOMA הוא בר דובים הקרוי The Lone Star Tavern. בר זה מיועד אך ורק לדובים ולחובביהם (הקרויים לפרקים admirers או chasers). חצרו האחורית נמלאת לעת שקיעה עשרות דובים ודובונים, גבוהים ונמוכים, כרסתניים וחייכניים, מזוקנים, שעירים וקולניים. הם עומדים, כוסות בירה בידיהם, משוחחים זה עם זה, מפלרטטים, צוחקים בקול ונהנים מהחיים.
ע', שיש בו בהחלט משהו דובוני, זכה מיד להתייחסות נלהבת מצד המקומיים – דבר שבעיקר הגדיל את מבוכתו (אח אח אח, היאך זאת מעניק האל אגוזים למי שאין לו שיניים). הגדיל לעשות דובון קטון, ממש גוזל של דובים, שהשתחל מיד למולו, והביט בו בחיבה בלתי מוסתרת. ע' החל להשתנק וחיפש את דלת היציאה (בעוד עבדכם הנאמן עומד משועשע משהו מהצד). "מה, כבר, אתה עוזב?", צייץ הדובון בקול מתקתק. ע' נחנק והחל להיסוג תוך שהוא מחשב את קיצו לאחור. "עוזב, עם העיניים היפות האלה?" תהה הגוזל בקול שבור. ואז הוסיף Woof!
ע' ניטע במקומו כיתד של אוהל-עשר. "What???" שאל את דובל'ה בהשתוממות (ובמבטא ישראלי חינני). אני, שכבר השתנתי במכנסיים מרוב צחוק, אחזתי בזרועו של ע' ומשכתי אותו החוצה משם. אכן, אילו רק היה דובר מעט את שפת הדובים, היה יודע שזו קריאת ההתפעלות המקובלת עליהם. משהו כמו "וואי אחי תראה איזה כוסית" אצל גברברי ארצנו הסטרייטים (אותה אמירה המלווה תדיר בקול חינני של שאיפת אוויר בשפתיים פשוקות למחצה – נו, אתם יודעים...)
- הכותב הוא בעל בלוג ותיק ומוערך על חייו כהומוסקסואל - מדריך למטייל בעולם ההפוך. כיתבו לו
