קצת דרומה לבאר שבע

איך מטיילים: טיול ברכב, בשילוב קטעי הליכה קצרים

משך הסיור: כיום שלם

אין כמו לרדת בחורף דרומה. אם יהיה לכם קצת מזל תזכו במנת שמש חורפית חמימה. אם יהיה לכם הרבה מזל תוכלו לצפות בזרימת מים במדבר הצחיח ובגבים שהשיטפון מילא אותם לפני שהמשיך לים. צאו על כביש מספר 40 לכיוון באר שבע, בירת הנגב.

השם באר שבע מחובר לדמותו של אברהם אבינו. גם היום ניתן למצוא בלב העיר ובשוליה אתרים קדומים המחזירים אותנו למראות ולניחוחות של פעם. כזה, למשל, הוא הגן לאומי תל באר שבע, המצוי במרחק חמש דקות מהעיר. מדובר בחוויה בת 5,000 שנה, אליה נגיע בסיום המסלול.

צאו מבאר שבע בכביש מספר 25 לדימונה. בדרום העיר תוכלו לראות את השדות המושקים על ידי מי קולחין. בעונת הנדידה יגיעו לכאן ברווזים ועופות מים ויהפכו את המקום לגן עדן לציפורים. משמאל לכביש תראו את מושב נבטים ובו בית הכנסת הייחודי השייך לקהילת יוצאי קוצ'ין שבהודו. מימין אחד מיישובי הקבע של הבדואים בנגב, שגב שלום.

ולמבט ההיסטורי-תנ"כי: מאחור, כאמור, העיר באר שבע, בה נכרתה ברית שלום בין רועי אברהם לרועי אבימלך. לפנים מדבר באר שבע, בו תעו הגר וישמעאל.

משני עברי הכביש משובצים מאהלים של בדואים, עדרי צאן, מסילת רכבת באמצעותה מעבירים את הפוספטים מהנגב אל נמל הייצוא באשדוד וכמובן חורשות קטנטנות שניטעו בתוך לימן, ערגה סכורה האוגרת מי גשמים. ניתן לעצור באחד הלימנים למנוחה ולארוחה קלה.

אתם חולפים על פני צומת ערוער (מפגש עם כביש מספר 80 לכיוון ערד). מימין לצומת מזדקר תל ערוער. למרגלותיו נראה מים זורמים בערוץ נחל יתנן ושפע צמחייה. בתל נחשף יישוב מתקופת מלכי יהודה ומשלהי תקופת בית שני. המקום מזוהה עם העיר המקראית ערוער, אליה שלח דוד, בטרם היה למלך את השלל ממלחמתו בעמלק. מצפון לצומת קיים יישוב בדואי הנושא כיום את השם המקראי.

חילפו גם על פני הפנייה לירוחם והמשיכו עד פאתי העיר דימונה. מקור שמה של העיר הוא תנכ"י, על שם עיר בנחלת שבט יהודה. ב-1955 הוקם במקום מחנה לעובדים במפעלי ים המלח והפוספטים. מהמחנה הזה התפתחה אחר כך העיר.

המשיכו מזרחה. לאחר כשישה ק"מ נפנה על פי השילוט אל גן לאומי ממשית. דרך המסתעפת ימינה מובילה אל חוות הגמלים.

היום אולי מובילים הגמלים מטיילים, אולם בימים רחוקים חצו הגמלים את מדבריות ערב והנגב עד לנמל עזה, עמוסים בתבלינים ובבשמים. לאורך דרכי המסחר האלה פתחו לפני יותר מ-2,000 שנה הנבטים אכסניות דרכים שהפכו ברבות השנים לערים נבטיות. עם חלוף הזמן קיבלו עליהם הנבטים את הדת הנוצרית ועל כך יעידו שרידי הכנסיות המפוארות שהותירו אחריהם בעריהם בנגב. במפת הפסיפס מידבא שנמצאה בירדן מכונה העיר ממפסיס. למרגלות האתר נחל ממשית ובו מערכת סכרים מרשימה.

ממשית היא המאוחרת בערי הנבטים. רוב הממצאים בה הם מהתקופה הרומית-בינזטית, והסיור באתר מרתק. חלקים נכבדים מהעיר שוחזרו, ולכן יש תחושה שהעיר עומדת עדיין על תלה.

צאו מממשית וחזרו לכביש מספר 25 בצומת אורן (רותם). פנו ימינה בכביש מספר 206 לכיוון אורון והמכתש הגדול. הכביש עובר באחת מהבקעות הכלואות בין רכסי הנגב הצפוני. ממערב רכס חתירה, ממזרח רכס חצרה, ובתווך מישור ימין. בעמקי הנגב הצטבר חול רב לפני מיליוני שנים, עדות לנחלי הענק שזרמו מעבר הירדן לכיוון מערב לפני היווצרות השבר הסורי-אפריקני.

הכביש יוביל אתכם עד לפנייה משולטת ימינה אל המכתש הגדול וירוחם (עין יורקעם - גב מים גדול בתחתית הקניון של נחל חתירה ממערב לכביש כ-400 מ' אחרי הפנייה לכיוון המכתש).

בדרך תעברו מתחת לגשר הרכבת. לאחר כ-300 מ' תגיעו אל קבוצת עצי אקליפטוס. זה הזמן לעצור במתקני החניה במקום. סמוך לחניון תראו אבני חול בשלל צבעים. זוהי נקודה מצוינת למשחק עם הילדים ובדיוק המקום כדי לתת פורקן לרצון לגעת, לממש ולאסוף. תוכלו, למשל, "להתאפר" בצבע החול וגם למלא בקבוקים בחול הצבעוני כמזכרת יפה.

אחרי שתמצו את החוויה הזו, שובו אל המכונית והמשיכו - בזהירות - עם הכביש החוצה את המכתש ומטפס בדרך תלולה ומפותלת על המצוק המערבי. בתום העלייה, על פי השילוט, עצרו ורדו מהרכב כדי לזכות בתצפית מרהיבה אל קרקעית המכתש, תצפית הר אבנון.

אחרי שהספקתם להתרשם די הצורך המשיכו בנסיעה. חצו את ירוחם והמשיכו לכיוון דימונה.

עלו שוב על כביש מספר 25. לפני הכניסה לבאר שבע פנו ימינה לכיוון תל אביב, ומשם לגן לאומי באר שבע.