הכתר הצפוני
השבוע נספר אודות קבוצת כוכבים שנקראה על שמה של נסיכה שנזנחה על ידי אהובה
השבוע נתמקד בקבוצת כוכבים קטנה ובולטת, קבוצת הכתר הצפוני, שמצויה מעט ממערב לזניט מיד לאחר השקיעה. קל יחסית למצוא את הקבוצה כיוון שהיא מצויה מזרחית לכוכב הבהיר ארקטורוס בקבוצת רועה הדובים, שהוא הכוכב הבולט ביותר בחלק המערבי של השמים לאחר השקיעה (ראו מפה).
צורתה של הקבוצה היא חצי עיגול ולפיכך היא נקראה בפי הערבים – קאס אל-מסכין (קערתו של המסכן) או אל-פקה, הצלחת. הכוכב הראשי בקבוצה, שהוא הבולט ביותר בין הכוכבים שיוצרים את חצי המעגל, קרוי אלפקה, שזה שיבוש של שמה הערבי של הקבוצה כולה.
סיפורו של הכתר הצפוני מתחיל במסעו של הגיבור תזאוס, שנשלח על ידי בני עירו אתונה כדי לרצות את המפלצת שחציה אדם וחציה שור, המינוטאורוס. המפלצת שכנה במבוך שבנה דדלוס עבור המלך מינוס, בכרתים. באחד הימים צר מינוס על אתונה ולא הצליח לכבשה. בצר לו פנה אל זאוס והלה הטיל בתושבי אתונה מחלות ופגעים. כדי להסיר את הקללה, נכנעו בני אתונה בפני מינוס והתחייבו להעלות מדי שנה, 7 עלמים ו-7 בתולות, קורבן למינוטאורוס האיום.
הספינות שנשאו את המטען האנושי לכרתים עטו מפרשים שחורים, לאות אבל. תזאוס הגיבור רתם לעזרתו את אריאדנה, בתו של מינוס, ובעזרתה הצליח להרוג את המינוטאורוס ולהימלט מהעיר, כשהוא לוקח עמו את אריאדנה. אולם, בעת שהגיעה המשלחת לאי בודד, נפלה תרדמה על אריאדנה ותזאוס שלא אבה להמתין לה, זנח אותה והמשיך בדרכו לאתונה, תוך שהוא שוכח את כל ההבטחות הנאות שהבטיח לה כשביקש את עזרתה. למעשה, אפשר לראות בכך את עונשה של אריאדנה שבגדה בעמה ובאביה בכך שעזרה לתזאוס.
לאחר זמן מה הופיעה על האי קבוצה עליזה בראשותו של אל היין, דיוניסוס. הלה ראה את אריאדנה הבוכיה, התאהב בה ובמתנה נתן לה כתר, שמונצח עד עצם היום הזה בשמים כקבוצת הכתר הצפוני.
אגב, עונשו של תזאוס לא אחר לבוא – הוא הבטיח לאביו, אייגאוס מלך אתונה, שאם ישוב בשלום, תניף ספינתו מפרש לבן. האב הדואג ישב על צוק רם מעל הים והוא אכן הבחין באוניות החוזרות לאתונה. אולם, בלהט השמחה, שכח תזאוס להחליף את המפרשים השחורים בלבנים והאב האומלל איבד עצמו לדעת בקפיצה אל הים שמאז נושא את שמו – הים האייגאי.
מערכת השמש השבוע
השבוע הזה מסתיים בסימן ליקוי החמה המלא שנראה בארץ רק בחלקו הקטן. ליקוי החמה נראה בעיקר בצפון רוסיה, סיביר ובישראל נראה רק מחלקה הצפון-מזרחי, גם אז באחוז קטן. מי שבכל זאת רוצה לצפות בליקוי יכול לראות את השידורים הישירים באתר סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א.
במשך השבוע הירח הולך ומתמלא, והוא נראה מעל האופק המערבי מדי ערב. מדי יום, באותה השעה, יראה הירח מלא יותר ורחוק יותר מהשמש עד ליום שישי הבא בו הירח יראה כחצי עיגול. ביום שישי הבא הירח יזרח בצהרי היום בדיוק, בעת שקיעת השמש הוא יהיה מעל האופק הדרומי בשיא גובהו והוא ישקע בחצות הלילה. שבוע לאחר מכן, בעת שיתמלא ייראה ליקוי ירח מלא ועל כך בכתבה בשבוע הבא.
תוך כדי מסעו על כיפת השמים הירח יחלוף ליד כמה כוכבי לכת השבוע; ביום שבת יחלוף חרמשו הדקיק של הירח מדרום לכוכב הלכת נוגה. אפשר לנסות לראות את התופעה מיד לאחר שקיעת החמה. יש לזכור היכן שקעה השמש ולחפש את חרמש הירח ואת נוגה מעט משמאל למקום שקיעת השמש. באופן מפתיע, קל יותר לראות את נוגה כנקודה זוהרת על רקע שמי הדמדומים ולאחר מכן לחפש את חרמש הירח הדקיק לשמאלו.
ביום ראשון חולף חרמש הירח מדרום (משמאל) לשבתאי. זו הזדמנות אחרונה להציץ בכוכב הלכת המעניין, בטבעותיו ובירחו טיטאן, שעלה לכותרות השבוע לאחר שהתגלו ימות נוזליות על פניו. שבתאי יתקבץ עם השמש ב-4 בספטמבר. הירח הולך ומתמלא וביום שני יחלוף מדרום (משמאל) לכוכב הלכת מאדים. מאדים נראה כנקודה אדומה על רקע שמי הדמדומים ובגלל מרחקו הגדול, יחסית, מאיתנו, קשה להבחין הפרטים על פניו. אולם, הירח עוזר לנו למצוא את מאדים בעת הדמדומים ומבט בטלסקופ עשוי להראותו כדיסקה קטנה, פחוסה. גם המאדים, כמו כל כוכבי הלכת והירח, מקבל את אורו מהשמש ולכן אנו עשויים להבחין בחלק מצדו שאינו מקבל אור מהשמש. בימים אלה אנו יכולים לראות כ-95% מצדו המואר של המאדים.
ביום חמישי יחלוף הירח דרומית לכוכב ספיקה (שיבולת) הכוכב הראשי בקבוצת בתולה אותה סקרנו לפני כמה שבועות. קבוצת בתולה עשירה בגלקסיות אך מי שמבקש לצפות בהן חייב להניח לירח להתרחק כדי שאורו לא יפריע לצפייה בהן.
צדק שאותו סקרנו בהרחבה לפני כמה מאמרים נראה במלוא הדרו כבר בשעות בין הערביים בכיוון דרום מזרח. מי שרוצה לראותו במיטבו, על חגורות העננים שלו, מוטב ויכוון את הטלסקופ אל צדק לפני החשיכה. בשעות הלילה החשוכות, הזוהר של צדק מאפיל על חגורות העננים שלו. בעת שעות בין הערביים אורו של צדק עדיין לא בוהק כל כך ומאפשר להבחין בפרטים על פניו ביתר קלות. אגב, מסיבה זו עדיף לצפות בכוכבי הלכת מתוך עיר מוארת ובימים שבהם יש אובך קל בשמים, שמייצב את האטמוספרה. קל מאוד להבחין בירחים של צדק המשנים את מקומם ביחס אליו ובטלסקופ איכותי גם בכתם הגדול האדום שעל פניו. מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום ועל תופעות הליקויים והצללים של ירחיו אפשר למצוא באתר הבית של המחבר, תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק.
מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי. בשבוע הבא נרחיב על ליקוי הירח שייראה מישראל בכל שלביו.
ד"ר יגאל פת-אל, היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
