שתף קטע נבחר

מונטה כריסטו: אי (בלי) תנועה

אלכסנדר דיומא, מחבר הספר "הרוזן ממונטה כריסטו‭,"‬ אולי לא ביקר באי האגדי שעליו כתב. מנחם גנץ, לעומת זאת, זכה לקבל את האישור המיוחל ולהגיע לאי המסתורי שבו מתגוררים שני בני אדם בלבד (לצד שני שומרים) ושהגישה אליו אסורה

ישנם מקומות על פני כדור הארץ שבהם התייחדות האדם עם הטבע היא יוצאת מן הכלל. מעטים המקומות שבהם התייחדות הטבע עם עצמו היא אלוהית ממש והאדם מוקצה ולא רשאי להיות שותף.

 

ברוכים הבאים לאי האסור, גן העדן, מונטה כריסטו. בלב הים התיכון, סמוך לחופי חבל טוסקנה, דרומית לאי אלבה ולא הרחק מקורסיקה, ממוקם האי השמור כפנינה, אליו חל איסור חמור להגיע. צו מיוחד אוסר על סירות מכל סוג ובכל גודל להתקרב לחופי האי, ודייגים מקומיים יודעים היטב כי הם עשויים לאבד את רישיונם במידה שידוגו במרחק שישה ק"מ ממנו.

 

דורות שלמים של ילדים ובני נוער ברחבי תבל התחנכו על מורשתו של "הרוזן ממונטה כריסטו‭,"‬ יצירת המופת פרי עטו של הסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא, אבל עננת המסתורין המרחפת מעל האי, האגדות והסיפורים על אודותיו רק הלכו והתגברו במשך השנים. ככל שנאסר על מבקרים לדרוך במקום, התעצמה אגדת האי.

 

כיום מתגוררים באי באופן קבוע ארבעה בני אדם בלבד: שומר המגדלור, גופרדו בנלי, ורעייתו כרמן, ובנוסף להם שני שומרים חמושים, שוטרי חיל שימור היערות האיטלקיים, המאבטחים את האי ומתחלפים כל 15 יום. בתום חודשי המתנה לא מעטים, נענו באופן נדיר הרשויות לבקשתנו והסכימו לפתוח את שערי האי ביום החלפת המשמרות לביקור חריג וחד פעמי.

 

האי לא מסוגל לקלוט בני אדם

בשעת בוקר מוקדמת סיים סגן אלוף סטפנו ונילוקה, מפקד היחידה האחראית על האי, לבדוק את הציוד של שני השומרים החדשים שיוצבו בשבועיים הבאים באי. על ספינת "מונטה כריסטו" שברשות יחידתו השלימו אנשיו את העמסת הציוד והמזון הנחוץ לארבעה החיים בניתוק גמור מהסביבה. מספר טכנאי חברת הטלפונים המקומית הצטרפו אף הם למסע, לאחר שבמהלך חודשי החורף השתבש הקשר עם האי וניתן היה לתקשר עם יושביו אך ורק באמצעות טלפון לווייני.

 

במרינה די סקארלינו, לא הרחק ממפקדת היחידה בפולוניקה, לאורך חוף הים בחבל טוסקנה, כבר הרימו עוגן. "ארבעים מייל מפרידים בינינו ובין מונטה כריסטו. ההפלגה תימשך כשעה וחצי‭,"‬ הסביר סגן אלוף ונילוקה, שמרכז את ההיתרים לפקוד את המקום ובפעם הראשונה התיר לעיתונאי זר לבקר באי. לדבריו התוכנית להרחיב את מספר המבקרים באי בוטלה, ובחמש השנים הבאות, בדומה להחלטות שהתקבלו באיטליה ב‭,1971-‬ כשהכירו במקום כולו כשמורת טבע, רק מספר מצומצם של בני אדם ימשיך לפקוד את האי.

 

"האי לא מסוגל לקלוט בני אדם. אין בו מסעדה, אין מקומות לינה, אין בו בתי שימוש ציבוריים, כל כולו שייך לטבע‭,"‬ הסביר. סך ההיתרים כיום מסתכם בכאלף בני אדם בשנה: 600 חוקרים ומדענים, 300 תלמידים מבתי הספר בטוסקנה שרשאים להכיר את סביבתם, ומאה אזרחים מקומיים. כל אלו, אגב, פוקדים את האי לאחר סדרת חינוך שיעורי לימוד והכנות ארוכות.

