רופא מכבי לא הפנה לבדיקה - התינוק נולד עם פגם ומת
במהלך הריונה עברה אשה בדיקת חלבון עוברי, שתוצאותיה לא היו תקינות. הרופא המטפל במכבי לא טרח להפנות אותה לייעוץ גנטי. התינוק שנולד סבל מתסמונת קשה ומת לאחר זמן קצר. עכשיו התביעה
הורים לתינוק שנפטר חודשיים לאחר לידתו תובעים את קופת החולים מכבי בטענה שמעקב ההריון שעברו היה רשלני. בני הזוג טוענים שניתן היה לזהות באמצעות בדיקות גנטיות כי בנם סובל מתסמונת הפוגעת ביותרת הכליה עוד במהלך ההריון ולהפסיקו או לטפל בתינוק לאחר לידתו ולמנוע את מותו. התביעה הוגשה בשבוע שעבר לבית משפט השלום ברחובות על ידי עורכי הדין דני סרור ודורי כספי.
לפי כתב התביעה, האישה עברה במהלך ההריון בדיקת חלבון עוברי, בדיקה שגרתית הנעשית לכל אישה הרה. בבדיקה נמצאו ערכים נמוכים במיוחד של ההורמון אסטריול, שיכולים להעיד על עובר הסובל מתסמונת דאון, אך יכולים להעיד גם על שורה של תסמונות גנטיות אחרות. על טופס התוצאות החריגות צוין "נא לפנות מיד למכון הגנטי בתאום עם הרופא המטפל". אולם רופא הנשים מטעם מכבי, שערך את מעקב ההריון לא הפנה את האישה לייעוץ גנטי ואמר לה כי ממילא לא היתה צריכה לעשות את בדיקת החלבון העוברי, משום שהיא עושה מי שפיר. בתיקה הרפואי ציין הרופא "חזר חלבון עוברי חריג-תשלח למי שפיר רק מבחינת גיל 36 מגיע לה...".
בדיקת מי השפיר יכולה לשלול או לאשר הימצאות תסמונת דאון, אך מחוות דעת רפואית שמצורפת לכתב התביעה עולה כי רמת אסטריול נמוכה עשויה להעיד על תסמונות נוספות אחרות, שלא ניתן לאבחנן בבדיקת מי שפיר.
בגיל חודשיים - התינוק מת
בדיקת מי השפיר נמצאה תקינה ובאפריל 2003 נולד התינוק, שאובחן כסובל מרמה נמוכה של סוכר בדם, רמות נמוכות של נתרן בדם וירידה במספר הטסיות בדם. התינוק קיבל טיפול אנטיביוטי ושוחרר מבית החולים ללא אבחנה ברורה ובהיותו בן פחות מחודשיים נפטר מדום לב.כחמישה חודשים לאחר מותו נפגשו בני הזוג עם פרופ' מוטי שוחט, מנהל המכון הגנטי בבית החולים שניידר, שהעלה בפניהם את האפשרות שהתינוק מת בשל תת תפקוד של בלוטת יותרת הכליה ואמר כי בהריונות הבאים שלהם יהיה צורך בייעוץ גנטי.
בבן השני כבר ידעו איך לטפל
בשנת 2004 נכנסה האם להריון נוסף שגם בו התגלו ערכי אסטריול נמוכים בבדיקת החלבון העוברי. בתיק הרפואי צוין כי לאור הממצאים בהריון הקודם ולאור קרבה משפחתית בין בני הזוג קיימת סבירות גבוהה לחוסר תפקוד של בלוטת יותרת הכליה של העובר. לאחר לידתו אובחן התינוק כסובל מתת-התפתחות מלידה של יותרת הכליה והוא מטופל מאז ועד היום בהידרוקורטיזון.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא ילדים מומחה לאנדוקרינולוגיה שציין כי נראה ששני האחים סבלו מאותה תסמונת. "ניתן לקבוע כי לאח הצעיר צפויה תוחלת חיים תקינה ואיכות חיים טובה תחת טיפול תרופתי משלים וכך, סביר מאד להניח, היה מצבו של התינוק שנפטר לו טופל בהידרוקורטיזון החל מסמוך ללידתו".
בכתב התביעה נטען עוד כי "יועץ גנטי שהיה נתקל במקרה זה היה מעלה את האפשרות כי הערך הנמוך של אסטריול עלול לנבוע מאי ספיקת יותרת הכליה". עוד נטען כי "אמנם אין בטחון כי ניתן היה לאבחן בוודאות אי-ספיקת יותרת הכליה עוד במהלך ההריון, אך העלאת אפשרות זו הייתה מאפשרת לבני הזוג לקבל החלטה לגבי המשך ההריון או שהייתה מאפשרת אבחנה עם הלידה, והתחלת טיפול תרופתי. סביר מאוד להניח כי אילו זה היה נעשה בזמן - מותו של התינוק היה נמנע".
ממכבי נמסר בתגובה: "טרם קיבלנו את כתב התביעה.כאשר נקבל את כתב התביעה נלמד את פרטיו ונמסור התייחסות מפורטת בבית המשפט".
הפגם לא התגלה בהריון למרות שהסימנים הופיעו בבדיקה
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים
