טעימה: וודקה וספומנטה

אחרי הרבה זמן שהיא כבר כאן, הגעתי גם אני לטעום את הוודקה האוקראינית.

הבקבוק מלבני, עם חצי תריסר – או יותר – שטיקים וטריקים למניעת זיוף הוודקה. מלבד כל ההולוגרמות ויתר המדבקות והתדפיסים המיוחדים, הוודקה גם סגורה בפקק מיוחד, שהנועל שלו "קופץ" בפתיחה. זה טוב, ויעיל, ורק צריך לזכור לסובב בחזרה את הפקק לפני שמניחים בפריזר. ואני מדבר מניסיון.

המשקה עצמו, שמחירו לצרכן 45 שקלים, בהחלט ברמה טובה לוודקה בסיסית, מזרח אירופאית. הטעמים "קשוחים", כראוי, ולא מתחנפים. הפה שמנוני ועבה יחסית ומעט מתקתק. בטעימה עיוורת נראה לי שחורטיצה הייתה מתמקמת יפה עם וודקות אחרות במחירי ביניים. היא לבטח תצליח מאוד בקרב שוחרי הוודקה הרוסית, יותר מאשר בקרב מי שהולכים היום לכיוון הוודקות המערביות, סופר-דופר-אולטרא-שופרא.

מבעבע חדש: קרפנה מלוולטי

קחו הרבה אויר ונסו לבטא את השם הבא, במכה אחת: קרפנה מלוולטי ל'ארטה ספומנטיסטיקה ברוט רוזה. זהו יין חדש, ביבוא חברת הכרם: מבעבע ורוד, עשוי בשיטת Charmat, על שמו של ממציא השיטה, הצרפתי Eugene Charmat. שמה השני של השיטה הוא "השיטה האיטלקית" והאיטלקים אכן מנצלים אותה היטב. בשיטה זאת, המיגוז של היין נעשה בצורה טבעית – על ידי שמרים – אבל הוא נוצר במכל לחץ גדול, ולא בבקבוקים. זה זול יותר ומהיר יותר מאשר השיטה הצרפתית, הקלאסית, אבל הבועות גדולות ומהירות יותר, וגם הארומות פחות טובות.

היין הזה יוצר על ידי אחד מיצרני הספומנטה הטובים באיטליה, והוא מאוד מהנה: פריך ונעים, מבעבע בדיוק במידה – לא עוקצני או גס – ונתון בבקבוק יפה. הצבע הוורדרד שלו כבר "שייך" אותו לחגיגות ט"ו באב, אירועים רומנטיים וכיו"ב, אבל בינינו? הוא פשוט כיפי.

עקב אכילס? המחיר. ב-75 שקלים לצרכן יש כבר כמה וכמה קאוות טובות, וזה מחיר שמתקרב אפילו לברוט של רמת הגולן (ושקול לגמלא ברוט החדש). אם אתם מוצאים אותו לכן בכמה שקלים פחות – הרווחתם יפה. (14/20).

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "