שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ראש השנה: טיול בבתי כנסת עתיקים בכנרת

    בית הכנסת עומד במרכז הפעילות החגיגית של ראש השנה - ואין מתאים מביקור בבתי כנסת עתיקים ליד הכנרת כדי לשלב טיול עם מסורת (וטעימה של דבש)

    בית הכנסת עומד במרכז הפעילות החגיגית של ראש השנה ויום הכיפורים. הציבור הדתי מבלה בו שעות רבות בתפילה ובקריאה בתורה, ואלה החגים בהם גם הציבור שאינו דתי נוהג לפקוד את בתי הכנסת. על כן חגי ראשית השנה מהווים הזדמנות להכיר את נושא בית הכנסת מראשיתו, את תפקידיו והתפתחותו ואת ההיבטים האדריכליים והאמנותיים של עיצובו במאות הראשונות לקיומו.

     

    סיבה נוספת לבחירה בנושא בתי הכנסת היא שהסמלים המרכזיים בעיטורי בתי הכנסת העתיקים ובפסיפסי הרצפות של בתי הכנסת באים ברובם מאוצר התכנים

    והסמלים של ראש השנה ושל יום הכיפורים (ואליהם מתווסף החג השלישי של חודש תשרי - חג סוכות). כאלה הם השופר והמַחְתָּה (ששימשה לגריפת הגחלים והקטורת מן המזבח בבית המקדש); האתרוג והלולב, המלווים את המנורות בפסיפסים ומוטבעים בתבליטי האבן; גלגל המזלות, המסמל את לוח השנה; וכן גם המוטיב של עקדת יצחק, המופיע בעיטורים של כמה מבתי הכנסת העתיקים. סיפור עקדת יצחק עומד במרכז הקריאה בתורה בבית הכנסת בראש השנה ובתפילת המוסף של ראש השנה.

     

    תעודת זהות

    משך הטיול: יום שלם

    אזור הטיול: סביב הכִנרת

    הפסקת אוכל: בגן הלאומי כפר נחום, בגן לאומי חמת טבריה או במסעדה אחת מרבות בטבריה ובסביבתה

    ציוד: מפת טיולים וסימון שבילים (מספר 3 - גליל תחתון)

    המלצות: בסיור זה חשוב להקפיד על לבוש צנוע. בכניסתכם לגנים לאומיים, זכרו לקבל דפי מידע על האתרים.

     

    יוצאים לדרך

    מסביב לאגם הכנרת נמצאו שרידים רבים של בתי כנסת עתיקים, הבנויים ומעוטרים בסגנונות שונים. בדרך אל מסלול בתי הכנסת אפשר לעצור ב"דבורת התבור" — מרכז מבקרים לנושא הדבש במושב שדמות דבורה, ולברך על שנה מתוקה. בית הכנסת בכפר נחום שעל שפת הכנרת הוא עתיק ומרשים במיוחד. צמוד אליו ממזרח שוכן הגן הלאומי כפר נחום — מקום נחמד לנפוש בו. ממנו ממשיכים אל הגן הלאומי חמת טבריה, שבו שרידי בית כנסת עתיק עם רצפת פסיפס נהדרת. בגן הלאומי חמת טבריה נמצא מעיין אחד מבין 17 המעיינות החמים בסביבה, ובית מרחץ (חמאם) תורכי שמור היטב.לא הרחק מחמת טבריה נמצא בית העלמין של קבוצת כנרת ובו קברה של נעמי שמר, ששיריה היפים לראש השנה ישלימו טיול זה.סימני סוף השנה בטבע ותחילתה של שנה חדשה ניכרים היטב בנופים שלאורך הדרך. השדות ומדרונות ההרים צבועים בגוני צהוב ואפור של שלהי הקיץ, ומעידים על סוף מחזור החיים של הצמחייה החד שנתית. פרחי החצב מקדימים לחוש בשינויי מזג האוויר ומבשרים את בוא השנה החדשה. בימי ראש השנה מתקשטים מורדות ההרים היורדים אל הכנרת בהמוני שרביטים לבנים של חצבים בשיא פריחתם. זהו מראה מרהיב, הבולט במיוחד בנסיעה מכפר נחום לטבריה.

