תחתית ללא תכלית. לקראת פתיחת העונה בליגת העל

לפני כחודשיים, ב-23 ביוני, אישרה הנהלת ההתאחדות לכדורגל את הגדלת ליגת העל ל-16 קבוצות החל מעונת 2009/ 2010. במסגרת ההחלטה, נקבע כי בעונה הקרובה תהיה יורדת אחת מליגת העל, חמש קבוצות יעלו מהלאומית, כשהשישית בליגת המשנה תתמודד מול הקבוצה שתסיים במקום ה-11 בליגת העל על הכרטיס הנוסף לליגה הבכירה.

מעבר לוויכוח סביב תועלת המהלך עבור הכדורגל הישראלי בראייה לעתיד, אין ספק כי המרוויחים הגדולים מ"עונת המעבר" בין שני מבני הליגות הם מוכרי הקרטיבים בחוף הים, שירכשו לעצמם לקוחות חדשים מאותן קבוצות מרכז טבלה, שמוקדם מאוד יפנימו כי סכנת הירידה העונה מאיימת פחות מהעבר.

מזרחי ושחקני אשדוד. יגיעו מהר מאוד לחוף. מבטחים (צילום: צפריר אביוב) 

במהלך השנים האחרונות די התרגלנו שאחרי שהאלופה זוכה מעשית בתואר בשלבים מוקדמים של העונה, העניין היחיד הנותר ממחזורי הסיום של ליגת העל הם אותם מאבקי תחתית גורליים, שבחלק גדול מהמקרים נמשכו עד השריקה האחרונה. העונה גם זה צפוי להיעלם.

אם ניקח בחשבון שהקבוצה שתסיים לפני אחרונה לא תתקשה מול הקבוצה שתסיים שישית בליגה הלאומית (ניסיון העבר מוכיח זאת ללא צל של ספק) ולא ממש תרגיש מאויימת ממפגש כזה, הרי נוצר "בור" שלם של קבוצות מרכז טבלה שיפתחו פער סביר מהמקום האחרון וכל מה שיעסיק את בעליהן כבר בחודש מרץ זה ההכנות לעונה הבאה.

האם המהפכה תצליח? אבי לוזון (צילום: טל שחר)

קבוצות כמו בני סכנין, מ.ס. אשדוד, או אפילו בני יהודה, למודת קרבות ההישרדות, יבינו באמצע העונה כי הסכנה חלפה ומשם ואילך נחזור לראות את אותם משחקים משמימים חסרי כל ערך ספורטיבי. אם באמת מאמני הקבוצות ירשו לעצמם קצת להעיז במצב כזה, שחקנים צעירים, שיחכו מרבית העונה על הספסל להזדמנות להוכיח את יכולתם, יקבלו את הבמה הראויה ואז אולי, נרוויח שחקן או שניים לעתיד.

כמובן שברקע תהדהד הירידה הטרייה של הפועל כפר סבא, שבעונה החולפת הפסיקה לשחק מוקדם מדי ועד שהבינה עד כמה חמור מצבה, מצאה עצמה בוכה במחזור הסיום. לא יהיה הימור מופרך להגיד שסיפור התרסקות דומה לא יחזור השנה ויותר מכך, הקבוצות מבינות שגם אם אכן יקלעו למצב דומה, תחכה להן חגורת הצלה בדמות משחקי המבחן מול קבוצה מליגה נמוכה שרשאית להחתים זר אחד בלבד.

יש שיטענו כי העובדה שחוזי השחקנים בנויים על הישגיות ושכרם נקבע על פי מספר הנקודות שקבוצתם צוברת, יהווה עבורם תמריץ להמשיך לשאוף לנצח בכל מקרה, גם כאשר קבוצתם תבטיח הישארות בליגה. גם טענה זו לא תעמוד במבחן המציאות מסיבה פשוטה - ברגע שהעניין באותם משחקים חסרי חשיבות יהיה מועט, הקהל יצביע ברגליו וימשיך להיעדר מהמגרשים וכפי שקורה במרבית מהמקרים - תרד גם המוטיבציה של השחקנים להציג את יכולתם מול יציעים קירחים.

אז בשורה גדולה מפתיחת ליגת העל אין, בטח בכל הקשור למאבקי התחתית המפורסמים שלה, שהיוו את מרכז העניין בה בשנים האחרונות. גם כאן לא יהיה הימור גדול להניח שלפחות שניים-שלושה משחקים בכל מחזור בסיבוב השלישי יהיו חסרי עניין ורמתם תהיה בהתאם.

התקווה הגדולה של ראשי ההתאחדות שהירידה הצפויה ב"עונת המעבר" היא לצורך עלייה, שתגיע עם הגדלת הליגה. עד אז אפשר להמשיך להתווכח האם ה"המהפכה הגדולה" שיושב ראש ההתאחדות מנהיג אכן תיצלח ובמקביל להתפלל למעידה של בית"ר ירושלים על מנת שיתפתח מאבק ראוי על תואר האליפות. העונה, מהתחתית לא תבוא הישועה.