האם חובה להביא ספר תורה לטיול הכולל שבת?
שאלה:
האם הכרחי להביא ספר תורה לטיול מאורגן הכולל שבת (ללא בית כנסת)? (שלומי, רמת-גן)
תשובה:
שלומי שלום,
החובה לקרוא בתורה בציבור היא תקנה קדומה, כבר מימות ישראל במדבר; על הפסוק: "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם" (שמות טו, כב) דרשו חכמים בתלמוד ואמרו: "דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: (ישעיהו נ"ה) 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם', כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נִלאוּ, עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין שלישי ורביעי, וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו שלושה ימים בלא תורה" (תלמוד בבלי, בבא קמא דף פב)
תקנה זו התפתחה יותר בזמנו של עזרא הסופר בתחילת ימי הבית השני, בתקופה זו התחילו לגבש ולסדר את התפילה, זמנה, נוסחאותיה ושאר הדברים שאנו מכירים היום בבתי הכנסת. כיום, אנו נוהגים לחלק את קריאת התורה בכל שבת לפרשיות, באופן כזה שפעם בשנה מסיימים את קריאת התורה כולה. (בשמחת תורה)
חובת הקריאה היא דווקא בספר תורה כשר, תקנה שהבטיחה שעם ישראל ישתדל לכתוב ספרי תורה מדויקים, ואכן, כך נהגו בכל הדורות בכל העולם היהודי, עובדה שהביאה למציאות מדהימה, שנוסח ספרי התורה חופף כמעט לגמרי בכל העדות והגלויות. (למעט שינויים קטנים מאד במספר אותיות בחלק מהעדות)
כדי שתתקיים תקנה זו, יש לכל ציבור להשתדל לקרוא בספר תורה כשר בכל מקום שמתפללים במניין, ובוודאי כאשר מדובר בשבת.
חובה זו קשורה למספר המתפללים, כלומר, אם יש מניין – חובה לקרוא בתורה, ואינה תלויה אם מתפללים בבית הכנסת.
כאשר יוצאים לטיול מאורגן, צריך להשתדל להתפלל במקום בו יש בית כנסת וספר תורה. אם הטיול הוא במקום שאין בית כנסת, אפשר וצריך להביא ספר תורה. אולם, במקרה זה ישנה בעיה של טלטול והבאת ספר תורה, וזאת, בגלל קדושתו המרובה של ספר התורה, והאיסור לטלטלו סתם, כיון שהדבר נחשב לזלזול בקדושת ספר התורה.
כך למשל נאמר בזוהר (פרשת אחרי דף עא ע"א) וזו לשונו: (תרגום לעברית) אמר רבי אלעזר: זה שאומרים החברים, גלות ספר תורה אסור, היינו אפילו מבית כנסת לבית כנסת אחר, וכל שכן לרחוב, ומדוע לוקחים לרחוב? אמר רבי יהודה: כדי שיתעוררו ויבקשו רחמים על העולם. ואמר רבי יהודה בני בבל נזהרים ואינם עושים אפילו מבית כנסת לבית כנסת.
כך גם נאמר בשולחן ערוך בהלכות קריאת התורה (אורח חיים קלה יד) : "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכפורים".
במשנה ברורה מסביר את טעם האיסור, "שזלזול הוא לספר תורה להוליכה אל אנשים שצריכין לה, כי כבודה שילכו אנשים אליה", ולכן הוא מבקר את האנשים , "שהולכין מבית הכנסת מנין אנשים לאיזה בית ונושאין ספר תורה עימהם כדי לקרות שם - ודאי אינו נכון, דהא (שהרי) אפשר להם לשמוע הקריאה בבית הכנסת, ויש שמצדדין עליהם זכות משום שכל אחד רוצה בעצמו לעלות בתורה בימים האלה אבל אין זה מספיק לזלזל בספר תורה משום זה לטלטלה מבית הכנסת".
לפי זה, היה נראה שאסור להביא ספר תורה לטיול להתפלל שם.
אמנם, אין הדברים כן. הרמ"א (שם), מוסיף שכל האיסור הוא להוציא את הספר "דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ספר תורה יום או יומיים קודם - מותר".
נראה מדבריו, כי אם מכינים את הספר למספר ימים, ואפילו ליום אחד בלבד, ועיקר ההכנה היא לייחד מקום מכובד לספר, כמו ארון קודש - מותר להביא את הספר, וכל האיסור אינו אלא במקום שמביאים את הספר מבית הכנסת רק לצורך הקריאה.
הפוסקים אף דנו במנהג להוציא ספרי תורה מההיכל לקראת ספר תורה חדש, המביאים לבית הכנסת, והורו לקיים את המנהג, שיסודו אצל קדמונים (שו"ת יביע אומר חלק ד - או"ח סימן טו)
כך גם התירו להביא לבית האבל, ספר תורה לקרוא בו בשני ובחמישי, ואין צורך שהאבל ילך לבית הכנסת בימים אלו. (שו"ת מכתם לדוד חלק או"ח סימן טו) לכן, כאשר מניין אנשים יוצאים לטיול במקום שאין בית כנסת, צריך להקפיד להביא את הספר ובתנאי שיביאו ויניחו את הספר בצורה מכובדת, למשל, בארון קודש מיטלטל. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, כוכב יאיר)
מומלצים