     

    המעוניינים להעמיק בנושא בתי הכנסת העתיקים יוכלו להחליף את הביקור במרכז הדבש בביקור בבית הכנסת בגמלא, שהוקם במאה הראשונה לפני הספירה והוא הקדום ביותר מבין בתי הכנסת שנמצאו בארץ. מקומו בשמורת הטבע גמלא בגולן ממזרח לכנרת (שעות פתיחה: חורף: 16:00-08:00, קיץ: 17:00-08:00, טל': 04-6822282, כניסה בתשלום). הגישה אליו היא בשביל המיועד למיטיבי לכת. הסברים על בית הכנסת תוכלו למצוא בדפדפת הניתנת למבקרים בשמורת הטבע גמלא.

     

    תחנה ראשונה: דבורת התבור

    מרכז המבקרים "דבורת התבור" מציע הדרכה עם הדגמות בנושאי המכוורת, הדבורים והדבש, ובנושא טוואי המשי. כמו כן, יש בו הפעלות לילדים וחנות למכירת דבש ומוצריו. בחגים ובסופי שבוע מתקיימת הדרכה מותאמת למשפחות. בכל עשרים דקות יוצא סבב הדרכה, לסיור הנמשך כשעה וחצי. אין צורך להירשם מראש, אלא אם מבקשים להקדים את השעה או להזמין סיור מיוחד למבוגרים.

     

    • איך מגיעים: מושב שדמות דבורה נמצא 2.5 ק"מ צפונית מזרחית לכפר תבור. מעפולה נוסעים בכביש 65 צפונה לכיוון צומת גולני עד לכפר תבור. ממנו מוליך כביש 767 לצפון מזרח, לכיוון היישובים שדמות דבורה, כפר כמא ויבנאל.
    • מידע שימושי: שעות פעילות: בשבתות ובחגים בין 15:00-09:00, ימי שישי וערבי חג בין 13:00-09:00, טל': 04-6769598, כניסה בתשלום, אתר אינטרנט: www.tour-galilee.co.il/bee

     

    תחנה שנייה: כפר נחום

    כפר נחום הוא אתר עתיקות המוחזק ונחפר על ידי הכנסייה הפרנציסקנית. באתר ניתן לראות חורבות של עיירת דייגים מן התקופה הרומית-ביזנטית, שרידי בית כנסת מפואר ושרידי כנסייה. מעל חורבות הכנסייה העתיקה הוקמה, על גבי עמודים, כנסייה מודרנית בעלת מבנה מתומן. הכנסייה נבנתה במקום שעל פי המסורת היה ביתו של שמעון פטרוס, תלמידו ויורשו של ישו. על פי הברית החדשה, היה כפר נחום מרכז פעילותו של ישו בגליל, בשנות העשרים של המאה הראשונה לספירה. בתקופה הביזנטית התקיימו כאן, זו לצד זו, קהילה יהודית וקהילה נוצרית. תושבי המקום המבוססים בנו בית כנסת גדול ומפואר. על תאריך בנייתו של בית הכנסת נחלקו הדעות בין הארכיאולוגים בין המאה הרביעית למאה החמישית.