 

לאור הדרישות והרצון העז לגעת במונטה כריסטו, בשנים האחרונות התירו הרשויות ליאכטות ולבעלי סירות פרטיות לשוט במרחק של קילומטר בודד מהאי. "אנחנו נעתרים לעתים לבקשות של סירות עד 15 בני אדם המבקשות לפקוד את החוף‭,"‬ אומר ונילוקה. מדובר בבקשות שחייבים להציגן לפחות חודש מראש, וההיתר מאפשר ביקור במוזיאון שסמוך לחוף.

 

חובבי טבע המעוניינים לבקר באי מתלוננים שהם נדרשים להמתין שלוש שנים לביקור חטוף, שלא מאפשר היכרות אמיתית עם מונטה כריסטו, שכן הם לא יכולים לטפס על הצוקים ולבקר בחלקים נרחבים באי, הנפרש על פני עשרת אלפים דונם. גם השהייה מוגבלת לשעות בודדות, ומתמקדת בביקור במוזיאון קטן מתחת למעון השומרים. "אם אתה עקבי, נחוש ובאמת רוצה בכל מאודך לבקר באי וייווצרו תנאים מתאימים בהתאם לכללים, יש סיכוי סביר שתצליח‭,"‬ אומר ונילוקה. "מילות המפתח הן משמעת ופיקוח‭."‬


אם אתה עקבי ונחוש, יש סיכוי שתצליח להגיע (צילומים: מנחם גנץ)

 

צמחים רעילים

כעת התגלה האי במלוא היקפו. להקה של דולפינים שחתה וקיפצה לצידנו, בירכה אותנו לשלום בבואנו. סלעי הגרניט, הצוקים והצמחייה הפראית והאיתנה המתרוממת ביניהם בגאווה שלחו יחד מסר ישיר: "אנחנו שולטים על הנעשה כאן‭."‬ עגנו במפרצון קאלה מאסטרה, ואת פנינו קידם גופרדו, שמיהר להעמיס את הציוד לווילה שבה הוא מתגורר, המעון שבמאה שעברה לן בו לא אחר ממלך איטליה ויטוריו עמנואלה השלישי, שהשתעשע באי ששימש לו כפארק ציד.

 

המחזה מרהיב, אבל גם גורם להרהורים: הלא כך נראה גן עדן. בגובה 350 מטרים מעל פני הים מתנשא מנזר מהמאה השביעית לספירה. אף כי מומחים מאמינים שלאי היסטוריה אנושית עתיקה יותר, וממיליאנו הקדוש שהה כאן כבר ב‭445-‬ לספירה, הרי שתרומת המנזר להתפתחות האי משמעותית. עד שנת 1553 חיו כחמישים נזירים מהפכנים בפסגת ההר. התקפה טורקית על המנזר הביאה להריסתו.

 

מי שהחזיר לאי את חשיבותו ותהילתו בתום 300 שנים שבהן נשכח ולא היה מיושב, היה כאמור אדמונד דנטס, גיבור הספר "הרוזן ממונטה כריסטו‭."‬ הצלחת הספר, שהתפרסם ב‭,1844-‬ והפיכתו ליצירת חובה, הגבירו את המסתורין והפרסום סביב האי. כיום מונטה כריסטו הוא במידה מסוימת קורבן של דיומא ולא ניתן לגעת בו. במטרה לשמר את החי והצומח העלולים להימצא בסכנת הכחדה, עושות הרשויות הכל כדי להרחיק בני אדם.

 

ספק רב אם אלכסנדר דיומא עצמו ביקר במקום. רבים מאמינים כי הצליח לרתק בכתיבה קולחת מיליוני בני אדם מבלי שכף רגלו תדרוך כלל במקום. לעומת זאת סקרנים לא מעטים ביקשו להגיע בעקבות תיאוריו. הבולט שבהם היה ג'ורג' ווטסון טיילור, חוקר אנגלי שהקים קהילה קטנה בת 25 חברים שהתגוררה באי. הוא גם בנה את הווילה היחידה שמעל קאלה מאסטרה. טיילור האמין שהוא חוקר בוטני דגול. בראייה לאחור מתברר כי מספר החלטות שקיבל היו הרסניות לעתידו של האי.

 

"הוא החדיר צמחים רעילים שלא ניתן להילחם בהם‭,"‬ אומר בתסכול סטפנו ונילוקה בעודנו מתחילים לטפס במסלול תלול שאורכו כשלושה ק"מ לעבר המנזר הגבוה. מבט מהגיא הזורם לעבר המפרץ מגלה את עוצמתו המרשימה של המקום. אל תיתנו לחול חוף הים הזהבהב ולמים הצלולים בטורקיז-ירוק וכחול לבלבל אתכם. לא מדובר בחוף ים בקריביים, אנחנו בלב הים התיכון. כאן, לצד עצי אקליפטוס שנטע טיילור ומחטי האורן היבשים, גם לעוצמת הסלעים יש הרבה מה לומר.

