למה נוטלים ידיים גם אחרי הארוחה?
שאלה:
למה נוטלים "מים אחרונים" לפני ברכת המזון? (דוד, נהריה)
תשובה:
דוד שלום.
במקורות מובאות שתי סיבות לנטילה זו: א. משום מלח סדומית. הכוונה למלח חריף מאד שהיה מקובל בשימוש בימים קדמונים. מכיוון שהרבו לאכול בידיים, היה חשש שהמלח החריף יגיע לעיניים ויזיק להם. כיום, שאין אנו משתמשים במלח כזה, התבטלה חובת הנטילה.
ב. משום קדושה. כלומר, כיוון שבזמן הארוחה, הידיים נוגעות באוכל, ולקראת ברכת המזון, בסוף הארוחה, קיים חשש של ידיים שאינן נקיות. כדי לברך ברכת המזון שחיובה מן התורה, בצורה מכובדת, יש צורך בידיים נקיות, ולכן חייבו לנקות את הידיים לקראת הברכה. סיבה זו נוהגת אף היום למי שידיו מלוכלכות.
שני הטעמים הללו נזכרים בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קפא); בסעיף אחד (א) הוא כותב ש"מים אחרונים חובה". וביארו מפרשי השולחן ערוך, שפסיקה זו נובעת מהחשש לסכנה ממלח סדומית, וכנ"ל. בסעיף אחר (י) הוא כותב: " יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים", וכוונתו לאלו הסוברים שבימינו אין חשש לסכנת המלח החריף. אולם הוא מוסיף, שאדם הרגיל לרחוץ ידיים אחר הסעודה, מחוייב לרחוץ ידיו לכבוד ברכת המזון, וכוונתו לטעם השני.
הפוסקים מוסיפים שעל פי המקובלים חובת מים אחרונים נוהגת גם היום, אף שאין בינינו מלח סדומית, מטעמים שעל פי תורת הסוד. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, כוכב יאיר)
מומלצים
