סוכות בירושלים הארכיאולוגית

הטיול נפתח בעיר דוד עם סרטון הדרכה תלת ממדי ותצפית על ירושלים ועל האתר. בהמשך סיור בתגליות עיר דוד וביקור במפעל המים האדיר של העיר, המכונה "מערכת פיר וורן". המערכת כוללת ירידה במנהרה תת קרקעית אל מעיין הגיחון והצצה אל פיר וורן הענק, מעבר דרך ביצורי המעיין והליכה לאורך התעלה הכנענית (תעלה 2) שהיא מנהרה תת קרקעית יבשה, שבעבר הוליכה את המים לבריכת השילוח. אפשרות אחרת לבחירה - הליכה במים בנִקבת חזקיהו, מנהרה חשוכה בבטן ההר. הסיום בבריכת השילוח.

משם ממשיכים לביקור במרכז דוידסון, המציג את בית המקדש בימי תפארתו על פי ממצאי החפירות הארכיאולוגיות. צמוד למרכז דוידסון נמצא הגן הארכיאולוגי של חפירות הכותל, המפגיש את המטיילים בו עם ממצאים מרשימים ומרגשים. סיום הסיור הוא בביקור בכותל המערבי.

הגן הארכיאולוגי - מבט כללי (צילום: יוסף שוב)

תעודת זהות

משך הטיול: יום שלם

אזור הטיול: העיר העתיקה בירושלים

הפסקת אוכל: באחת משפע המסעדות בעיר או על המדשאה שמקיפה את חומות העיר העתיקה

ציוד: מפת העיר ירושלים, ספר תנ"ך, אם בוחרים במסלול הרטוב בעיר דוד - נעליים להליכה במים, בגדים להחלפה ופנסים.

המלצות:

1. בעיר דוד מומלץ לטייל עם הדרכה. בחופשות החגים ניתנות הדרכות לקהל הרחב. יש לברר בטלפון ולהירשם מראש. לבוחרים לסייר באתר ללא הדרכה, חשוב מאוד לקבל בקופה דפי מידע המכילים מפת מסלול ודברי הסבר על עיר דוד ועל הממצאים באתר, ולהתחיל את הסיור בחיזיון האור-קולי.

2. במרכז דוידסון - כשאתם נרשמים לסיור המודרך בדקו אם הסיור משלב צפייה במודל הווירטואלי של בית המקדש. זהו אמצעי המחשה נהדר וחבל להפסידו. כמו כן מומלץ לצפות בסרט הממחיש את חוויית העלייה לרגל אל בית המקדש.

3. בגן הארכיאולוגי מומלץ ביותר לסייר עם מכשיר אודיו להדרכה אלקטרונית הניתן להשכרה בקופת מרכז דוידסון.

תחנה 1: עיר דוד ומפעל המים גיחון-שילוח

ראשיתה של ירושלים בשלוחה הדרומית של הר הבית, שנמצאת מחוץ לחומת העיר העתיקה. היישוב שנחשף במקום נקרא "עיר דוד", על שם דוד המלך שייסד כאן את ממלכתו במאה ה-10 לפנה"ס, לאחר שכבש את העיר מידי היבוסים. קדמו ליבוסים הכנענים שייסדו את העיר במאה ה-18 לפנה"ס.

עיר דוד יושבת על שלוחה דמוית אצבע, שטחה כ-70-60 דונם. היא תחומה בשני גיאיות: במזרח נחל קִדרון ובמערב "הגיא". שני הגיאיות נפגשים בקצה הדרומי של עיר דוד, במקום בו נבנתה בריכת השילוח. בעבר היו שני הגיאיות האלה עמוקים הרבה יותר מאשר היום, והם סייעו להגן על העיר מפני אויבים. על גבי שלוחת עיר דוד ובצדו המזרחי של נחל קדרון בנויים כיום בתי הכפר הערבי סילוואן, המשמֵר את השם העברי העתיק "שילוח".

מקור המים העיקרי של ירושלים היה מעיין הגיחון. המעיין נובע במדרון המזרחי של עיר דוד, היורד אל נחל קִדרון. מדרון זה תלול מאוד וקשה להגיע אליו, על כן היה צורך לשכלל את תנאי השאיבה ממנו ואת הזרמת המים לעיר ולחקלאות. כמו כן היה צורך להגן על המעיין בעת מלחמה. כל הצרכים הללו הובילו לבניית מפעל מים אדיר ומורכב שהולך ונחשף בחפירות הארכיאולוגיות של עיר דוד.