     

    בית הכנסת של כפר נחום

    הבניין הוא מן הטיפוס של בתי הכנסת הגליליים, הבנויים על פי העיקרון המקדשי. הוא בנוי אבני גזית לבנות שהובאו ממרחק, ומרוצף בלוחות אבן לבנה. צבעו הבהיר והמהודר בולט על רקע בתי העיירה, שנבנו מאבן הבזלת המקומית הכהה. בית הכנסת כולל רחבת כניסה, שעולים אליה במדרגות, אולם תפילה וחצר צמודה לו ממזרח. חזיתו המפוארת פונה דרומה, לכיוון ירושלים. הקורות והחזית מגולפים בעיטורים מעולם הצומח והחי ובעיטורים גיאומטריים. בחזית שלושה פתחי כניסה לאולם — שניים קטנים ופתח מרכזי גדול ומעוטר. בקיר המזרח שני פתחי יציאה לחצר הצמודה לאולם (ראו עמ' 19). האולם מלבני, ותקרתו נתמכה על ידי שלושה טורי עמודים עם כותרות קורינתיות, מעוטרות בעלי האקנטוס (הקוציץ). לאורך הקירות נבנו ספסלי אבן למושבם של בני הקהילה. את התורה קראו ודרשו מעל שתי בימות שבסיסיהן נמצאו משני עברי הפתח הראשי.על אחת מכותרות העמודים יש גילוף של מנורת שבעת הקנים, שופר מימינה ומחתה משמאלה. על עמוד בטור הצפוני חרותה כתובת יוונית שתרגומה: "הורדוס בן מוקימוס ויוסטוס בנו יחד עם הילדים הקימו את העמוד".

     

    • איך מגיעים: מדבורת התבור חוזרים לכפר תבור וממשיכים בכביש 65 צפונה חולפים על פני צומת גולני. ממשיכים בכביש 65 לכיוון צפון מזרח, עד צומת נחל עמוד (צומת קדרים). פונים ימינה (מזרחה) בכביש 85 עד צומת עמיעד, שם פונים ימינה (דרומה) בכביש 90 עד צומת כפר נחום. בצומת פונים שמאלה בכביש 87, ונוסעים לפי השילוט למנזר הפרנציסקני בכפר נחום.
    • הכפר נמצא בתחום הכנסייה הפרנציסקנית. שעות פתיחה: 16:40-08:30, טל: 04-6721059, תשלום סמלי


    בית הכנסת של כפר נחום (צילום: יוסף שוב) 

     

    תחנה שלישית: גן לאומי כפר נחום

    הגן הלאומי כפר נחום שוכן בבקעת טבח׳ה בחופה הצפון מערבי של הכנרת, הוא משתרע לאורך החוף מתל כנרות במערב ועד מפרץ אמנוּן במזרח. לאורך חופו כנסיות ואתרים מקודשים לנצרות, המקושרים ביניהם באמצעות טיילת, שאורכה שלושה ק״מ וחצי. עיקרו של הגן הלאומי משתרע מאתר העתיקות של כפר נחום לכיוון צפון מזרח. על החוף הוקם מעגן לסירות, המאפשר לתיירים להגיע לכפר נחום בשיט מטבריה ומעין גב, ובו מזח צף, שיפה לעלות עליו ולהשקיף ממנו על האגם. אל המעגן מוביל גן נטוע, המשלב צמחייה טבעית עם צמחיית נוי, מזרקה ותעלת מים. עוד בגן: תחנת מידע למטיילים, חנות מזכרות, מבנה שירותים, מסעדה וקפטריה.

     

    • איך מגיעים: חוזרים לכביש 87 ונוסעים מזרחה מרחק קצר. הגן הלאומי מימין על חוף הכנרת.

     

    תחנה רביעית: גן לאומי חמת טבריה

    היישוב חמת נזכר בתנ"ך, בספר יהושע, כיישוב בנחלת שבט נפתלי. מקור השם "חמת" במעיינותיו החמים, שהתפרסמו כמעיינות מרפא. מרחצאות חמים הוקמו בו מתקופה השלטון הרומי ועד ימינו.טבריה נוסדה בסביבות שנת 20 לספירה, על ידי הורדוס אנטיפס, ונקראה על שם הקיסר טיבריוס. היא הוקמה מלכתחילה כעיר ממשל וכבירת הגליל. לאחר שהתפתחה והתרחבה היא התחברה עם חמת, והיו שתיהן לעיר אחת.במאה השלישית לספירה עברה הסנהדרין לטבריה, ממקום מושבה הקודם בציפורי, והתרכזו בה חכמים רבים, בתי מדרש ובתי כנסת רבים. במאה החמישית לספירה נחתם בטבריה התלמוד הירושלמי. גם הניקוד העברי המקובל היום חובר בטבריה ונקרא על שמה: הניקוד הטברייני.