 

הטיפוס החד במסלול למיטיבי לכת נעשה לרוב ללא סיוע בחבלים ובאמצעות מדרגות מלאכותיות מאבנים וקרשי עץ. לרגע נזכרתי ביכולתו של דנטס לביים פציעה קשה כדי לנטרל את הנוכחים לצידו ולהתפנות לחיפוש אחר המטמון שהפך אותו לרוזן האגדי של האי. שביב של תקווה וסייג היכה בי. אולי בכל זאת אמצא, כפי שמתאר דיומא, "תיבה ובה מטבעות מטילי זהב ושפע יהלומים, פנינים ואבני אודם שנשמעו ככדורי ברד הפוגעים בזכוכית כשנגעו זה בזה‭."‬

 

כשבאופק האי קורסיקה, חלקתי מותש את רגעי הייאוש של הגיבור בדרך לאוצר, ונזכרתי בצוואה הברורה שקיבל לגבי היכן עליו למצוא אותו: "בפינה הרחוקה ביותר בפתח השני של המערה‭."‬ הפינה הרחוקה הייתה עבורי כעת העלייה המתמשכת לעבר המנזר, ומשם אל מערת הקדוש, שבה נגלים לוחות חתומים של מבקרים איטלקים לפני 130 שנה. ככל שנמשכה העלייה, נעשה שיפוע הצוקים חד יותר. ריחות רוזמרין ושאר עשבים חריפים ליוו את הטיפוס. בהדרגה נפרדים מהכחול שבים ומתחברים לפסגה השמיימית, הכחולה בגוון אחר. הטבע נקי וטהור לחלוטין, ללא בדל סיגריה או שבר זכוכית. בפתח המנזר מתגלה עוצמה נוספת של האי, התורמת אנרגיה מיסטית למקום: השקט. השקט במונטה כריסטו נשמע אחרת, כשלדממה מצטרפים רוחות ורחש בעלי החיים, השליטים האמיתיים במקום.

 

עזי בר נדירים, נחש צפע מונטה כריסטו המפורסם, עכברושים, עטלפים וארנבים הם האוכלוסייה המוגנת כאן. העובדה כי מעולם לא היה כאן יישוב קבע איפשרה לבעלי חיים וצמחים שנכחדו במקומות אחרים באזור הים התיכון לשרוד דווקא כאן‭".‬את העזים הביאו הנזירים, העכברושים הגיעו מהספינות והעטלפים מצאו מקום במערות‭,"‬ מסביר ונילוקה בנקודת התצפית במעלה המנזר שזה עתה נכבש. כעת הוא מתפנה להסביר את הבעייתיות של האי. לדבריו מונטה כריסטו סובל מחוסר איזון בין החי והצומח. העזים ושאר בעלי החי מכרסמים ב‭400-‬ סוגי הצמחים שבאי מבלי שאלו מצליחים להתפתח ולאפשר להם מזון נוסף. בעיה נוספת היא אי האיזון בין הזכרים והנקבות - כאשר 60 אחוז מבעלי החיים הם נקבות.

 

"אפשר להשוות את מונטה כריסטו ליצירת אמנות‭,"‬ מוסיף ונילוקה. "לא חייבים לגעת בה כדי להבין שמדובר ביצירה שהיא נחלת האנושות כולה. זהו מקום ייחודי שאין שני לו‭."‬

 

ואכן, גם במרומי המנזר ברור כי אין כאן זכר לקיומו של האדם. "רק ימאים צרפתים מפירים לעתים את ההגבלות. הם טוענים שבמפות שלהם לא מסומן שהגישה לאי אסורה, למרות שזה דבר ידוע בקנה מידה בינלאומי. לרוב הם משלמים קנסות וממשיכים. אנחנו משתדלים להימנע מלהגיש תלונה פלילית‭."