בעיר דוד (צילום: רון פלד)

א. בית הצופה

הסיור בעיר דוד מתחיל בצפייה בסרטון תלת ממדי על תולדות העיר, שמוקרן בבית הצופה. מגג המבנה תצפית מרהיבה על עיר דוד ועל ירושלים וההרים אשר סביב לה.

ב. סיור בשטח G - קרית השלטון של עיר דוד

חוצים את רחבת מרכז המבקרים, יורדים במדרגות המצויות בהמשכה של הרחבה ופונים שמאלה לשטח G. לצד הדרך מתנשא קיר אבנים מדורג וגבוה. זהו קיר תמך למילוא שעליו נבנתה מצודת העיר היבוסית. ככל הנראה "מצודת ציון" אותה כבש דוד בבואו לירושלים (שמואל ב פרק ה, 7). באזור זה של העיר גרו אנשים רמי מעלה.

באזור החפירות נמצאו 51 טביעות חותם (בולות) ועליהן שמות של אנשי שם מימי הבית הראשון כתובים בכתב עברי קדום. בולות הן פיסות טין שבעלי תפקידים הטביעו עליהן את חותמם והן שימשו לחתימת איגרות ותעודות שנכתבו על פפירוס. הדבר המרגש היה גילוי שמות אנשים שהם ומעשיהם נזכרים בתנ"ך (ירמיהו לו, 11-10) כמו "גמריהו בן שפן הסופר". בולות אלה הן אולי שרידי ארכיון המסמכים המלכותי שעלה באש עם חורבן בית ראשון.

ג. מערכת פיר וורן - מפעל המים של ירושלים

המסלול מוליך אל מבנה שמתוכו ירידה אל מפעל המים. על קירותיו מוצגים תמונות והסברים על המפעל.

ראשיתו של מפעל המים בחציבת מנהרת גישה תת קרקעית מן העיר אל מעיין הגיחון שמחוץ לחומה. שלב זה התרחש עם ייסוד העיר במאה ה-18 לפנה"ס. יורדים במנהרה, בדרך פוגשים את פיר וורן - בור בעומק 13 מ'. הפיר נקרא על שם הארכיאולוג צ'רלס וורן שגילה אותו כאשר חפר בעיר דוד בשנת 1867. וורן שיער שזהו פיר חפור בידי אדם לצורך שאיבת מים מן המעיין. לאחרונה הופרכה הנחה זו על ידי החוקרים, ומקובל שזהו בור קרסטי טבעי, שנוצר על ידי המסת הסלע.

המנהרה מגיעה אל חלל גדול מאוד, שבו נמצא מעיין הגיחון - עדיין חי ומפכפך. מעליו שרידי חומה ומגדל שמירה, שהגנו על המעיין ועל בריכת אגירה גדולה שלידו מפני אויבים מבחוץ.מכאן יש שתי אפשרויות להמשך: אפשרות אחת: בתעלה הכנענית - היבשה והמוארת; אפשרות שנייה: בנקבת חזקיהו החשוכה המוליכה את מי המעיין (בתיאום מראש).

התעלה הכנענית (תעלה 2): היא המנהרה העתיקה יותר מראשיתו של מפעל המים. אורכה 400 מטרים. היא קיבלה את מימיה מן המעיין ומן הבריכה והוליכה אותם לאורך המדרון המזרחי של עיר דוד אל בריכת השילוח. בדרכה השקתה מטעים ושדות בנחל קִדרון. תעלה זו יבשה ויצאה מכלל שימוש כאשר נחצבה נקבת השילוח בעומק 3 מ' מתחתיה.

נקבת חזקיהו: במאה השמינית לפנה"ס, בימי המלך חזקיהו, נערכו שינויים גדולים במפעל המים, במסגרת היערכות ממלכת יהודה להגנת ירושלים מפני סנחריב מלך אשור. בבטן ההר נחצבה נִקבה אשר העבירה את מי מעיין הגיחון לאורך

533 מ' - אל בריכת השילוח שבדרום עיר דוד. מעיין הגיחון נסתם מבחוץ, וביצורי העיר חוזקו. הנִקבה פעילה עד היום.

וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּוָּעַץ עִם שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ: וַיִּקָּבְצוּ עַם רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת כָּל הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ הָאָרֶץ לֵאמֹר: לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים: וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד. (דברי הימים ב פרק לב, 5-2)וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן; (דברי הימים ב פרק לב, 30)

המבצע ההנדסי המתוחכם של חציבת הנִקבה משני כיוונים ופגישת החוצבים באמצע הדרך מתואר בכתובת שנחרתה בכתב עברי קדום על גבי קיר הנִקבה. הכתובת נמצאה בשנת 1880 והיא מוצגת כיום במוזיאון הארכיאולוגי של איסטנבול. ואלה דברי הכתובת (לאחר פיענוח): "וזה היה דבר הנקבה: בעוד החוצבים מניפים את הגרזן איש אל רעהו, ובעוד שלוש אמות להינקב, נשמע קול איש קורא אל רעהו, כי היתה זדה (סדק) בצור מימין ומשמאל. וביום הנקבה הכו החוצבים איש לקראת רעהו גרזן על גרזן. וילכו המים מן המוצא אל הברכה מאתיים ואלף אמה, ומאת אמה היה גובה הצור על ראש החוצבים".

איך מגיעים: מן הצד החיצוני של שער האשפות יורדים בכביש מזרחה ברגל, בעקבות השילוט. לאחר כחמישים מ' צומת ובו פונים דרומה (ימינה) וממשיכים פחות מחמישים מ' עד לכניסה לעיר דוד (משמאל). בתחבורה ציבורית: מן התחנה המרכזית של ירושלים אל העיר העתיקה בקווים 1; 3; יורדים בתחנת שער האשפות וממשיכים כנ"ל. ברכב פרטי: מול הכניסה לעיר דוד נמצא חניון קטן - חניון גבעתי. אם מגיעים מוקדם יש סיכוי למצוא בו חניה. כמו כן, יש חניונים מחוץ לחומת העיר העתיקה, ליד שער האשפות וליד שער ציון. מול שער יפו נמצא חניון כרטא שהוא גדול ומכיל מקומות חניה רבים.

מידע שימושי: שעות פתיחה: בימי חול בלבד. בחודשי הקיץ: 19:00-09:00, ובחודשי החורף עד 17:00, בימי שישי ובערבי חג: 15:00-09:00. כניסה לאתר עד שעתיים לפני הסגירה. כניסה בתשלום. טלפון למידע ולהזמנת סיור מודרך (לפחות יום אחד מראש): 6033*, 1800-25-24-23. משך הסיור: שעתיים במסלול היבש (ללא הליכה בנִקבת חזקיהו) ושלוש שעות במסלול הרטוב בנִקבת חזקיהו. עומק המים בנקבת חזקיהו בין 80-40 ס"מ. משך ההליכה כ-40 דקות. נדרשים פנסים. אתר עיר דוד בנוי על גבי מדרון מרובה מדרגות, ועל כן אינו מתאים להסעת כיסאות גלגלים ועגלות ילדים. עם סיום הסיור יש לשוב ולעלות בכל המדרגות. למגיעים בטיול מאורגן יחכה האוטובוס בתחתית המדרון. ביקור במנהרת ארמון הנציב יש לתאם עם עיר דוד.

תחנה 2: בריכת השילוח

בריכת השילוח, כיום מלאה אדמה, וגדל בה מטע. מן הבריכה נחפר רק הקטע המתחבר לנִקבת חזקיהו. בקטע זה נתגלו מדרגות רחבות היורדות אל המים, והן מעידות על גודלה ותפארתה של הבריכה בסוף ימי הבית השני. מן הבריכה עולים שני רחובות הרודיאניים מפוארים: רחוב אחד מגיע אל הר הבית, ונראה במלוא הדרו בגן הארכיאולוגי מתחת לקשת רובינסון. הרחוב השני עוד לא נחשף לאורכו. תחתיו נתגלתה מערכת מנהרות תת קרקעיות, אשר שימשו חלק מן הביוב של העיר. בהן הסתתרו אחרוני המורדים ברומאים בימי המרד הגדול, שהסתיים בחורבן ירושלים.

איך מגיעים: מסוף המסלול של עיר דוד יורדים אל רחוב "דרך השילוח", פונים ימינה (דרומה) והולכים לאורך הרחוב עד לבריכה שנמצאת מימין לדרך. הבריכה מוקפת גדר גבוהה.

