שתף קטע נבחר

פרס: "אייבי הקדיש את חייו לאנושות יותר טובה"

מחנה השלום מתאבל על לכתו של הלוחם הגדול, אייבי נתן. הנשיא פרס: "הוא היה הכובש הגדול ביותר של הלבבות". ביילין: "הוא פרץ דרך לאחרים". בתו הספיקה לבוא ארצה לומר לו שלום אחרון. שני חבריו שהוכרו כאפוטרופסים סיפרו בעצב: "בודדים באו לבקרו, הממסד לא הכיר לו תודה"

מחנה השלום מתאבל. מותו של אייבי נתן אמש (ד') בגיל 81 כאב במיוחד לאנשים הקרובים אליו, אבל לוחם השלום האמיץ האיר את דרכם של אנשי ציבור רבים, שמרכינים הלילה את ראשם. אנשי השמאל הישראלי התייחסו לנתן כאל אב נערץ ופורץ דרך, ומותו לאחר מחלה קשה השאיר בהם צל של יתמות. נתן ייקבר בבית העלמין קריית-שאול. מועד ההלוויה טרם נקבע.

 

 

"אייבי היה אחד האנשים הבולטים והמיוחדים במדינה", ספד לו נשיא המדינה, שמעון פרס. "לוחם גדול ביותר נגד המלחמה, נגד העוני ונגד הקיפוח. הוא האיש שהקדיש את חייו למען אנשים אחרים ולמען אנושות יותר טובה, לא חשש משום סיכון, ולא היסס להיות ראשון בכל חזית. היה הכובש הגדול ביותר של הלבבות והאיש המאמין ביותר בשעה שחסרה האמונה".

 

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ספד גם הוא ללוחם השלום. "אייבי נתן היה אוהב חיים, אוהב אדם ואוהב שלום. הוא צבע בצבע מיוחד של אנושיות ושל חמלה את חיי החברה הישראלית ובתור שכזה ננצור את זכרו באהבה".

 

יו"ר הכנסת, דליה איציק, מסרה: "בשמי ובשם כנסת ישראל, אני מביעה צער וכאב עמוק על פטירתו של לוחם השלום הנצחי. מדינת ישראל איבדה היום את אחד מלוחמיה הדגולים בקרב על השלום".

 

שר התרבות, המדע והספורט, ראלב מג'אדלה, אמר: "הלך לעולמו לוחם שלום ואיש שהאמין בכל לבו שהחיים המשותפים והאחווה בין עמי האזור הוא דבר אפשרי. אני כואב את לכתו ומאמין כי מורשתו תישאר איתנו לעד".

 

מי שהחל את הקריירה הפוליטית לצדו של פרס בשנותיו כ'יונה', יוסי ביילין, אמר אמש: "אני מצדיע לאומץ של אייבי נתן, שבנכונותו לסכן עצמו פרץ דרך לאחרים והוכיח שרק מי שיש לו אומץ לדבר עם הצד השני ולשבור טבואים מיושנים ומיותרים, יכול להגיע להישגים".

 

ח"כ אחמד טיבי, יו"ר תע"ל, אמר כששמע את הידיעה: "אייבי נתן ז"ל היה מוביל דרך אמיץ ושוחר שלום בכל רמ"ח איבריו, צר לי שלא רבים הלכו בדרכו".

 

מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר: "אייבי נתן היה חלוץ לפני המחנה, לוחם שלום אמיץ שלא היסס לפרוץ דרך למען השגת הסדר בין ישראל לשכנותיה. מחנה השלום מרכין ראש בפני אחד מהאנשים שתרמו רבות לשינוי דעת הקהל בישראל ובעולם".

 

בתו הספיקה להגיד שלום אחרון

ב-15 השנים האחרונות, מאז חלה נתן, סעדו את מיטתו בדרך קבע ידידיו הקרובים ביותר, הנרי אלקסלסי וארול אשל. השניים הוכרו על ידי המדינה באופן רשמי כאפוטרופוסים החוקיים שלו, בהיעדר קרובי משפחה בארץ. ביום ראשון, הם מספרים, קראה להם רופאתו של נתן, שדיווחה על החמרה במצבו הרפואי והציעה להם לקבץ סביבו את יקיריו כיוון שלא נותר לו זמן רב לחיות.

 

אתמול, לבקשתם של אלקסלסי ואשל, הגיעה ארצה בתו של נתן, שרונה אל-סאייה, שהספיקה להיפרד מאביה בפעם האחרונה, לפני מותו. "הבנו שזה הרגעים האחרונים שלו והיה חשוב שכולם יספיקו להיפרד", אמר ל-ynet ארול אשל, שהכיר את נתן בשנת 85' כשיצאו יחד לאתיופיה כדי להקים מחנות לפליטים בתקופת משבר הרעב. "מאז שהוא חלה איש לא ביקר אותו. בודדים באו לבקרו".


בדרך לספינת "קול השלום" (צילום: דני סלומון)

 

על החבר שנפטר אמר אשל: "אייבי היה אדם מיוחד במינו, מלא בחלומות של שלום ואי אלימות, עם חזון ודמיון מפותח, שהקדיש את חייו לנושא העזרה לזולת. הוא האמין בשלום וסבר שאפשר היה להגיע עם הפלסטינים להסדר, לטעמי הוא היה נאיבי. הוא נחשב בתחילה לשוטה הכפר וישב בכלא לאחר שנפגש עם אנשי אש"ף, אבל בסוף כולם ישבו לדבר איתם".

 

אלקסלסי פגש את נתן כשהתנדב מטעם התנועה הקיבוצית במבצעי הסיוע באפריקה במשבר הרעב. "אייבי היה ספן השלום, טייס השלום, אין עוד אחד כמוהו שעשה והקריב את כל חייו והונו למען הזולת באשר הם, בלי הבדל בין דת, גזע ומין".

 

"האדם היקר הזה", מוסיף אלקסלסי, "סבל בשנים האחרונות כל כך הרבה, ואנחנו החברים עשינו המון בכדי להנעים את התקופה הקשה הזו.

 זהו אחד הערבים העצובים ביותר בחיי, איבדתי אבא לדרך ואני כמובן מבטיח להמשיך את דרכו בכל המבצעים ההומניטאריים בעולם".

 

על דבר אחד, מצר אלקסלסי: "הממסד הממלכתי אף פעם לא הכיר לו תודה והוא היה עצוב כל שנה מחדש כשלא זכה לקבל את פרס ישראל. בכל שנה הגשנו מועמדות לפרס ישראל על מפעל חיים, לאיש שלימד את כולנו לומר את המילה 'שלום', אבל הוא לא זכה לכך. אייבי הוא שילם בחייו - הוא ישב בכלא על המפגשים עם אש"ף, שאח"כ כולם ישבו והתחבקו איתם. כולם מדברים על שלום, אבל איש לא עשה כמוהו שהקריב הכל למען השלום".


פורסם לראשונה 27/08/2008 22:56

 

בהכנת הידיעה השתתפו רועי מנדל, רוני סופר, רונן מדזיני, אמנון מרנדה, אפרת וייס ושרון רופא-אופיר
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: בני אורטל, לע"מ
"היה חלוץ לפני המחנה"
צילום: בני אורטל, לע"מ
פרס: "האמין יותר מכל כשחסרה אמונה"
צילום: עמוס בן גרשום , לע"מ
מומלצים