     

    בית הכנסת של חמת טבריה

    בית הכנסת מן המאה הרביעית מאופיין באדריכלות ביזנטית, כלומר, מבנה ללא חזית מפוארת, הכניסה כנגד כיוון התפילה, ארון הקודש מצוי בתוך אפסיס, והרצפה מרוצפת בפסיפס מרהיב.

     

    הפסיפסים בסִיטראות (אגפים) הם פשוטים עם דגמים גיאומטריים, ומשולבות בהם כתובות בעברית, ארמית ויוונית. בסיטראה המזרחית, כתובת יוונית המסתיימת במילה "שלום בעברית.

     

    הפסיפס באולם התווך הוא מאיכות מעולה ביותר: קווי הציור אורגניים, זורמים, יש בו עושר צבעוני של שלושים גוונים, עם הדגשה של גוני אור וצל. בשטיח הקרוב לפתח נראים שני אריות וביניהם תשע כתובות, החולקות כבוד לתורמים האמידים. הכתובת החשובה ביותר מזכירה את השם "סוורוס החניך שגדל בביתם של הנשיאים המהוללים". השטיח המרכזי מעוצב בצורת ריבוע שבמרכזו גלגל המזלות. בארבע הפינות שבין הריבוע למעגל מצוירות דמויות נשים, המייצגות בלבושיהן ובסמלים שבידיהן את עונות השנה, ולידן כתובים שמות החודשים בעברית.

     

    בגלגל המזלות עצמו מופיעים שנים עשר סמלי המזלות עם שמותיהם העבריים. בשלושה מהם מופיעים נערים מעורטלים. את מזל המאזניים של חודש תשרי נושא נער עירום, שאינו נימול, דבר היכול להעיד על כך שאומני הפסיפס לא היו יהודים. במרכז השטיח מופיעה האנשה של השמש בדמות הֶלְיוֹס, אל השמש הפגאני של היוונים, נוהג במרכבת השמים הרתומה לארבעה סוסים, מחזיק בכדור השמים וסביבו כוכבים וירח.

     

    במרכז השטיח העליון נראה ארון הקודש עשוי עץ, ובחזיתו פרוכת קשורה ושני עמודים. מעליו משקוף בעל עיטור בצורת קונכייה, ולצדו שתי מנורות שבעת הקנים דולקות, שקניהן מעוצבים כמחרוזות רימונים ואתרוגים. לרגלי כל מנורה סמלים יהודיים: אגודה של ארבעת המינים, שופר ומחתה.


    תקופת תשרי בדמות אישה עם פירות העונה - מתוך פסיפס בית הכנסת בחמת טבריה (צילום: יוסף שוב)

     

    מה לדמויות אדם ולאל פגאני בבית כנסת יהודי?