בריכת השילוח (צילום: גילי סופר) 

תחנה 3: מרכז דוידסון

מרכז דוידסון, המהווה חלק מן הגן הארכיאולוגי של חפירות הכותל, הוא מרכז תצוגה, הקרנת סרטים והפעלה אינטראקטיבית לתיאור בית המקדש והחיים בירושלים בימי הבית השני. הוא ממוקם בבניין תלת מפלסי שנבנה בתוך חלל תת קרקעי עצום וכמעט שאינו נראה מבחוץ. במוזיאון תצוגת ממצאים, סרטון המספר על העליות לרגל וסרטון המספר על החפירות הארכיאולוגיות. פסגת הביקור במרכז דוידסון היא צפייה מודרכת במודל הווירטואלי, הממחיש את מראהו של בית המקדש בתפארתו ואת תפקודיו, בהסתמך על הממצאים הארכיאולוגיים במקום.

איך מגיעים: מרכז דוידסון והגן הארכיאולוגי נמצאים סמוך לשער האשפות. כשנכנסים בשער ועומדים עם הפנים לכיוון הכותל המערבי, הירידה אליהם נמצאת משמאל לכביש. עוברים תחת הכביש לכיוון מזרח, ומגיעים לקופה ולשער הכניסה למוזיאון ולגן.

מידע שימושי: שעות פתיחה: מדי יום, 17:00-08:00; בימי שישי עד 14:00כניסה בתשלוםטל' להזמנת סיורים: 02-6277550. אתר אינטרנט. 

תחנה 4: הגן הארכיאולוגי (לצד מרכז דוידסון)

בין אתרי הגן: 

• מקוואות רבים לרחצה לשם היטהרות לקראת העלייה לבית המקדש.
• קשת רובינסון - השריד היחיד שנותר מגרם מעלות אדיר ממדים ומרשים ביופיו, שחיבר את העיר העליונה בירושלים עם הר הבית.
• עדות ישירה מן החורבן - ריסוק אבני הרחוב ההרודיאני ממפולת אבני גרם המדרגות וחומת הר הבית.
• רחוב הרודיאני חדש, מרוצף לתפארת ולצדדיו חנויות. הוא המשכו של הרחוב שעולה מבריכת השילוח. בלב הרחוב מפולת אבנים אדירה, שהופלה עליו בעת הריסת חומת הר הבית וגרם המעלות הצמוד אליו.
• אבן עם כתובת עברית "לבית התוקע", שהיתה בראש המגדל המערבי, עליה עמד בכל ערב שבת התוקע בשופר, שהזכיר לאנשים לחדול ממלאכתם לקראת כניסת השבת.
• מדרגות הכניסה המפוארות להר הבית מדרום.
• שערי חולדה - שערי הכניסה להר הבית מדרום. כיום השערים חסומים.
• מלבד השרידים היהודיים נמצאים בגן גם שרידי ארמונות מן התקופה המוסלמית האומאיית (המאה השמינית לספירה).
• מאזור המדרגות תצפית נהדרת על אזור העופל, שחיבר את עיר דוד עם הר הבית. דרכו העפילו אל הר הבית (מכאן מקור שמו). וכן על נופי נחל קדרון; על כפר השילוח (סילואן); ואל עבר הר הזיתים.

תחנה 5: הכותל המערבי

בהגיעכם אל הכותל המערבי בימי חג הסוכות (פרט לשבת) תפגשו יהודים פוקדים את הכותל ובידיהם ארבעת המינים. המצווה מכונה "נטילת לולב", כי כל המינים ניטלים יחד והלולב הוא הבולט שביניהם. עיקר המצווה הוא לשמוח עם ארבעת המינים בכל שבעת ימי החג: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר (אתרוג) כַּפֹּת תְּמָרִים (לולב) וַעֲנַף עֵץ עָבֹת (הדס) וְעַרְבֵי נָחַל (ערבה) וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:" (ויקרא פרק כג, 40)

היום השביעי של חג הסוכות, הוא יום הושענא רבה, נחשב גם כיום חיתום הדין - היום בו נחתם סופית דינם של בני האדם. בבוקרו מתקיים ליד הכותל טקס חיבוט ערבות, שבו חובטים ענפי ערבה בקרקע בכוח רב. הערבה היא עץ הגדל ליד המים וחיבוטה בקרקע הוא פעולה סמלית של בקשת גשמים. זהו טקס רווי אנרגיות, התלהבות וריחות רעננים.

• מתוך הספר "לטייל עם חגי ישראל" מאת שרה שוב, הוצאת כנרת