"זהו מקום ייחודי שאין שני לו" 

 

מסלול הירידה לא היה קל בהרבה מזה שבעלייה. הסלעים הייחודיים של מונטה כריסטו הובילו אותנו למערת הקדוש. כל הניסיונות לחפש יהלומים, פנינים ומטבעות כסף נכשלו. בתום מסע, שנמשך כארבע שעות, חזרנו למפרצון ולביתם של גופרדו וכרמן. הזיעה המלוחה הראתה סימנים לבנים ברורים על החולצה, המים הנוצצים בקרני השמש קראו להשתכשך בהם. זה היה כל כך מתבקש, וכל כך אסור באי הזה. כשהעזתי להציע בכל זאת, ננעצו בי עיניים מאיימות ופנים חתומות שהבהירו כי מדובר היה בהערה מיותרת.

 

החוויה החסרה הזכירה לי את רפאלה סנדולו, מזכיר אגודת הידידות של האי, הנלחם מהאי אלבה הסמוך כדי להגמיש את מדיניות האיסור שחלה על מונטה כריסטו. בילדותו זכה סנדולו בן ה‭70-‬ לבקר באי לעתים קרובות. "המחסן שנראה על החוף נבנה בהוראתו של המלך כדי לאפשר לדייגים למצוא בו מנוחה. בין השנים ‭1943-1942‬ שהיתי בו תקופות ארוכות יחד עם אמי‭,"‬ הוא מספר. "הקמתי את אגודת הידידות, כי בשם מונטה כריסטו חבויים קסם ומסתורין המוכרים להרבה אנשים ברחבי העולם. יש בי אהבה למקום, שמבוססת על השעות הרבות שביליתי עם אבי הדייג כשעוד מותר היה לדוג באזור‭."‬

 

אביו, מתברר, הוצב כחייל איטלקי באי במלחמת העולם השנייה לצד חיילים גרמנים. אגב, באותה תקופה - למעשה ב‭12-‬ במארס ‭- 1948‬ נפגשו ממש כאן, סמוך לאי, שתי אוניות מעפילים שעשו דרכן לחופי ארץ ישראל. אוניית המעפילים "יחיעם" קלטה 531 מעפילים שהיו על גבי האונייה "נחשון‭,"‬ שאירעה בה תקלה טכנית בלב ים ולא הצליחה להמשיך ליעדה. מנמל תל אביב הועברה הסירה לחיפה בסוף אותו חודש, אבל נוסעיה הועברו לאוניות גירוש לקפריסין.

 

שבועיים בלי לחם  

את החול הקטיפתי והמים הצוננים הותרתי מאחור והתקדמתי לווילה של טיילור, שבה שקדה כרמן על ארוחת צהריים כיאה למלך שהתגורר כאן בעבר. גופרדו בעלה, שבילה במחיצתה שנים ארוכות באי קאפו ורדה קודם שהגיע למונטה כריסטו בשנת ‭,2002‬ סבור אף הוא שניתן לאפשר ליותר מבקרים, אף כי בצורה מבוקרת, לפקוד את האי. "העבודה שלי מתרכזת בניהול ובתפקוד הכרחי של האי‭,"‬ הסביר. "השומרים, לעומת זאת, מטפלים באלו שרשאים לבקר כאן. עם הזמן, כשצריך להתרכז ביומיום בהחלפת שמן בגנרטור, אתה כבר שוכח איפה אתה נמצא‭."‬

 

לדבריו הניתוק המוחלט מהיבשה מקשה את התנאים. "הבוקר למשל, כשהגעתם הנה, שכחתם להביא את הלחם. אם לא היו לי רזרבות במקפיא, היינו יכולים להימצא כאן שבועיים בלי לחם‭."‬ גם גופרדו רוצה לראות השקעה רבה יותר באי. "מה היה קורה לו היו מסדרים ברז בחוף ומאפשרים למבקרים המזדמנים רחצה, או אפשרות להוריד מעליהם את המלח והזיעה? על זה ייקבע גורל החי והצומח במקום‭"?‬ הוא שואל.

 

אשתו כרמן כבר סידרה את השולחן, אבל הוא זה שמגיש לצלחות. מנה ראשונה: ספגטי ברוטב עגבניות וטונה. מנה עיקרית: דג חרב. ובהמשך קרפצ'יו איכותי של דג בשמן זית וגרגירי פלפל אדמדם, שגם במסעדות הטובות בטוקיו סביר להניח שתתקשו למצוא. בהחלט אוצר ממצה עבור מבקר מזדמן באי מונטה כריסטו בשנת ‭.2008‬ ומי יודע, ייתכן שאדמונד דנטס היה משלם עבור אותו קרפצ'יו כמה מטבעות זהב ומאפשר לנו, באותו מחיר, גם רחצה בים?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברוכים הבאים לאי האסור - מונטה כריסטו
צילום: מנחם גנץ
מומלצים