    כיום לא יעלה על הדעת שבעיטוריהם של בתי כנסת יופיעו דמויות אדם, לא כל שכן דמות אל מן המיתולוגיה היוונית. כשהתגלה לראשונה גלגל המזלות ברצפת בית הכנסת בחמת טבריה עלתה השערה שאולי בית כנסת זה השתייך לקהילה בעלת אופי "רפורמי". אך ככל שהלכו והתגלו בתי כנסת נוספים, ובהם פסיפסים של גלגל המזלות (בית אלפא, עוספייה, נערן, סוסיה, ציפורי), התברר כי גלגל המזלות היה דגם נפוץ בבתי כנסת רבים של תקופת התלמוד בארץ ישראל ואינו מופיע באמנות העיטור של עמים אחרים. מהי משמעותו של גלגל המזלות בהקשר של בית הכנסת? ההשערה המקובלת היא שהוא מבטא הלל ושבח ליקום ולבוראו השולט בו ומנהיג אותו. השערה נוספת רואה בו סמל ללוח השנה ולמחזור הזמנים. ואין סתירה בין השניים, משום שהחלל והזמן הם שני המרכיבים של הבריאה האלוהית. ואשר לדמויות אדם ואל השמש בפסיפסים - אלו לא הטרידו את היהודים בתקופת התלמוד. היהדות היתה אז בשיא עוצמתה ולא חששה מפני סכנה של עבודת אלילים. הדמויות בפסיפס מופיעות למטרה אסתטית בלבד. ואל השמש בגלגל המזלות אינו מסמל דמות אלילית כי אם את השמש עצמו. האנשה של השמש כדמות נוהגת במרכבה, כמו זו שבפסיפס, מצויה גם במקורותינו הכתובים: "זה השמש שהוא נתון למעלה והוא רוכב במרכבה ומאיר לעולם" (במדבר רבה יב ד).

     

    • איך מגיעים: חוזרים לכביש 87 ופונים מערבה. בצומת כפר נחום עוברים לכביש 80 שממשיך דרומה לכיוון טבריה. במרכז טבריה ממשיכים לפי השילוט לחמת טבריה ולבית שאן. הגן הלאומי נמצא ביציאה הדרומית מהעיר טבריה, מימין לכביש. את המכונית מחנים במגרש החניה של חמי טבריה, שנמצא מול הגן הלאומי. חוצים את הכביש במעבר מסודר המיועד לכך.
    • מידע שימושי: שעות פתיחה: חורף: 16:00-08:00, קיץ: 17:00-08:00, שישי וערבי חג — האתר נסגר שעה אחת קודם, טל': 04-6725287, כניסה בתשלום 

     

    עוד בגן הלאומי חמת טבריה

    בפינה הדרום מזרחית של הגן הלאומי, קרוב לגדר ולכביש, נובע מעיין אחד מבין שבעה עשר המעיינות החמים של חמי טבריה. המים נובעים מעומק של שני ק"מ, בטמפרטורה של שישים מעלות צלזיוס, וסביבו שרידי מרחצאות רומיים. בבניין המבואה לגן הלאומי יש מוזיאון קטן לתולדות חמי טבריה. בחלקו האחורי נמצא חמאם - בית מרחץ טורקי בן 200 שנה, שהיה פעיל עוד בראשית המאה העשרים.


    לסיים בשיר. קבר נעמי שמר (צילום: דוד הכהן)

     

    תחנה חמישית: קבר נעמי שמר

    "שֶׁיָפָה וְשׁוֹנָה תְהֵא הַשָּׁנָה..."

    הביקור בבית העלמין של כנרת שייך לסיפור אחר. בבית עלמין זה קבורים רבים וטובים, וביניהם שלוש משוררות: רחל, אלישבע ונעמי שמר. האחרונה, שלא מזמן עזבה אותנו, היתה בת קבוצת כנרת וכלת פרס ישראל. ליד קברה של נעמי שמר, שכל כך אהבה את ארץ ישראל והתרפקה עליה בשיריה, ראוי לסיים את הטיול בשירי ראש השנה שכתבה והלחינה: "בראש השנה" ו־"שנים עשר ירחים".

     

    • איך מגיעים: מחמת טבריה נוסעים דרומה 5 ק"מ, אל בית העלמין של כנרת.

     

    מתוך הספר "לטייל עם חגי ישראל", מאת שרה שוב, הוצאת כנרת

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עטיפת הספר לטייל עם חגי ישראל
    עטית הספר
    צילום: אלעד גרשגורן
    דבורת התבור
    צילום: אלעד גרשגורן
    מומלצים