לרגלי הרי הגלבוע

האזור: העמקים הצפוניים

איך מטיילים: משולב ברכב וברגל

משך הטיול: כ 5-6 שעות

ציוד מומלץ: מים, כובע, נעליים מתאימות להליכה

המסלול נפתח בשמורת הטבע הר גלבוע, המתנשא כחומה גבוהה מעל לעמק חרוד ועמק בית שאן. אורכו של ההר כ-22 ק"מ וגובהו המקסימלי בפסגת מלכישוע, 538 מ'. עיצובו של ההר בא לו כתוצאה מקימוט ומשברים גיאולוגיים שהתרחשו באזור. מדובר ברכס ארוך, ובו נקודות גבוהות רבות, שמהן נשקפים מראות מרהיבים.

הנקודה הראשונה בטיול היא הר ברקן שבגלבוע. אם אתם מגיעים ממרכז ומצפון הארץ - סעו על כביש התענ"כים. אחרי שתעברו את צומת יזרעאל, עברו לכביש המתפצל מזרחה (קיים שילוט). סעו בו כ7שבעה ק"מ, עד שתגיעו, על פי השילוט, להר ברקן.

הר ברקן מתנשא לגובה של 497 מ'. מיקומו גרם לכך שהוא מן הבולטות שבפסגות הגלבוע, ונשקפת ממנו תצפית נפלאה לעמקים הנמצאים מטה, יזרעאל, חרוד ובית שאן, רמות יששכר, גליל תחתון, ובימים טובים אפילו החרמון.

לאחר התצפית הצטיידו במים – אנחנו יוצאים לטיול רגלי (על פי סימון השבילים האדום) של כשעה בפסגת הברקן. זו עונה מצוינת לחובבי הפריחה: בימים אלה ההר עוטה ירוק, ומשובצים בו שלל הצבעים של הפריחה המדהימה. הרקפת המצויה היא מן הפרחים השולטים בגלבוע, בכל גווניה, וכמויותיה עצומות. גם הכלנית מופיעה בשלל צבעים ופותחת את ה"גל האדום" של מיני הפרחים הפורחים עד סוף האביב בגלבוע.

סיימו את המסלול המעגלי ועלו על הרכב. סעו מזרחה בכביש עד הצומת, שם פנו צפונה לעמק. בצומת הסחנה הקטן פנו מזרחה וסעו כשמונה ק"מ עד לגן לאומי בית שאן (קיים שילוט ברור).

גן לאומי בית שאן הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים הגדולים, המרתקים והמשוחזרים בארץ ישראל. זהו אתר מרשים המתאר את העיר בית שאן בכל הדרה בעת העתיקה.

בית שאן היתה אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, שמוקמו על אחד הצמתים החשובים של העולם העתיק, ליד מעיינות רבים ובאזור בעל תנאים מצוינים לחקלאות. כל אלה תרמו להתפתחותה של העיר. פריחתה של בית שאן החלה לפני כ-6,000 שנה על התל והמשיכה בתקופה הרומית והביזנטית. שמה אז היה סקיתופוליס. לשיאה הגיעה בתקופה הביזנטית, אז מנתה כ-40 אלף תושבים.

העיר המשיכה לשגשג אף לאחר הכיבוש הערבי, עד 749 לספירה. אז, גרמה רעידת אדמה קשה לחורבן העיר, להרס ולמפולות עמודים וכותרות, גגות וקמרונות. העיר ירדה מגדולתה, השם סקיתופוליס נשכח והיישוב נקרא ביסאן. לאחר קום המדינה החלה בית שאן החדשה להתבסס ולפרוח, וכיום היא מונה כ-18 אלף תושבים.

נצא לסיור בעיר העתיקה. משך הסיור כשעה וחצי ויש לצאת אליו עם מים וכובע. העיר העתיקה ואתריה משקפים את המציאות היום-יומית, את התרבות ואורח החיים של תושבי הארץ לפני כ-1,800 שנה.

הסיור באתר מעניק לכם הזדמנות להציץ על המוסדות והמבנים השונים של העיר, כמו התיאטרון, למשל, או בית המרחץ, רחוב העמודים וגם מראה מיוחד במינו: העקבות המרשימים של רעידת האדמה שהרסה, כאמור, את העיר.

בתום הסיור הרגלי צאו מבית שאן וסעו מערבה (בכביש היוצא דרך קיבוץ מסילות), לקיבוץ חפציבה, כעשרה ק"מ. כאן תמצאו את גן לאומי בית הכנסת בית אלפא.

זהו בית כנסת עתיק מהמאה השישית, והוא חלק ממכלול של בתי כנסת קדומים שנחפרו בארץ ישראל. הבניין אולי פשוט בחיצוניותו – אבל בפנים נחשפים במלואם השרידים המפוארים. הקישוט העיקרי הוא רצפת הפסיפס הצבעונית, שהיא דוגמה לאמנות הביזנטית. הרצפה מחולקת לשלושה ריבועים, ובריבוע האמצעי גלגל המזלות ובו סמלי החודשים.

בריבוע הדרומי של הרצפה ארון הקודש, שמשני צידיו אריות וציפורים, ובריבוע הצפוני, ליד הכניסה, מופיע אברהם אבינו שעומד ובידו המאכלת, מוכן להקריב את יצחק בנו לעולה. בריבע זה בוקעת יד מהשמים, ומתחתיה מצוין "אל תשלח". לצד אברהם מופיע אייל, וכתוב: "הנה האייל".

בית הכנסת נחפר בשנת 1929 על ידי פרופסור סוקניק. רשות הטבע והגנים ביצעה בו שחזור חלקי, בנתה מבנה מקורה והפיקה המחזה אור-קולית יוצאת דופן ביופייה, המספרת את סיפור בית הכנסת.

עלו שוב על הרכב וסעו מערבה לגן לאומי מעיין חרוד. האתר טובל בפארק רחב ידיים, דשאים, שירותים והוא יכול להיות מיקום מצוין לארוחת צהריים.

מעיין חרוד הוא המערבי בקבוצת המעיינות הגדולים הנובעים למרגלות הגלבוע. הוא נובע מתוך מערה, שופע כ-360 מ"ק לשעה ומימיו מתוקים. סביבו גן פורח ומטופח.

ויש גם פה זווית תנ"כית: מעיין חרוד נזכר בספר שופטים (פסוק ז', 1), כמקום שבו ערך גדעון את "מבחן המים" ללוחמיו: "וישקם ירובעל, הוא גדעון, וכל העם אשר איתו, ויחנו על עין חרוד, ומחנה מדיין היה לו מצפון לגבעת המורה בעמק".

ולחובבי ההיסטוריה: ליד עין חרוד, בשנת 1260, ניצח הסולטן הממלוכי הקוטוזו את הצבא המונגולי, שהגיע במהלך כיבושיו עד ארץ ישראל. מאות שנים אחר כך, ב-1921, הוקם ליד המעיין קיבוץ עין חרוד בידי אנשי גדוד העבודה, שהיו ראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל. כאן, באזור הביצות, ניסו המתיישבים לגאול את אדמת העמק. האדם שסייע ברכישת אדמות העמק מידי הערבים היה יהושע חנקין, שכונה "גואל האדמה". חנקין ואשתו קבורים מעל למעיין, סמוך לבית שהוקם עבורם.

בימים אלה מסתיים תהליך הפיכתו של בית החנקינים למוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל ולציון פועלו של יהושע חנקין. במהלך הסיור, ליד מערת המעיין, מסופר סיפור גדעון. המשיכו משם ועלו בעלייה הקצרה בשביל הפונה ממערב לקבר חנקין. מכאן קיימת תצפית מרהיבה, שממנה יסופר סיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל, השזור בחייו של חנקין. כמו כן ניתן לראות היכן התרחשו סיפור תנ"ך נוספים, כמו הסוף הטראגי של שאול ובניו בגלבוע וסיפורי דבורה הנביאה.